חצי שנה לאחר הבחירות לרבנות הראשית ממשיכים שר הדתות נפתלי בנט וסגן השר לשירותי דת הרב אלי בן דהן במאמצים לשנות את הגוף הבוחר ואת השיטה לבחירת רבני ערים בארץ, שיובילו בסופו של דבר גם לבחירת רב ראשי ציוני בעוד עשור. לאחר שהעבירו את חוק 'רב ראשי אחד' שלמעשה מפריד בין תפקיד הרב הראשי לתפקיד הראש בתי הדין הרבניים, יחתמו בקרוב השניים על תקנה שתשנה את הגוף הבוחר את רבני הערים, דבר שייתן כוח נוסף לאנשי הציונות הדתית על פני העסקנים.
על פי התקנה החדשה, מחצית מחברי הגוף הבוחר יבחרו על ידי מועצת העיר, ורבע יהיו נציגי בתי הכנסת. זאת לעומת המצב הקיים היום בו חצי מחברי הגוף הבוחר את רב העיר, הם נציגי בתי הכנסת הגדולים בעיר, רבע נבחרים על ידי מועצת העיר ורבע נוסף נבחרים על ידי המועצה הדתית. הדבר מוביל לכך שפעמים רבות ראש העיר הוא חרדי בעוד תושבי העיר אינם כאלו.
בעזרת התקנה החדשה, המועצה הדתית תאבד כליל את זכותה לבחירת הרבע האחרון לטובת רבנים שהשר בנט יבחר ואישי ציבור שיבחרו גם הם על ידי שר הדתות בגיבוי ראש העיר. בעקבות המהלך צפוי שינוי משמעותי בדרגי השטח ברבנות מכיוון שחברי מועצת העיר, שיקבלו נתח יותר חזק מההשפעה, יבחרו פעמים רבות ברב מתון שתפיסותיו קרובות יותר להשקפת עולמם.
המהלך מתבצע כעת לאור העובדה שבחודשים הקרובים צפויים להיבחר רבנים במספר ערים בהם חיפה, כפר סבא, אשקלון, ירוחם, וכן בעיר ירושלים בה שני התפקידים, רב ראשי ורב אשכנזי, אינם מאוישים. בירושלים המצב מסובך הרבה יותר מכיוון שמערכת הבחירות כבר נפתחה ובמשרד הדתות מחפשים דרכים משפטיות להחיל את ההנחיות החדשות בעיר, מסביר עקיבא נוביק ב'ידיעות אחרונות' שפרסם את התקנה החדשה.
הבוקר (א') תובא בפני וועדת השרים לענייני הצעת החוק של סגן השר לשירותי דת הרב אלי בן דהן, בשיתוף הרב הראשי הרב דוד לאו, שתאפשר להעמיד רבנים שאינם ממלאים את תפקידם בפני ועדת בירור ולהעבירם מתפקידם במקרים בהם נמצא שאינם ממלאים את תפקידם. ארגון רבני ישראל נתן הסכמתו לחוק זה.
בעוד לכאורה מדובר בהחלטה פרוצדורלית פשוטה ונצרכת, בפועל יוכלו שר הדתות נפתלי בנט וסגן השר, לפטר רבנים שאינם מתפקדים ובמקומם, בעזרת התקנה המובאת מעלה, להכניס רבנים בני הציונות הדתית.
מטרת החוק המוצע היא לתת למשרד לשירותי דת ולרבנות הראשית כלים להתמודד עם טענות לחוסר תפקוד של רב עיר ואופן התנהלות כללי, ולאפשר להעביר רב עיר מכהונתו במקרים חריגים, וזאת בדומה להסדרים הקיימים בחוק ביחס לנבחרי הציבור ברשויות מקומיות וביחס לאיגודי ערים.
הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון - ועדת בירור לרבני עיר), תסמיך את השר נפתלי בנט, למנות בהתייעצות עם נשיא מועצת הרבנות הראשית, ועדת בירור שתורכב מדיין (שיהיה היו"ר), רב עיר ויועץ משפטי (של משרד ממשלתי או יחידת סמך), לבדיקת תפקודו של רב עיר אם קיים חשש שרב אינו מתפקד כראוי.
במידה ומצא השר לשירותי דת שיש להעביר רב עיר מכהונתו, על פי המלצת ועדת הבירור, היות והרב לא מילא את התפקידים המוטלים עליו כראוי, או שאינו מתפקד כראוי, רשאי השר להעביר רב עיר מכהונתו. כמובן, חברי ועדת הבירור מחויבים להעניק זכות שימוע לרב העיר בטרם קבלת המלצות לגביו.
"הצורך בהצעת החוק נולד בעקבות הקושי בפניו נתקלים המשרד לשירותי דת והרבנות הראשית בטיפול במקרים בהם רב אינו ממלא את תפקידו כראוי או שאינו מתפקד כלל", מסבירים במשרד
עוד מוסיפים במשרד כי "מעמדו של רב עיר, כפי שנקבע היום בחוק, משלב מאפיינים של נבחר ציבור ושל עובד ציבור, שכן רב עיר נבחר באמצעות גוף בוחר ויש לו תפקיד ייצוגי לשמש דמות רוחנית לבני עירו ובמקביל ניתנות לו גם סמכויות סטטוטוריות שונות, כגון רישום נישואין".
עם זאת, יש לזכור, בניגוד לנבחר ציבור רגיל, העומד לבחירת הציבור מדי תקופה, רב עיר מכהן בתפקידו ברצף עד לגיל פרישה הקבוע בתקנות.