הכרעת פסק הדין במשפטו של הרב מוטי אלון, שהורשע היום בביצוע מעשים מגונים, פורסמה בשעות הצהריים ופתחה פתח לשיקולים שעמדו בפני השופטת חגית-מאק קלמנוביץ‘. מהמסמך עולה כי האישום נגד הרב אלון התבסס גם על מקרים נוספים שלא נכללו בכתב האישום, שכלל בפועל רק את עדותו של א‘ - המתלונן העיקרי בתיק.
פרקליטות המדינה הצליחה להביא בפני השופטת מקרים נוספים ודומים שביצע לכאורה הרב אלון לא רק נגד א‘, כי אם גם נגד תלמידים נוספים. העדויות נועדו לחזק את עדותו של א‘, כאמור, העד המרכזי. בפועל הובאו שני מקרים דומים בהם נפגש הרב אלון עם נערים, באחד מהם שהה איתו הרב אלון במצב אינטימי ובמקרה אחר נטען כי התנהגותו של הרב הייתה ”בלתי הולמת“.
”אכן קיים קושי מסוים בנוגע לפרטיות המאפשרת יצירת מצבים אינטימיים מבלי שהדבר ייוודע. אולם על מנת לאפשר מצבים כאלה אין צורך במצב קבוע של דלת סגורה“, כתבה השופטת, ”די בהזדמנויות הנוצרות מפעם לפעם שהנאשם יכול לנצלן. יצירת הזדמנויות כאלה נתונה לפחות בחלקה בידי הנאשם, כאשר בידו האפשרות לסגור ואף לנעול את הדלתות, כמו גם הידיעה בדבר נוכחותם של אנשים שונים בסמיכות מקום. על כן, ניתן לקבוע כי גם אם הדבר לא היה מובן מאליו נוצרו לנאשם מפעם לפעם הזדמנויות שאפשרו פגישות פרטיות עם תלמידים או עם הפונים אליו“.
”אין ספק שהנאשם העמיד עצמו בסיכון רב כאשר פעל כפי שפעל, והסיכון אכן התממש והביא להגשת כתב האישום ולעדויות שנשמעו. אולם השיקולים בעניין זה אינם תמיד רציונליים וכבר אמרו חז"ל כי אין אפוטרופוס לעריות“, נכתב.
בסיכום דבריה ובהתייחס לא‘, טענה השופטת כי ”העד נאמן בעיניי, עדותו סבירה והגיונית, הקשיים שהעלתה הסנגוריה אינם מגיעים לכדי ספק סביר, עדותו נתמכת בעדויות נוספות בנוגע להתנהגותו של א' ודברים שאמר עוד לפני חשיפת האירוע כאשר חשש מהטלת האשמה על הנאשם בשל מעמדו הציבורי אך היה זקוק לעזרה בהתמודדות“. היא ציינה כי היא ”סבורה שהאפשרות ששלושה אנשים קשרו ביניהם קשר פלילי להעליל עלילות שווא על הנאשם אינה מתקבלת על הדעת כלל ועיקר“.
השופטת התייחסה לטיעון ההגנה של הרב אלון, לפיו הוא רק רצה בטובתם של הנערים ולא התכוון כלל וכלל לפגוע במי מהם וטענה כי ”לא ניתן להעלות על הדעת מניע שהוביל לכך שמספר אנשים שונים כל כך שאין כל קשר או חוט מקשר ביניהם ירצו ברעתו“.