הרב שרלו: העיסוק במותו של טלמור עלול לעודד התאבדות

ראש ישיבת פתח תקווה סבור כי על אף שאין לדון את החלטתו של עדי טלמור ז"ל להפסקת חייו, הרי שהעיסוק התקשורתי סביבו מוביל "דה-הומניזציה של האנשים הדועכים בתוכנו"

חדשות כיפה אורי פולק 14/08/11 09:36 יד באב התשעא

הרב שרלו: העיסוק במותו של טלמור עלול לעודד התאבדות
תמר אלמכאיס, גלי צה"ל, צילום: תמר אלמכאיס, גלי צה"ל

ראש ישיבת פתח תקווה, הרב יובל שרלו, מותח היום (א') ביקורת חריפה על העיסוק התקשורתי סביב פרשת התאבדותו של עורך החדשות וקריין גלי צה"ל, עדי טלמור. במכתב ששלח לבוגרי הישיבה טוען הרב שרלו כי חלק מכלי התקשורת שסיקרו את התאבדותו היו "שותפים למעשה בהפעלת לחץ על חולים סופניים להתאבד, בקביעה כי יש להאדיר את החיים רק אם הם טובים ויפים, ומשעה שהכאב מחלחל בעצמנו חובה עלינו לחפש את הדרך להיפטר מחיינו כדי שלא יכאב".

הרב שרלו מאשים את אותם גורמים בכך שהיו שותפים ל"דה-הומניזציה של האנשים הדועכים בתוכנו, ובתרבות הרואה את החיים כשליחות". הרב שרלו קובע כי גלי צה"ל אמנם פעלה מתוך כבוד למי שהיה חבר בה, אך במעשיה היא שותפה "בהטלת כתם על הצדדים הקשים והכואבים של החיים, וכמעט מפעילים לחץ על מי שנמצא במצבים אלה ליטול את נפשו. איני יודע מי החליט לשעבד את גלי צה"ל ואמצעי תקשורת אחרים לעמדה זו, ולמצער לא לתת מקום לקולות אחרים - הלכתיים והומניסטיים כאחד, שמבקרים מאוד את התגובה החברתית".

ראש ישיבת פתח תקווה הבהיר כי הוא איננו שופט את מעשיו של טלמור וכי הוא "מאחל לכולנו שלא נגיע למקום שהיה בו ערב מותו", אך יחד עם זאת יש לו ביקורת על התגובה החברתית ל"נטילת הנפש בפועל בשעה שמדובר בחולה הנוטה למות".

"בימים קדומים נהגו לקבור את המתאבד מחוץ לגדר. בפרקטיקה ההלכתית כמעט ואין נוהגים כך עוד, מנימוקים פורמאליים כי אפשר שהמתאבד התחרט על מעשיו בין הביצוע ובין המוות, שנראה שהם מלמדים על ההבנה שאין אנו יכולים לדון אחרים. אולם את עצמנו אנו יכולים לדון", הסביר הרב שרלו ואמר כי "איזה מעשה הירואי היה נעשה לו הוראותיו של המתאבד לא היו מתבצעות, בד בבד עם הכאב על הליכתו. בדרך זו היינו מבטאים הן את היחס העמוק אל החבר שמת, והן את היחס היותר עמוק למשמעות החיים וקיומם".

"התפקיד שלנו בימים אלו הוא להעמיד מחדש את חייו של האדם במקומו, את הסולידריות, את החסד, את כאב - ובכך לתקן את מה שמעוות בחברתנו ביחס לחיים", סיכם הרב שרלו.

המכתב המלא מתפרסם באתר ישיבת פתח תקוה