אז איך אתם אוהבים את המנהיגים שלכם: פריכים? קשים? טריים או מזגזגים? כבר כמה שבועות שטוחנים לנו ת'מוח על מנהיגות. כפטריות אחרי הגשם, מגיעים המשה זוכמירים ומנסים למכור לנו את מנהיגותם. אבל האם אנחנו סגורים על זה שאנחנו בכלל יודעים מה אנחנו מחפשים במנהיג שלנו? ואם כבר אז למה שלא נזרום ונחשוב בגדול: האם אנחנו יכולים יום אחד גם להיות מנהיגים?
רודלוף ג'ולייאני, ראש עיריית ניו יורק לשעבר חושב שכן. "מנהיגים לא נולדים, מנהיגים מתפחים" אמר.
בשעת כתיבת שורות אלו הסתיים העימות השלישי והאחרון בבוקה רטון פלורידה בין שני המועמדים לנשיאות ארה"ב ברק אובמה ומיט רומני. כמיטב מסורת הצרכנות האמריקאית הנוטה להתמקד בתפל ולהזניח את העיקר, גם כאן התחפש העימות למכירה פומבית המתמקדת בעטיפות ובשיווק של הצגת המוצר הנמכר: מנהיגות (ופחות בשאלות החשובות באמת: מי אתם באמת ומה אתם שווים מתחת למסיכת המנהיגות המלוקקת והנוצצת המתיימרת להנהיג את ארה"ב).
סוללות שלמות של סטייליסטים ומעצבי אופנה עמלו שעות בכדי לתפור את החליפה המחמיאה ביותר, מאפרות דרוכות מיירטות כל כתם או נקודה לא רצויה בהררי פודרה. אסטרטגים ויועצי תדמית יושבים עם המועמדים ומשחקים איתם משחקי סימולציות בשביל שיגיעו לעימות מוכנים בצורה הטובה ביותר. כל חיוך של אובמה, כל עקיצה של רומני, כל מבט, תנועה, הסתכלות לתוך הלבן של היריב, הכול מחושב ונקבע כבר מראש מתוך מטרה מאוד פשוטה: שהציבור האמריקאי אכול הלוקשים באמת יאמין שהמנהיגות המצועצעת והסטרילית שאובמה ורומני מדגמנים לנו בעימות, באה להם בצורה הטבעית ביותר שיש.
בסוף העימות כולם סוקרים עצמם לדעת ומנסים לנחש מי לדעת הציבור האמריקאי עבר מסך טוב יותר. נמצא שבפעם הראשונה רומני עקץ את אובמה, בשנייה ובשלישית אובמה היה הרבה יותר שנון ורהוט - מה שאומר שגם רומני וגם אובמה יכולים להגיש את תחזית מזג האוויר יופי, איך זה קשור למנהיגות?
לאמריקאים הפתרונים.
מאחר שכל מה שקורה בארה"ב משליך גם עלינו, גם אנחנו נמצאים בעיצומו של פסטיבל בחירות דביק בו כול מועמד מנסה למכור לנו שהוא הוא האיש המתאים ביותר להנהגה: מודעות ענק מרוחות על כל עלון ועיתון ומנסות לדחוף לנו את שלל יתרונותיהם של המועמדים משל היו מכונית מנהלים. זה סוחב בעלייה, ההוא שומר על יציבות אמין ונוח. כולם מנסים לזרוח, לבלוט, לרוץ ולהפוך לכוכבים נולדים. מה שמזכיר לנו את משפטו של ווינסטון צ'רצ'יל, מנהיג אמיתי בעצמו: "בלילה בלבד, הכוכבים זורחים".
חלק מכם קיבלו כבר את תעודת הזהות הנכספת, אחרים יקבלו אותה בזמן הקרוב ואין לנו זמן יותר מתאים מלשאול את עצמנו: מיהו מנהיג? או יותר נכון מה באמת התכונות הדרושות בשביל להפוך מועמד אחד למנהיג יותר אידאלי מאשר החבר שלו? אם נשאל אתכם אלו מנהיגים אתם זוכרים מההיסטוריה, בוודאי תזכרו בשמות כמו: דוד בן גוריון, מנחם בגין ויצחק שמיר. אלו מנהיגים! מצד שני גם סטלין לנין ומוסוליני היו מנהיגים גדולים. אמנם דיקטטורים, אבל מנהיגים. ואם נביא אותה בפרובוקציה אז גם אין מנוס מלהגיד שגם אדולף היטלר היה מנהיג.
כן, האדם הכי שנוא, משוקץ, מתועב, חולני שהצמיחה האנושות, גם הוא יכול להיות מנהיג. מנהיגים יכולים להיות האנשים הכי בזויים בעולם, האנשים הכי קטנים בעולם, האנשים הכי חלשים בעולם ועדיין אם הם יהיו במקום הנכון ובזמן הנכון, הם יוכלו לשבת על כס ההנהגה. אז מה זה אומר לנו? שאולי אנחנו צריכים לחשוב שוב פעם על כל התפיסה שלנו אודות מנהיגות, מיהו מנהיג ומה הופך בן אדם להיות מנהיג.
ברגן אוונס, אנתרופולוג בריטי כתב: "רוב הזמן המנהיגים שלנו בסך הכל הולכים בעקבותינו מלפנים; הם מובילים אותנו בדרך בה אנו הולכים ממילא". אולי אנחנו בכלל מנהיגים הרבה יותר גדולים מאלו שמתיימרים להנהיג אותנו? הרי לא כל בן אדם שלובש את חליפת המנהיגות, מרוויח כמו מנהיג ונוסע במכונית של מנהיגים הוא באמת מנהיג.
יכול להיות מנהיג גדול שמחביא באותו אדם מאוד קטן שלא יודע להנהיג את היצרים שלו, את העיניים והפה שלו ואת התאוות ויצרי הנקם הקטנוניים שלו ומנגד אם רק נפקח את העיניים בטוח נוכל לראות סביבנו מנהיגים אמיתיים שמנהיגים את עצמם בעוצמה שקטה, בלי רעש וצלצולים. כמה חבל שהם לא רצים לבחירות.
ואם פעם יצא לכם להתגבר על מכשול מסויים, לא לפגוע או לעקוץ מישהו שממש אבל ממש בא לכם לפגוע בו ולמרות הכול הנהגתם את עצמכם ומשלתם ברוחכם.
לכו למראה הקרובה, זקפו את עצמכם ותראו איך באמת נראה מנהיג.
הכותב הינו רכז ההדרכה של מדרשת עמיעד.