מאמר תגובה: הפתרון להטרדות מיניות- רק בתורה

הרב יואב בר כוכבא מצטער לשמוע שהרב לוביץ´ מניח שהתורה חסירה ולצורך כך מייבא ערכים מבחוץ. מאמר תגובה

חדשות כיפה הרב יואב בר כוכבא 05/12/16 12:43 ה בכסלו התשעז

מאמר תגובה: הפתרון להטרדות מיניות- רק בתורה
shutterstock, צילום: shutterstock

הרב לוביץ במאמרו "חוקי התורה לא מספיקים כדי למנוע הטרדות מיניות" כותב שכנראה, הטרדות מיניות לא מתרחשות בציבור הדתי יותר מזה הכללי אך גם לא פחות מזה הכללי. אם אכן זה המצב יש מקום לדאגה.

שכן האמת עם הרב לוביץ שמצופה שאנשים האוחזים בתורת ה' ושואפים לממש את דבר ה' שבעולם שיהיו גם מוסריים יותר ממי שלא מתיימר לייצג את ה'.

כיצד הרב לוביץ' מנתח את התופעה?

הרב לוביץ מציע את הניתוח הבא- האדם הדתי חושב במושגים של 'חובה מול ה'. של איסור הפרה של צו ה' בנוגע לאיסורי עריות. הוא לא חושב במושגים של פגיעה אישית: פגיעה באדם וחירותו.
לעומת זאת הערכים הליברליים שמים את הדגש על הפגיעה באשה כפגיעה אישית וכן פגיעה בחירות האדם. בערכים הדתיים הפוגע בפוטנציה נמצא במרכז בעוד בערכים הליברליים הנפגע במרכז.


מהו הפיתרון שהרב לוביץ מציע?
מערכת הערכים התורנית חסרה. לכן צריך לייבא את הערכים המודרניים של שוויון וחירות, לחנך את האדם הדתי לאורם, ובזכותם ילמד לכבד את האשה ולא לפגוע בה.

אלא שפיתרון זה לקוי וזה משלושה סיבות.

ראשית,חומרת איסור פנוייה- והלוא בתורה קיים איסור נידה והוא איסור כרת. ורוב הרווקות חזקתם שהם נידות כך שבפועל אדם דתי שמקיים יחסים עם פנוייה עובר לפחות בספק איסור כרת חמור. אז קשה לומר שיש לאונס פנוייה תירוץ טוב.

שנית, הרב לוביץ משער שאחוז ההטרדות בציבור הכללי לא פחות מבזה הדתי אז מה לנו ללכת בעקבותיהם?

. שלישית, וזו הבעיה המרכזית בדבריו: את פתרון הבעיה יש לחפש בתוכנו ומתוך התורה, ולא 'לרעות בשדות זרים'.

מדברי הרב לוביץ נראה שבכל הנוגע לאיסורי ביאה בתורה, הסיבה לאיסורים היא הפרת ציווי ה' יותר מהפגיעה באדם. ואולם נעלה מכל ספק שהתורה מתייחסת לרובד הפגיעה באשה כאדם.

לכל המעיין בפרשת האונס פנוייה הכתובה בתורה(דברים כ"ב, כ"ח-כ"ט) רואה שהתורה רואה בחומרה רבה את הפגיעה באשה כדבר שבין אדם לחבירו ולא רק כהפרה של ציווי ה' לבעול פנוייה.יכולתי להוסיף למנות עוד ראיות לכך שהתורה רואה בחומרה את הפגיעה באשה בשל חוסר הסכמתה אך אין זה כבודה של תורה, להרבות בראיות מעין אלו, כיוון שאיסור כזה אמור להיות בגדר מצוות שבין אדם לחבירו שטעמם ידוע גם בלי ציווי התורה.

כנראה שהרב לוביץ מוטרד מכך שהערך הליברלי של הסכמתה או היעדר הסכמתה של הנפגעת, בתורה חשוב פחות מאשר החומרה שהתורה מייחסת לאיסורי עריות,הומוסקסואליות וניאוף. ואכן נכון הדבר- התורה מזהה נפגע נוסף במקום של הפרת איסורי העריות ואיסור פנויה והוא- המשפחה. התורה רואה בחומרה יתרה את האיום על מבנה המשפחה יותר מאשר הפגיעה האישית באשה שלא בהסכמה (על אף חומרתה שצויינה לעיל והיותה חלק מהמוסר הטבעי).

לכן, צדק לטעמי ינון מגל בפוסט שכתב כנגד שלי יחימוביץ', שיש חוסר פרופורציה בשיח הציבורי. השיח מתמקד רק סביב הפגיעה במוטרדת, בעוד הפגיעה של המטריד או האונס במשפחתו לא תופסים נפח. ק"ו מעשי ניאוף הנעשים בהסכמה, שלצערנו לא נחשבים בשיח הציבורי לדבר נורא.

לעומת זאת תפיסתנו הדתית חושבת, ובצדק, במושגים שונים. עלינו לצאת בחריפות כנגד הטרדות ואונס גם בשל שיקול הגנת וביצור חומת המשפחה ולא רק מצד ההגנה על האשה וחירותה.

מצער הוא שהרב לוביץ, מניח שהתורה חסרה, ולצורך כך מייבא ערכים מבחוץ, הנמצאים כבר בתורתנו בצורה טובה ובריאה יותר, מאשר בעולם הערכים המודרני.

אז כיצד בכ"ז ניתן לצמצם אונס והטרדה מינית בחברה הכללית, ובדתית בפרט?

לענ"ד אחת הסיבות המרכזיות לתופעה זו במגזר הדתי כמו בזה הכללי הוא 'בעיית ההשתקה'. יותר מאשר האונס והמטריד עצמו, הבעייה היא באותם רבים היודעים ושותקים-ק"ו כשמדובר באישיות חשובה. חלק מהציבור מפחד, חלקו אף מצדיק את מעשי הרשע הללו ואף מאשים את הקרבן.
התורה מלמדת אותנו את ההיפך- עלינו ללכת בעקבות משה רבנו, שראה בצרת בנות יתרו ולא חשש לעורו ולמעמדו במקום חדש ובלתי מוכר ולכניסה לעימות מול כוחות חזקים ממנו. הוא לא עשה שיקולי רווח והפסד צרים.
הוא ראה אי צדק ולחם לביטולו!
כך מלמדת התורה כיצד ניתן לפתור לענ"ד בעיית של הטרדה ואונס. באי עצימת עין של החברה מסביב. במוכנות להילחם למיגור התופעה, אף במחיר אישי וחברתי.

.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן