בודקי מכס נתב"ג תפסו בסוף השבוע 53 שופרות ו-40 אתרוגים שאוחסנו בשתי מזוודות השייכות לאזרח ישראלי בשנות ה-50 לחייו, תושב שכונת בית וגן בירושלים, העוסק לטענתו בתחום. בעל המזוודות חזר בטיסה ממרוקו ועבר במסלול הירוק תוך ניסיון להכניס את המטען ארצה מבלי להצהיר עליו כנדרש על פי חוק, במטרה מלחמוק מבדיקה ומתשלום מס. כזכור, לפני כשבוע סיכלו בודקי מכס נתב"ג ניסיון הברחה נוסף של למעלה מ-100 אתרוגים.
כחלק מבדיקות שגרתיות ביציאה מאולם הנוסעים, התבקש הנוסע לעבור במכשיר השיקוף, שם עורר את חשדם של הבודקים. בבדיקה ידנית נתגלו האתרוגים והשופרות שחולקו בין שני תיקיו, והם נתפסו עד לסיום הטיפול בתיק.
כל נוסע הנכנס לישראל רשאי להכניס לתחומי המדינה עמו אתרוג בודד אחד לצריכה אישית, ובעת כניסתו עליו להציגו בפני נציג השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות הנמצאים במעברי הגבול (ובהיעדרו - בפני נציג המכס) בכדי לאשר שאין בו נגעים ומזיקים. מעבר לכך יש צורך בהיתר מיוחד מטעם משרד החקלאות.
בשבוע שעבר תפסו בודקי מכס נתב"ג תפסו מזוודה עמוסה ב-108 אתרוגים שהגיעו עם נוסע בריטי שעבר במסלול הירוק וניסה להכניסם ארצה מבלי להצהיר עליהם כנדרש על פי חוק, במטרה מלחמוק מבדיקה ומתשלום מס. האתרוגים, ששוויים מוערך בלמעלה מ-13,000 ₪ ומחוייבים במס של כ-37%, מחוייבים באישור משרד החקלאות לשם כניסה ארצה.
אחד מיצרני השופרות בישראל, אלי ריבק, אמר בראיון ל'כיפה' בסוף השבוע כי מדובר במכה. "יהודים מגיעים למרוקו, ומציעים להם לרכוש שופרות. הם חוזרים לישראל עם עשרות שופרות ורוצות להרוויח, ובסוף המחיר אפילו יקר יותר כי המוכר רוצה להחזיר לעצמו את העלויות של הטיסה והמלונות. כל אחד מגיע ממרוקו עם שופרות מלאות תולעים וחיידקים, שיוצרו בידי ילדים. זו בדיחה", אומר ריבק.
"אנשים תוקעים בשביל הציבור, לא בשביל עצמם, ומכשילים את הציבור", מוסיף ריבק, שמספר שבמשרדו הוא מחזיק אלבום תמונות מלא שופרות פסולים בהם נתקל במהלך השנים. "זה הזוי. אנשים בודקים מי כתב את התפילין שהם מניחים, אבל לא מקפידים בשופר בו הם משתמשים בראש השנה וביום כיפור. אני תמיד מופתע מחדש. מצאנו שופרות מפוליאסטר, שופרות מודבקים. אנשים לא מבינים ונכשלים".