"תשאף שלא לתתמודד מול קבוצת אנשים מאוגדת היטב, הסיכוי לנצחה הינו נמוך ביותר". כך מציע נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון בספרו הביוגרפי. מציאות החינוך בישראל מוכיחה זו.
כמאה אלף מפגינים בכיכר קראו לא מכבר לממשלה לעשות את הדרוש על מנת לפתור את בעיות החינוך. מאות מרצים שובתים כבר שבועות בקריאה להחזרת תקציב ההשכלה הגבוהה לקדמותו. אלפי סטודנטים שבתו בשנה שעברה בכדי למנוע את העלאת שכר הלימוד.
התאגדות של קבוצות לחץ, מביאה עמה, ללא ספק, תוצאות.
עם זאת, במערכת החינוך קיימים אלפי תלמידים נוספים אשר נותרים עלומים בתוך שטף ההפגנות. בין הכיסאות, נופלת לה קבוצה של כ-80 אלף צעירים וצעירות (מדי שנה), פחות או יותר באותו טווח הגילאים, שאינה מאוגדת, שאינה מסוגלת למחות או לפנות לארגון כזה או אחר שידבר בשמה ונראה שאינה מעניינת חברי כנסת או גורמיי תקשורת - קבוצת תלמידי הפסיכומטרי.
הבחינה הפסיכומטרית היא ככל הנראה הבחינה בעלת המשקל הסגולי המשמעותי ביותר בחיי אזרח בישראל, בחינה הקובעת פעמים רבות את גורל השכלתו של אדם ובהמשך לכך ובהכרח את עתידו הכלכלי והמקצועי. לתלמידי הפסיכומטרי אין "ועד", אין "אגודה". תלמידי הפסיכומטרי חווים חוויה חד פעמית, קצרת מועד, אשר מביאה למצב בו כל אשר חפצים הם, הוא לסיים עם הבחינה הקשה ולהמשיך בחייהם. לכן, "האלונקה" עוברת ממחזור למחזור, אך אף אחד לא עוצר לרגע ובוחן את ההתנהלות המתמשכת בענף לאורך שנים.
אין פלא עם כך, כי תחום הפסיכומטרי בישראל פרוץ: מחירים מופקעים אשר יגיעו בעתיד הלא רחוק אף לעלות שנת לימוד מלאה באוניברסיטה, מקסום רווחים על חשבון התלמידים, תקנונים שאינם עומדים בסטנדרטים צרכניים בסיסיים ואשר בדרך כלל אף אינם מוצגים לצעיר המתעניין טרם רישומו לקורס וכוללים תנאים מקפחים, דמי ביטול שערורתיים ומבצעים "נהדרים" (המחביאים לרוב כוכבית קטנה המכונה: בכפוף לתקנון), פרסום מטעה, תלונות ומצוקות תלמידים הנותרות ללא מענה ממשי ועוד - כל אלה אינם חדשים לעוסקים בענף.
יש לזכור כי עוסקים אנו בתחום ההשכלה, אשר הינו מכשיר ראשון במעלה לצמצום פערים. בתחום זה, האחריות הינה כפולה ומכופלת. אחריות המחייבת בהכרח ראיה משולבת - עסקית וחברתית והשוללת ראיה המסתכמת אך ורק בשורת הרווח התחתונה.
האחריות לשינוי חייבת לבוא מן האורגנים הרלבנטיים מטעם המדינה: משרד החינוך, ועדת החינוך של הכנסת והיחידה להכוונת חיילים משוחררים, בשילוב המכונים עצמם.
בשנה האחרונה, מקודמת יוזמה בועדת החינוך של הכנסת שמנסה לעשות מעט סדר בתחום פרוץ זה בהצעתם, מבקשים היוזמים, ביניהם כותב שורות אלו, להניע לשינוי אמיתי: קביעת תקנונים המשלבים את חובות התלמידם מחד, אך גם את פירוט התחייבויות המכון מאידך, תוך איזון בין השניים ומתוך מודעות ונכונות צרכנית; הפחתה ניכרת בעלויות דמי הביטול והפיכתם לפרוגרסיביים; מתן קורס חוזר חינם ולא קורס חוזר באלפי שקלים נוספים על התשלום לקורס המקורי; מענה נכון ומיידי למצוקות ותלונות תלמידים; נקיטת ריסון עצמי בעלויות הקורסים לתלמידים ועוד.
היוזמה האמורה מסתובבת בכנסת זה מספר חודשים, אך נראה ואין ח"כ אשר מניף אותה בגאון ובצורה אגרסיבית כפי שנדרש. המכונים עצמם, גם הם כמובן שאינם נרתמים לשינוי המוצע.
כך, בין ההפגנות ההמוניות, בין שביתה לשביתה, נותרים 80 אלף תלמידים בשנה כשבויים בידיהם של מכוני הפסיכומטרי, הדואגים לרווחתם בלבד, ללא פתרון וללא עזרה, בבקשם את מי שיגן עליהם ואין.
הכותב הוא מנכ"ל Smart - המרכז הארצי להשכלה וקריירה,העוסק גם בהכנה למבחני הפסיכומטרי.