מחר (ג') צפוי היועמ"ש להכריע האם לצמצם את השימוש ב'צווי שימוש מפריע' כפי שממליצים משרד הביטחון ומשפטנים רבים, או להשאירו על כנו כפי שמעוניינים במנהל האזרחי.
'צו שימוש מפריע' הוא צו שנועד להסדיר סכסוכי קרקעות ביהודה ושומרון בין יהודים לערבים. הנתון המעניין הוא שעד כה הוא הופעל אך ורק כנגד יהודים.
עו"ד דורון ניר צבי, מומחה למקרקעין ביהודה ושומרון, טוען שמדובר בבית דין שדה לכל דבר, ל'כיפה' הוא מסביר ש-"הצו הזה הוא התערבות של המדינה בסכסוך בין 2 גורמיים פרטיים תוך נקיטת עמדה במעין בית דין שדה. זה כמו ששני שכנים בהוד השרון יתווכחו על מיקום הגדר ביניהם והמשטרה תבוא ותקבע שצד אחד צודק ותורה לאדם השני לסגת לאחור בלי שום דיון בערכאה משפטית". לדבריו, "המדינה מתערבת בסכסוך לא לה. אין בסכסוכים האלה מרכיבים של אלימות אלא סוגיות משפטיות בלבד, כך שהמדינה אינה צריכה לתחוב את אפה לסכסוכים לא לה".
ניר צבי מסביר בקצרה את השתלשלות החלת החוק, "בסיס הצו הזה הוא בקשתה של טליה ששון לחוקק אותו, כשמי שניסחה אותו זו סרן רונית לוין יועמ"ש איו"ש". לטענתו הצו הקיים חרג הרבה מעבר אפילו לכוונתה המקורית של ששון, "אפילו היא דיברה על חוק שמתייחס עד שנה אחורה, הצו נחקק על 3 שנים אחורה ובעקבות תיק שזכיתי בו הוא עודכן ל-5 שנים אחורה. זאת אומרת שגם אדם שמחזיק שטח במשך 4.5 שנים בלי שזה יפריע למישהו, המדינה יכולה להוציא לו צו".
לטענתו דבר נוסף שעומד בבסיס הצו הוא התפיסה המוטעית כאילו לפלסטינים אין אפשרות לקבל ייצוג הולם בבתי המשפט בישראל, "הנרטיב הוא שלפלסטינים המסכנים אין גישה לערכאות המשפטיות ולכן המדינה צריכה להתערב. התפיסה היא שערבי לא יכול לבוא בתביעת סילוק יד נגד יהודי בבית משפט השלום בירושלים".
עו"ד ניר צבי תוקף את התפיסה הזו ואומר שמדובר ב-"קשקוש מקושקש מכיוון שבתי משפט השלום מלאים בפלסטינים שתובעים על תאונות דרכים, בתי המשפט המחוזי מלאים בפלסטינים שתובעים תביעות מקרקעין ובג"צ מלא בתביעות פלסטיניות כמו למשל גדר ההפרדה ופרשת עמונה. מי שמייצג את אותם פלסטינים הם עורכי דין יהודים, שלהם כידוע אין שום בעיית גישה לבתי המשפט בישראל, כך שהטיעון הזה הוא חסר כל בסיס".
לדעתו, מה שמנדלבליט צריך להחליט זה לא לבטל את הצו אלא לצמצמו בלבד, "אני חושב שצריך לצמצם אותו לקרקעות מוסדרות. בקרקעות מוסדרות שבהם ידוע מי הבעלים באמת ניתן להצדיק את קיום הצו, אך בקרקעות שאינן מוסדרות, שהן הרוב ביהודה ושומרון, זה פשוט בית דין שדה שאין לו שום הצדקה והנושא צריך להיות מוכרע בבית המשפט ולא בהחלטה שרירותית של המדינה".