התופעה השקטה מאחורי הקלעים: ישיבות ההסדר מעלות לארץ תלמידים מחו"ל

על רקע שיח הקשיים הכלכליים והירידה מהארץ, במשך שנים מתרחשת לה תופעה שקטה שהתפתחה בישיבות הציונות הדתית. מאות תלמידים המגיעים לישראל על מנת ללמוד תורה במשך כשנה, מחליטים להישאר - ולעשות עלייה. חדורי אידיאלים וציונות הם מתגייסים לצה"ל וחיים לבדם במדינת ישראל, כאשר כתובת הישיבה בה למדו - המלווה אותם בכל התהליך. לא פעם, הכתובת המופיעה בתעודות הזהות שלהם, היא זו של הישיבה.

יוסי זילברהפט (24) עשה את כל הדרך מדרום אפריקה כדי ללמוד תורה בישיבת הסדר במשך שנה - ולשוב חזרה אל לימודים אקדמיים. כמה חודשים בישיבת ההסדר אמי"ת ”אורות שאול“, פעם בפתח תקווה והיום ברעננה, שיכנעו אותו לקבל החלטה אחרת ולעלות לארץ.

”זה היה קשה בהתחלה“, מודה זילברהפט, ”הכל חדש מבלי להכיר את ישראל, בלי המשפחה ומבלי לדעת השפה. כשהגעתי לישיבה כבר שמרו לי ארון ומיטה והכל היה מוכן בשבילי. הם עשו למעני הכל כדי שארגיש בנוח, שארגיש בבית. נכנסתי לישיבה עם אווירה משפחתית ומאוד אכפתית וזה הקל עלי מאוד. כשהייתי צריך עזרה ידעתי שאוכל לפנות לרב שלי שהיה נגש אלי מדי פעם לבדוק מה שלומי. הישיבה הייתה המשפחה השנייה שלי".

מה גרם לך לעשות עלייה ולוותר על לימודי התואר בדרום אפריקה?

"הבנתי שישראל היא המקום ליהודים, זה המקום שאלוהים נתן לנו בברית עם אברהם ופה אנחנו צריכים להיות. אלפי שנים לא היה לנו מקום, וכל הזמן ניסו לחסל אותנו וב-48 הגנו על עצמנו והקמנו מדינה. זאת הסיבה שהתגייסתי לצה"ל, רציתי לתרום את חלקי בהגנה על המדינה ולעשות משהו טוב עבורה. בכל הזמדנות שיש לתרום למדינה אני עושה זאת וכשהייתה לי הזדמנות בגיל צעיר לתרום למדינה באופן כל כך משמעותי במו בצה"ל, אז למה לא?".

בעצם, למה לא? יוסי זילברהפט (צילום: פרטי)

על פי נתונים לא רשמיים, שלושת הישיבות המובילות כיום בתופעת העלייה של תלמידי הישיבות הן ישיבת ההסדר 'הר עציון' שבאלון שבות, ישיבת ההסדר 'הכותל' בירושלים וישיבת כרם ביבנה. רק לפני מספר ימים שישה תלמידים מחו"ל הלומדים בישיבת 'הר עציון' סיימו את תהליך העלייה לישראל ובקרוב יתגייסו לצה"ל במסלול ישיבות ההסדר.

דניאל טוויסט (23) הוא תלמיד ישיבת הר עציון שכמו רבים מחבריו הגיע לישיבה מאנגליה כדי ללמוד בישיבה ולחזור לביתו. גם הוא, החליט להישאר. ”חיפשתי מקום ללמוד תורה ברצינות והגעתי לישיבה אבל ממש לא תכננתי ולא חשבתי שאני אעלה ארצה“, הוא מספר, ”אחרי חמישה חודשים בישיבה הרגשתי בבית והחלטתי לעשות עלייה. בישראל אני מרגיש נוח להיות יהודי. באמת שטוב לחיות בישראל, אפילו מזג האוויר כאן יותר טוב מזה שבמנצ'סטר".

כמו רבים מתלמידי חו"ל בישיבות הציונות הדתית שעושים עלייה, הקשיים לא פסחו על דניאל, אך אלו לא הניאו אותו מהחלטתו. ”לא ידעתי את השפה ולא ידעתי כיצד אוכל להסתדר אבל הישראלים מאוד נחמדים ובישיבה עזרו לי מאוד ותמכו בי“, הוא אומר.

