”פעם מתי, לא הייתי בחיים. וכבר לא הייתי פה ואני זוכר שכשנסענו כל המשפחה במכונית, ואני זוכר את הילדים שלי האומללים יושבים מאחור ובוכים מרה על אביהם שמסתלק“ - כך תיאר השבוע יוסי שריד, לשעבר שר החינוך וראש ”מרצ“, את הרגע בו היה במצב של מוות קליני והביט על גופו ”מבחוץ“.
שריד סיפר את הדברים בראיון לגלי צה“ל, בתוכניתו של בני בשן. ”הרגשתי חולשת דעת ופרץ חום עצום והרגשתי שאני מתרומם ומתעופף מעלה מעלה, זה הייתה תחושה עמוקה של יציאת הנשמה“, הוא תיאר, ”כנשמה מעופפת התבוננתי על פני הכדור וראיתי את משפחתי ממשיכה לנסוע באוטו כי אשתי שמה את פעמיה תיכף ומיד לבית החולים כשהגעתי לבית החולים שבתי לעצמי".
שריד תיאר את החוויה בכך שהוא ”רואה את הכל מלמעלה“, והוא טען כי ”יש ישות נפרדת שהיא הנשמה שלי, הנפש נפרדת מהגוף“. עוד הוא סיפר בגילוי לב כי הוא ”בכלל לא מאמין בהישארות הנפש, זה בניגוד לאידיאולוגיה שלי. כשהגעתי לבית החולים, שבתי לעצמי ולגופי. הרופאים טיפלו בי ולבסוף חייתי“.
לדבריו, ”מה שקרה לי לא עולה בקנה אחד עם תפיסת העולם שלי, גם במובן של העולם הזה וגם במובן של העולם הבא. אדם ברשות עצמו, הוא אוטונומי וללא השגחה עליונה אלא השגחה פנימית. זה קרה ביני לבין עצמי“.