שאלת ההפלות היא שאלה עדינה מאוד ומסובכת מאוד. מדובר בנושא הקשור לנושאים החשובים ביותר הקיימים: שפיכות דמים בכפוף לשאלה באיזה שלב של ההיריון נעשית ההפלה; רצון למנוע סבל וייסורים קשים במקום בו ניתן ומותר למנוע אותם; הצורך למנוע לעיתים עוול נורא וגילוי עריות ועוד ועוד.
מה שנעשה היום במדינת ישראל הוא שערורייה שאין כמותה, שיש לה השלכות רבות מעבר לשאלת ההפלות. מדינת ישראל מאפשרת כיום בפועל הפלות בהיקף עצום. לא זו בלבד שישנה תעשייה נרחבה של הפלות לא חוקיות, גם במסגרת החוק ניתן לפנות לוועדה מיוחדת כאשר מדובר בהפלות שלאחר השבוע ה 23 ולקבל אישור להפלה. יש לזכור כי בשבוע זה של ההריון כבר מדובר בעובר שניתן להגדירו כחי, ולעתים אף נלחמים על עוברים כאלה ומצליחים להחיות אותם ולהביא אותם לחיים טובים. מדובר אפוא במעשים שהם קרובים לשפיכות דמים אם לא ממש שפיכות דמים!
הדבר כרוך גם בנושא אחר והוא הסיבות המביאות להפיל. ישנן נשים רבות שאם הרופא אינו "מתחייב" להן שהכל בסדר במאה אחוזים הם תובעות הפלה, ויש רופאים שנענים לכך כדי שלא להסתבך, או כדי שלא לעמוד לדין ולפצות לאחר מכן לאור פסיקות משונות מאוד של בתי המשפט בישראל. לא זו בלבד שבכך שופכים את דמו של העובר ומסכנים את שלום הנשים ללא סיבה של ממש, הדבר מקרין על היחס לאנושות כולה. הולכת ומתפתחת תפיסה כי רק לאנשים מושלמים שאין בהם פגם יש זכות לחיים, וכל אחד שאינו בנוי במבנה הנתון והרצוי אינו בעל זכות קיום. איזו השפעה נוראה יש לכך על תפיסת צלם א-לוהים שבאדם? איזו השפעה יש לכך על ההתמודדות עם העוול והקושי שיש בעולם? אילו השלכות יהיו לכך על היחס לחיים ועל המעמד הקדושתי העליון שיש להם?
מציאות זו מטילה חובה קדושה על עולם הרבנות - להציל נפשות בישראל, לשמור על קדושת החיים, לקבוע את היחס הראוי למי שלא נולד "מושלם" כמו רוב בני האדם, וכמובן להעצים את הופעתה של תורת ישראל. חובה קדושה זו יכולה להתממש בשני שלבים. בשלב הראשון יש צורך להגדיר הלכתית את הכללים. קביעה כי הפלה אסורה בכל תנאי ובכל מצב, בכל גיל של הריון ובכל סיבה - אינה נכונה מבחינה הלכתית, ועל כן לא ניתן לבוא בשמה אל הציבור. לא זו בלבד שקשה לקבל זאת מבחינה הלכתית, עוד היא תביא לכישלון טוטאלי של המאבק נגד הפלות, כיוון שטוטאליות גוררת בעקבותיה טוטאליות, ובשל כך הדבר יהפוך למלחמת תרבות כללית המביאה להקצנה מהכיוון השני. על כן, תנאי הכרחי הוא פסיקה מקובלת הקובעת את הגדרים ואת הנסיבות, את המצבים ואת הסיבות, את הגיל ואת הדרך להתייעץ לקראת הפלה - כדי לייסד את ההלכה על מכונה ולהציב מפת דרכים הלכתית המאפשרת הגדרה ומימוש.
לאחר מכן, אנו חייבים להשמיע את קולנו בדרכים שונות. אגודת אפרת עושה עבודת קודש משלה; משפחות מאמצות ואומנות מוסיפות ליכולת המאמץ שלא לשפוך דמים; רבני ישראל יוכלו להבהיר שלא מדובר בעמדה הכופרת באנושיות ובהכרה בבעיות ובצורך כי אם בעמדה הלכתית המשקללת את אלה עם איסורי שפיכות דמים וקובעת קווים ברורים; הקמת מערכת רווחה ראויה כדי שלא תהיינה סיבות כלכליות שמביאות להפלות ועוד ועוד. כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, ואנו נתבעים להירתם למען העולמות הגדולים כדי לקיים עולם ומלואו.