שרה פרידלנד בן ארזה באה במטען עשיר אל פעולותיה בשדה המילים. עם ידע יהודי רב ומעמיק, עם מורשת אבות (סבה הוא הרב אליהו כי טוב ז"ל) ובנפש רגישה היא משוררת את שיריה, כותבת את מסותיה, מלמדת ומחברת פיוטים ותפילות.
ספרה "יהי - מילים כמעשים" הוא יצירה יחידה במינה בימינו. הוא מטעין את השדה המילולי המהווה את רוב העולם היהודי במשקל, פורש את יכולותיו של המאמר ואת משמעויותיה של המילה, וממריא מן העולם הבורגני, המתנהל בכבדות, הארצי אל העולם הרוחני, המחויב, הבורא והחוקר. כתיבתה היא קיומית ובוערת. ואין בה דבר מן הטון התקין-פוליטית, השנון והזחוח-מן-הברק המקובל אצל להטוטני מילה וירטואוזיים ושטחיים.
בעבודה משותפת עם שרה סביב "בית הלל" התברכתי ביכולותיה הלשוניות, העיוניות, והשיריות, ובכולם היא באה בשאר רוח, ובמגע עדין ומוקפד משפרת את כל מה שהיא עוסקת בו.
אני שמח על החלטתה של הוועדה ועל הודעת שר החינוך, בדבר הענקת פרס שר החינוך לתרבות תורנית לשרה, ומעריכים את חדות העין ורעננות המחשבה שהובילה אותם להחלטה זו. אני מברך גם את חתן הפרס, הרב חיים סבתו. מן החתן ומן הכלה אנו יכולים להתברך במחשבה צלולה ורעננה, בכתיבה עשירה וברוחב יריעה בלתי מצוי.