במכתב שהפיץ הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר אמית אורות שאול בכפר בתיה, לבוגרי הישיבה בראשותו הוא מגיב לחוק הגיור של אלעזר שטרן ואומר כי השארת מצב הגיור הקיים הוא "הפקרות" וכי יש להקל בגיור ככל שניתן ועל דבר זה להיעשות בידי הרבנים. נוסף על כך מדגיש כי ללא שינוי המצב על ידי הרבנים "חוק כזה הוא יותר טוב ויותר מכוון מאשר השארת המצב הנתון".
"הבעיה נמצאת בראש ובראשונה בעובדה המצערת - אזרחי מדינת ישראל שהם חלק מהחברה הישראלית, אך אינם יהודים - אינם באים להתגייר" אומר הרב שרלו במכתבו "המערכת קיימת, העמדות ברורות, התקנים מלאים. לא זו בלבד שהיא לא נפתרת אלא היא מחריפה. בכל שנה ושנה נולדים כ-4000 ילדים החיים בתוך החברה היהודית באופן מלא - אך הם גויים על פי ההלכה; במדינת ישראל מתרחשים נישואי תערובת בהיקפים הולכים וגדלים; ידי הדיינים בבתי הדין לגיור אינם מלאי עבודה - להפך. זו אפוא הבעיה הגדולה".
הרב שרלו מסביר ואומר כי "פילוג האומה לקבוצות שמגדירות האחת את השניה כלא יהודיות הוא גם סכנה לקיומה של החברה ולכינונה. היא לא נוגעת רק לאנשים עצמם, אלא לבני משפחותיהם, לקהילתם, למקומות המגורים ועוד ועוד". בניגוד לקולות האחרונים הרב שרלו טוען כי הבעיה אינה רק בגלל הרבנות הראשית לישראל "העידן הפוסט מודרני, בו שייכותו של אדם ללאום חשובה הרבה פחות בעיניו, ועל כן אין הוא חש צורך להתגייר; החברה הישראלית, שמבוללת בתוכה אנשים בשל התרבות הישראלית שלהם ושרותם בצבא, ומתעלמת ממרכיב הזהות העמוק ביותר - היהדות; העובדה שחלק גדול מהאנשים הם בעלי זהות יהודית עמוקה מאוד, ואף מסרו את נפשם במקומות מולדתם על יהדותם, אך זהות זו היא זהות חילונית, ועוד ועוד. מי שמבקש להטיל את האחריות כולה על הרבנות, ולמעלה מכך - מי שמשלה את עצמו כי הפיתרון כולו נמצא בידיה, עושה טעות חמורה".
במכתבו מציע הרב שרלו כיוונים לפתרון בעיית הגיור במדינת ישראל. הראשון שבהם הוא "להמשיך לטפח את היהדות האטרקטיבית, את הרצון להיות קשור בברית עם ריבונו של עולם. ככל שאנו נהיה יותר מוסריים, יותר רוחניים, יותר נאמנים, יותר גומלי חסדים ופותחי שערים, יותר מקשיבים, יותר מזמינים וכדו' - כן הרצון של אנשים במדינת ישראל להיות קשורים ליהדותם ילך ויגבר, והיהדות ההלכתית תהיה דבר מה שרוצים להיות שייכים אליו וקשורים בו. שם נמצא המפתח האמיתי לבעיה".
שנית, אומר הרב שרלו יש לסייע ל 15% עולי ברית המועצות שהם יהודים על פי ההלכה אולם מתקשים להוכיח זאת, לדבריו רבני צהר מקיימים פעילות רבה בנושא. הרב שרלו אף מציע לפטר רבנים שמסרבים להשיא גרים שהתגיירו על ידי בית הדין של הרבנות עצמה. רב כזה צריך להיות מודח מיידית בשל העובדה שהוא עובר על כל כך הרבה הלכות, שקשה למנותן". וכמו כן להשעות "כל דיין שיפסול גיור שנעשה על ידי בית הדין שלה עצמה" ומדגיש כי "הדבר לא נעשה; הרבנות יכולה ליטול על עצמה את המשימה העיקרית של גיורי קטנים, ובכך להתמודד עם שאלות הדור הבא".
כדרך כוללת מציע הרב שרלו לאמץ את הלכות הגיור המקלות ביותר "לא בשל העובדה שתפקידה של רבנות ראשית הוא לחתור לקולות, כי אם בשל העובדה שחלק מהחומרות הקיימות היום הן חומרות שמביאות לידי קולות נוראיות בנושאי נישואי תערובת" הוא מסביר.
הרב שרלו מצטרף לעמדת הקולות הרבניים שנשמעו לאחרונה בציונות הדתית ואומר כי "המדינה אינה מוסמכת לקבוע דבר במובן ההלכתי, כל חוק שיתקבל בכנסת בניסיון לקבוע מהי ההלכה הוא חסר משמעות דתית והלכתית" אולם מדגיש כי "המדינה גם אינה מבקשת לעשות זאת. היא מבקשת לענות על שאלה אחרת, והיא מי ייחשב כיהודי לצורך חוקי המדינה. עקרונית, היא יכולה לקבוע כי כל מי שעומד על רגל אחת ואומר שלוש פעמים קוקוריקו ייחשב כיהודי לפי עקרונות המדינה. ב"ה, היא אינה עושה זאת. יש בה אחריות עדיין, והיא מקבלת את ההגדרות ההלכתיות של הגיור הנעשה בארץ. אולם יש לה גם תנאים לעשות זאת, ועל רקע זה מועלה חוק שטרן, או כל חוק אחר, לדיון".
בנוגע למינוי רבני הערים כמגיירים אומר הרב שרלו כי פתרון זה יפתור רק חלק מהבעיה אולם אומר כי מינוי זה אינו צריך להיעשות בחקיקה "אני מעדיף כי הרבנות הראשית תהיה זו שתניע את המהלך ההלכתי. אולם, אם הדבר לא נעשה אני מאמין כי למען התורה, ההלכה, העם, הארץ, והמתגיירים עצמם - חוק כזה הוא יותר טוב ויותר מכוון מאשר השארת המצב הנתון. העובדה שמתנגדי המהלך הזה מדברים על חיזוק הרבנות ובאותה נשימה מוציאים לשון הרע מכוער על רבני הערים היא חלק מיותר בדיון הזה, וטוב שלא היה בא לעולם כלל" הוא אומר.
במכתב זה ששלח לבוגרי הישיבה יוצא הרב שרלו נגד פסקי הלכה שיצאו מקבוצת רבנים בציונות הדתית ואומר כי "איני נותן הוראות ופסקי הלכה לגורמים פוליטיים. אני לא מכיר גם במקור הלכתי כלשהו עליו ניתן לבסס פסק הלכה של פרישה מקואליציה או הישארות בה. אני מאמין הרבה יותר גדול בשפה הזו מאשר בשפה הכוחנית, ורק אם היא לא תתרחש - צריך להכריע בעד החקיקה שתאפשר לנוע מהמצב הקיים למקום טוב יותר" אומר הרב.
לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il