אחרי תקופה של כשנתיים לימוד בישיבה התגייס דניאל לצה"ל למסלול ישיבות ההסדר, לא לפני שמשפחתו החליטה להצטרף אליו ובעקבותיו לעלות אף היא לישראל. כשחזר לישיבה לאחר השירות בצה"ל, התמנה דניאל כאחראי מטעם הישיבה על תלמידי חו"ל. "אני אחראי על החיילים הבודדים בישיבה שזה אומר לנסוע לבקר אותם בבסיסים, לשלוח להם חבילות ממתקים ולדאוג להם", הוא מספר, "מכיוון שלא מזמן אני בעצמי הייתי במצבם, אני יודע מה קשה להם ויכול לתרום מהניסיון שלי ולעזור להם כמה שיותר. מי שלומד אצלנו ומתגייס אנחנו ממשיכים לשמור לו חדר כדי שתמיד יהיה לו לאן יחזור והוא ירגיש בבית. מבחינתי, התפקיד שלי זו הזדמנות להחזיר לישיבה על כל הטוב שהיא עשתה למעני".

דניאל, במרכז (צילום: פרטי)

בדומה לדניאל, גם הרב אביע"ד סנדרס גדל למשפחת עולים ולאחר שליחות ארוכה מטעם "אור תורה סטון שטראוס- עמיאל" בדטרויט שבארה"ב, חזר ארצה והחל ללוות תלמידי חו"ל בישיבות כמו ”אורות שאול“ בכפר בתיה וישיבת הכותל. "בשליחות גיליתי שלכל משפחה שם יש קרוב משפחה שהתבולל", הוא מספר, ”הבנתי באמת שהפתרון היחיד שיכול לאפשר לעם ישראל לצמוח ולהתפתח הנו מדינת ישראל, רק בישראל ניתן לצרוך וליצור תרבות פורצת דרך ללא לפחד מהתבוללות. אל מול העיניים ראיתי שמה שמחזיר נערים ומבוגרים מדרך בטוחה להתבוללות זה הזדהות עם מדינת ישראל, עם מדינה יהודית וחיילים יהודים. היום אני משמש ר"מ של ישראלים ובני חו"ל בישיבת ההסדר אמי"ת אורות שאול כפר בתיה ויחד עם רעייתי אנחנו מארחים תלמידי חו"ל ושומרים איתם".

הרב סנדרס, מה בישיבות הציונות הדתית גורם לתלמידים חו"ל לעשות עלייה?

"ישיבות הסדר ויחד איתם מדרשות לבנות כמו 'נשמת', 'עין הנציב', 'מגדל עוז' ועוד- נותנות לתלמידים קישור אמיתי לנעשה בארץ. התלמידים בני החו"ל נחשפים ליהדות ארץ ישראלית, נטולת דאגה של התבוללות, נטולת תסביכים גלותיים. שם הם מבינים באמת מהי המשמעות לגור במדינה יהודית בה הלוח הוא יהודי, יום המנוחה הוא יהודי ועוד. הם לומדים תורה שאינה נוגדת לחיים מסביב, הם יודעים שיש בחורים רבים שהתורה טבעית להם, שבשבילם להיות יהודי זה לא להיות חריג. 60 אחוז מיהדות הגולה מתבוללת וישיבות ההסדר תורמות תרומה משמעותית לנתון המדאיג הזה, אם זה תלמידים שעושים עלייה ואם זה תלמידים שחוזרים לחו"ל אבל נשארים בעלי זהות יהודית חזקה".

יוסי ודניאל, אתם ערים למצב הכלכלי בישראל ויוקר המחיה, לא פשוט יותר לגור בחו"ל?

"יוקר המחיה, על אף שהוא קיים, לא העלה לי הרהורי חרטה על החלטתי לעלות לישראל", אומר יוסי זילברהפט, "ברור שקשה לי, ישראל היא אחד המקומות הקשים בעולם כי אתה עובד יותר ומרוויח פחות. אבל זה המקום המקום שלנו, הארץ שלנו. השאלה אם אתה מסתכל על זה באידאלים או אתה בודק מה שיש לך בכיס. אני הגעתי ועשיתי הרבה מאמצים והתגייסתי לצבא וכמה שהמדינה תעצבן אותי אני לא מתכוון לעזוב. בכל מקום בעולם יש יתרונות וחסרונות ואני חושב שבסך הכל טוב לכל יהודי לחיות בישראל והמצב לא כל כך טוב אבל גם לא עד כדי כך גרוע".

דניאל מוסיף כי "בהחלטה שלי קיבלתי על עצמי גם את המצב הכלכלי אבל יש כל כך הרבה דברים יותר חשובים ויותר טובים בישראל כך שאני מעדיף להישאר ולהיות שמח. אני מסתובב בארץ ויש אווירה טובה של חיים, אני שמח על ההחלטה שלי“.

"אנחנו לא באמת מבינים איזו הקרבה הבחורים האלה הקריבו", אומר הרב סנדרס בהתרגשות, "הם הקריבו חיי רווחה כלכליים, שפת אם, משפחה, את חיי הקולג' שהם כה חיכו להם ולהם הם ציפו ועוד הרבה מאוד דברים. זוהי עקידה של ממש. אני מוריד את הכובע בפני כל בחור ובחורה שעשו עליה ואני יודע שלעולם לא אוכל באמת לעמוד במחיצתם".

לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il