מפקד ההתנתקות: יבוא יום ונחזור לגוש קטיף

אלוף גרשון הכהן הבהיר בכנס יש"ע כי אין שום דרך לוותר על הריבונות ביו"ש. לדבריו, כולם נלחמים על חרבם". על גוש קטיף אמר: "אם לא הייתי שם היה יותר גרוע"

חדשות כיפה חנן גרינווד, כיפה 15/06/15 16:58 כח בסיון התשעה

מפקד ההתנתקות: יבוא יום ונחזור לגוש קטיף
מירי צחי, צילום: מירי צחי

"אם לא הייתי מפקד ההתנתקות היה הרבה יותר גרוע", כך אומר האלוף לשעבר גרשון הכהן בכנס יש"ע אשר נערך היום (ב') בירושלים. לדבריו, “זכינו למעבדה. למרות הכאב הנורא אני מסתכל על האירוע לא רק בשאלה למה זה קרה אלא מה הפוטנציאל. נוצר פוטנציאל לדיבור על הרעיונות בהן אנו מאמינים".

למרות שתקפו אותו חלק מהמשתתפים ושאלו מדוע הוא לא פשט את המדים במקום לבצע הבפועל את ההתנתקות, אמר הכהן כי הוא צריך לענות לקב"ה על השאלות האם הוא מתחרט ואמר "אני צריך לכפר כלפי ריבונו של עולם". לאחר שאחד השואלים חזר ושאל אותו מדוע הוא לא עזב את צה"ל אמר הכהן "אם לא הייתי שם אין לך מושג כמה היה יותר גרוע".

"לא נכון היה לקצר את הקווים", אמר הכהן בהתייחסו לגירוש מגוש קטיף. “המרחב המבולבל בגוש קטיף היה עדיף לנו. גם לא הייתה בעיה דמוגרפית. הדיבור על איום דמוגרפי היה מניפולציה. המצב ביו"ש היום עדיף עשרת מונים מאשר האלטרנטיבה". לדבריו, באשר לצ'יקו תמיר אשר טוען שיש לפנות עשרות אלפים מיו"ש, אמר הכהן, “צ'יקו תמיר מדבר בצורה נלוזה". באשר לשאלה האם יש אפשרות לחזור לגוש קטיף הוא אמר "יבוא יום שנחזור לגוש. תהיה התהוות לכך".

הכהן התייחס לנושא יו"ש ואמר ""הנחות היסוד עליהן התבסס אוסלו נעלמו מהעולם. הרעיון של אוסלו היה לבסס את היציבות. הרעיון נעלם ונשאר רק מאבק מתמיד. ההתיישבות ביו"ש היא אחד המדדים באמצעותם אני משמר אקטיביות מתמדת. אם אני לא בפנים אני לא יכול לשלוט על המצב".

"נגמר העידן של הפרדה בין שלום למאבק, המצב של תודעת מצב הוא שהצבא הוא נחות כי הוא לא יודע לקיים מאבק לאורך זמן. האזרחים במצב כזה הם חלק קריטי במאבק. איפה שיש איכר על אדמתו יש לצבא כוח לשלוט. במקום שלא אין לצבא כוח. ניצחנו את חומת מגן לא רק בשבועיים של המבצע אלא בשנתיים אחר כך. כוח קטן השיג את מטרתו בגלל שהיו רשת של יישובים. מי שפותח צירים זה הילדים בטרמפים בתפוח והאימא בצהריים בדרך ליישוב. אין לנו מושג כמה צה"ל חסכוני ביו"ש בזכות ההתיישבות. בלבנון איבדנו אחיזה בדרכים בגלל כוח קטן מדי, וזה דבר שנמנע בזכות האזרחים ביו"ש.

"הגברת מהר ברכה והגברת מהררית כולן במאבק. כולם נלחמים על חרבם. אין ריבונות ומחרשה בלי חרב ביד. 20 שנה ניסו, חיפשו פתרונות, הביאו צרות. נקודת המוצא היא הבעיה. אין חלוקת הארץ. כל היתר, הסידורים, נתונים לדיון, אבל נקודת המוצא של חלוקת הארץ שייך למאה ה-20. בכל השיקולים במאה הזו יש מדינה אחת. מה עושים במדינה הזו? אלוהים גדול".