מדוע הציונות הדתית לא יודעת להכיל את בני עדות המזרח?

הנושא אמנם עלה לאחרונה לכותרות, אך הנתונים אודות השתלבות רבנים ממוצא מזרחי בישיבות ההסדר הציוניות - עדיין נמוכים. מאוד. מבדיקת כיפה עולה כי מתוך 43 ישיבות הסדר ישנם רק 14 ראשי ישיבות ממוצא מזרחי. מספרים דומים קיימים גם ביחס לישיבות הגבוהות. במכינות הקדם צבאיות, המציאות דווקא מעודדת.

עוד בנושא:

• הרב שלמה שושן מאמין שנראה יותר ראשי ישיבות ספרדים בשנים הקרובות
• אבישי מזרחי כואב על התורה המיוחדת והמשמעותית הזו שנדחקה לקרן זווית

הרב אורי שרקי, המלמד במכון מאיר, מסביר לכיפה כי "האווירה שפותחה בישיבות הציונות הדתית תואמת את האווירה באירופה וליטא ולא התאימה למבנה הקהילה הספרדית". לדבריו, "זו עובדה היסטורית שהישיבות בהם התחנכו ראשי ישיבות של ימינו הן אשכנזיות ולכן אין פלא שרוב ראשי הישיבות הם אשכנזים".

הרב שרקי מוסיף לטעון כי המבנה הישיבתי בציונות הדתית שונה בתכלית מהווי הספרדי, באופן כזה שהדיר רבים מן הציבור הספרדי מאותן ישיבות - וכל שכן מעמידה בראשן. "להיות בראש השנה בישיבה זה נוגד את אווירת החג אצל ספרדים", הוא אומר, "אצל הספרדים ראש השנה הוא חג של משפחה ויום טוב ואילו אצל האשכנזים זה חג של תפילה ולפעמים גם אפילו בכי ולהם אין יותר מתאים מהישיבה. בנוסף, הזהות והחינוך מדורי דורות הייתה דווקא דרך המשפחה ולא המוסד, הישיבה לא הייתה במרכז החיים כי אם הבית".

הרב שרקי אתה סבור כי הציונות הדתית אינה מכירה ואינה מכילה את הספרדים?

"כן, טעות נפוצה היא שהספרדים מוסיפים רגש והאשכנזים מוסיפים חכמה, זו טעות היסטורית ומהותית. שכחו שמה שאפשר לקבל מהספרדים זה גישה שאינה רואה את החיים דרך תבנית אינטלקטואלית אך זה לא אומר שאין חכמה. גם כשמנסים לשלב ספרדים בנוסח התפילה בבית כנסת אשכנזי כמו שילוב פיוטים, שירת הים או אפילו תפילת מוסף החזן גם אם יהיה ספרדי יהיה חייב להתאים עצמו להווי האשכנזי. אם זה להיות באווירת בכי או אפילו סדר הישיבה בבית הכנסת. זה אולי נראה פרט קטן ושולי אך למעשה הוא משמעותי, זה יוצר הווי שלם. אמרתי פעמים רבות שמי שהקים את מפלגת ש"ס זו ישיבת כפר הרא"ה, שם היה מכסה לתלמידים ספרדים ונוסח אשכנזי בתפילות, וכמוה גם תנועת 'בני עקיבא'".

כשאביעד שמילה, אברך באחת מישיבות ההסדר הגדולות בארץ אומר "מורנו הרב", הוא כלל אינו מתכוון לרב קוק או לרב צבי יהודה בנו, אלא לרבי משה כלפון הכהן. רבי משה כלפון הוא גדול הרבנים של יהדות תוניס, כתב ספרים רבים ובעל הגות מרתקת ורלוונטית. "בפן ההלכתי הציונות הדתית עשתה תיקון מאוד גדול, היום מכניסים שו"תים ופוסקים ספרדים מה שלא היה פעם", אומר שמילה, ומצר על כך ש"בפן המחשבתי התמונה הפוכה, אף אחד לא מכיר את מי ששמעתי עליו בבית ומבית הכנסת. מדי פעם אתה מוצא אותם בכתבה בעלון בית כנסת שמתרגשת לבשר שמצאה עוד רב ציוני. גם בישיבות המאוד פתוחות עדיין לא מצליחים להכיל את הספרדים, הם לא מתנגדים אידיאולוגית, הם פשוט לא מכירים".

האווירה הספרדית כמוטיבציה ללימוד

כשיוסף בן רפי חיפש ישיבת הסדר המתאימה לדרכו - הוא קצת הלך לאיבוד. בן רפי חיפש את האווירה המוכרת לו מבית הכנסת - את הניגונים והריחות הספרדיים. הוא לא מצא כאלה. "כספרדי בחרתי ללמוד בישיבה ספרדית קודם כל בגלל הנורמות החברתיות השיחה המשותפת והאווירה החמה שקיבלתי בישיבה", הוא מסביר, "העדפתי להשתלב בישיבה ספרדית כזו שמתאימה לי מבחינת האווירה ותחושת השייכות". בן רפי החליט לבסוף ללמוד בישיבת רחובות.

ישנה אווירה טובה גם בישיבות אחרות.

"הייתי בישיבות אחרות, אני ממש לא גזען פשוט הלב משך אותי למקום בו האווירה משתייכת לתרבות ממנה אני מגיע. ישיבות ההסדר נבנו עם השנים על פי השקפת עולם דתית לאומית, תנועות הנוער שהוקמו עפ"י השקפת עולם זו כדוגמת בני עקיבא, היא נוסדה ע"י אשכנזים מהמפד"ל. בשנים עברו אצל הספרדים לא היה מושג של רבנות כפרנסה אלא רבנות כלימוד בלבד, זאת לעומת אשכנזים שזה בלט בחברתם יותר. אני חושב שיכול להיות שזה דבר נוסף שהשפיע על השוני בכמות הספרדים והאשכנזים בקרב ראשי הישיבות".

לבן-רפי חשוב להדגיש כי זהותו של ראש הישיבה, כמו מוצאו, אינה רלוונטית. "בחירתי בישיבה שבה הבחורים רובם ספרדים הייתה בגלל האווירה התרבותית והנורמות להם התרגלתי אליהם בבית ובבית הכנסת הספרדי. זו אווירה שמשפיעה ונותנת מוטיבציה ללימוד", הוא טוען.

(צילום אילוסטרציה: Rippeym3 ויקיפדיה)

לא כדאי לעורר מחלוקות

רבים הם הרבנים הספרדיים המלמדים בישיבות הסדר שסירבו להתראיין, אולם רבים מהם הדגישו כי גם אותם ראשי ישיבות ספרדים מגיעים מרקע שחסר את התרבות והמחשבה הספרדית. הרב שמואל בן אליהו דווקא חושב כי כתבות מעין אלה רק מרחיבות את השסע והוא מעדיף את המהפכה השקטה. "אסור לעורר את אש המחלוקת, אם יוצאת האש של המחלוקת, אי אפשר לעוצרה", הוא אומר כתושבה בשו"תשל כיפה, "לא כדאי לעורר מחלוקות כי המחלוקת לא תשנה את המציאות. חתונות מעורבות בין ספרדים ואשכנזים ופסיקת הלכה מתחשבת בכולם ירגיעו את המצב". לדבריו, מדובר גם בעצתו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל, אשר ייעץ שלא 'להבעיר' את התופעה.

לפניות לכתב - desk@kipa.co.il