הקהילה האתיופית מתעוררת: גילויי הגזענות של השבוע האחרון פתחו תיבת פנדורה, שממנה יצאו כעסים ומתחים שהיו בקרב הקהילה במשך שנים רבות. האתיופים טוענים כי החברה הישראלית טרם קיבלה אותם לשורותיה, אך בציונות הדתית, כך טוען הרב חנניה בלומרט, המצב שונה. הרב בלומרט, רב הקהילה האתיופית בבת ים, מלווה במשך שנים רבות את הקהילה בישראל, מכיר את שפתה ומנהגיה, ועומד מקרוב על קשיי ההתאקלמות בחברה הישראלית.
הרב בלומרט, האם יש גזענות כלפי אתיופים בציונות הדתית?
לדעתי מעט מאוד. הציונות הדתית הצטיינה בקליטה של האתיופים. בכל מרכז קליטה או אתר קראוונים היה סניף של בני עקיבא, פעילות של בנות שירות ושל בחורים מישיבות הסדר. לא יצא לי להיתקל בגזענות כלפי אתיופים במוסדות החינוך. מה שקרה בשעתו בפתח תקווה לא נבע מטעמי גזענות אלא מטעמי יוקרה, יכולת לימודית. בוודאי שיש מקרים פרטיים של אנשים שמדברים בצורה גזענית, אבל כציבור, אנחנו לא מתקרבים למצבים האלה.
כמה אתיופים ניתן לראות היום כר"מים בישיבות הסדר? מדוע אין ראש ישיבה אתיופי?
מהיכרותי עם עולם הישיבות, אפשר למצוא כמה וכמה ר"מים אתיופים, בוודאי בכיתות של עולים בישיבות תיכוניות. צריך לקחת בחשבון גורם אחד שאסור להתעלם ממנו: מספר השנים שהם נמצאים בארץ, ונקודת המוצא. זו דרישה קצת מוגזמת לראות היום ר"מ בישיבת הסדר שעלה ארצה במבצע שלמה, לפני עשרים שנה: מדובר באדם שהיה צריך ללמוד שפה, להכיר את התרבות הדתית, להשתלב בציבור. זה לוקח לא מעט זמן. ההתמודדות של בחור אתיופי שרוצה להיות דתי היא התמודדות קשה מאוד.
 |
|
הקהילה האתיופית מצאה את מקומה בציונות הדתית
(במרכז התמונה: הרב חנניה בלומרט) |
ספר קצת על ההתמודדות.
מדובר פה על שינוי הסגנון הדתי המקובל, הרבה פעמים מבלי לקבל גיבוי מהבית, שלא דובר עברית ולא למד גמרא מעולם. אופן שמירת המצוות שונה לגמרי, ההלכה שלנו הרבה יותר מדוקדקת. הבחור האתיופי הדתי מתמודד לבד, והפיתוי להיסחף לרחוב הוא גדול מאוד. כשבאים לבדוק כמה ר"מים אתיופים יש בישיבות, צריך לזכור שכל בחור אתיופי שמגיע לישיבה נתקל בקשיים קשים בהרבה מאשר בחור ישראלי שמגיע לישיבה.
בהחלט. אני רואה הרבה אנשים שגאים מאוד בזהות שלהם. אני באופן אישי לימדתי כעשרים אברכים אתיופים בסדנה של לומדים לרבנות, ומדובר בחבר'ה ברמה גבוהה מאוד, באנשים שנבחרו בקפידה. אם ניקח את מספר השנים שלהם בארץ, ואת נתוני הפתיחה שלהם, מדובר בהישג אדיר. אפשר בהחלט לומר שהקהילה האתיופית מצאה את מקומה בציונות הדתית. הייתה כאן איזושהי כימיה, של אידיאל ציוני-דתי המאפשר קליטה יחד עם הרצון של הקהילה האתיופית להשתלב. אפשר, לעומת זאת, למצוא גם כאלה שהשתלבו בש"ס.
איך אתה רואה את המחאה בימים אלה?
אני באופן אישי לא כל כך מאמין בהפגנות, אף שאני כמובן מזדהה עם המניע שלהן. חשוב, עם זאת, להבדיל בין גילויים של גזענות לבין העמדה של הרבנות לגבי גיורם של האתיופים. אנשים לא יודעים להבדיל בין עמדת הרבנות שדורשת גיור לחומרא - שהיא עמדה הלכתית - לבין גזענות גרידא. חושבים שהרבנות פועלת ממניעים גזעניים, כאשר למען האמת מדובר בעמדה הלכתית טהורה, ואין לזה שום קשר לביטויים גזענות. המטרה של הרבנות הייתה לאפשר את השילוב שלהם בחברה הישראלית, ואילו אותם ביטויים שנאמרו להם הם גזעניים ובוטים, אבל הם רואים את זה כמעין קנונייה כוללת.
מה אתה אומר לבני הקהילה שלך כשהם שואלים אותך על עמדת הרבנות?
תלוי. אם זה אדם שאפשר לדבר איתו בהיגיון, אני מסביר לו את עמדת הרבנות בפירוש, אך כשאדם מדבר בכעס ובתסכול לא שייך לענות. לפעמים, כשפונים אליי באופן מתריס, אני עונה, לצערי, באותה מטבע: אם אתם לא מכבדים את המסורת של עצמכם, אל תצפו שאחרים יכבדו אותה. יש לא מעט צעירים מהקהילה שלא הלכו בדרך הדתית, לא יודעים כלום על המסורת שלהם ולא שומרים אותה; במקום להיות גאים במסורת שהייתה להם ולהיות גאים, הם התקפלו לגמרי, ואחר כך הם מצפים שהרבנות תכיר בהם כיהודים גאים. בחור אחד אמר לי: אני מצפה שיכירו בשחיטה שלנו, לא יכול להיות שיבטלו את המסורת שלנו. התשובה שלי לאותו בחור הייתה: אם כך, אתה צריך להקפיד על דיני טהרת המשפחה עם אשתך, כי לא יכול להיות שתבטל את המסורת שלך. אין כאן תוכנית כבקשתך, אי אפשר לכבד עמדה כזאת. אני לא מתייחס ברצינות למי שמנפנף בקס מטעמים פוליטיים, ומבטל במו ידיו את האמון שאפשר לתת בו.