הרב יובל שרלו מבהיר היום בתשובה לשאלה האם הוא ימשיך לייעץ ולסייע לנשים, בשל פרשת הרב עזרא שיינברג ופרשיות נוספות, כי אינו רואה שום מניעה להמשיך לעשות כן, מכיוון שהוא ורבנים נוספים שומרים על גדרים המאפשרים להם לעשות כן ללא שום חשש מפני בעיות כאלו ואחרות.
"האמת שהשאלה הזו מביכה אותי מאוד, וזאת בשל שתי סיבות. ראשונה בהן היא העובדה שאם אדם שואל אותי האם ראוי להתייעץ איתי - איני יודע מה לענות לו, וכיצד לומר שאני פתוח לעזור, ומצד שני חס ושלום לא אוכף את עצמי או מושך בצורות פיתוי אלו ואחרות את לבוא אלי ולהתייעץ. המבוכה דומה מאוד לתחושה הממלאת אותי בשעה שאני מלמד את הלכות כבוד תלמידי חכמים ומוראם, ומחפש אחר דרך לנווט בין דברי ההלכה והאגדה המרובים בנושאים אלה, ובין הזהירות ממניפולציה ומעשיית התורה קרדום לחפור בה. אם תמצאי מישהו אחר, ובוודאי שאם תהיה זו מישהי אחרת - ושם יהיה לך טוב יותר, בוודאי שכדאי לך לעשות זאת. שניה בהן היא העובדה שהשאלה נוגעת לענייני צניעות, ואני לא חובב עיסוק פומבי בענייני צניעות - גם לא כשהם לכאורה נראים לחומרא", מוסיף הרב שרלו.
"אם אני יכול לעזור ואת חשה כי לאחר פגישה על נושאים שונים את מכוונת יותר ומדויקת יותר עם עצמך ועם ריבונו של עולם - אין כל בעיה להמשיך בכך", עונה הרב שרלו לפונה אליו. הסיבה לכך היא פשוטה: אני שייך לקבוצה ענקית של רבנים שאין כל מצב בו הם ייפגשו עם נשים בסביבה המאפשרת להם לנצל אותן. לעולם אינם עוברים על דיני ייחוד, לעולם ישנה אפשרות שמישהו ייכנס לחדר (ואני מברך בהזדמנות זו על חוצפת התלמידים שנכנסים בלי לדפוק...); לעולם אינם עוסקים עם נשים בנושאים אינטימיים הנוגעים להם, וכך הם בונים מערכת מאוד פשוטה וחדה".
"אני מלמד שנים רבות במדרשות לבנות, עוסק הרבה מאוד באתיקה שנוגעת להפריה וגנטיקה, ומעולם לא נמצאתי במקום בו גם ברמה התיאורטית הייתי יכול לפגוע במישהי. אני סובר שכך ראוי לנהוג. צריך גם להיזהר מלהתמלא חששות שווא, כי חששות אלו הופכות להיות חלק מהבעיה ולא חלק מהפיתרון. אם נעצים את ההתייחסות לכל אישה כאל סכנה פיתויית, ואל כל מנהיג רוחני כאל מנצל בפוטנציה - לא נעשה משהו טוב בעולם. פשוט צריך להקפיד על כללי ההתנהגות ההלכתיים החדים והברורים".
"לא זו בלבד, אלא שכפי שראית בעבר - דברי מאוד שקופים. אני שייך לעולם רבני שאינו מייחס לעצמו כוחות כלשהן; אינו מייחס לעצמו סגולות או רוח הקודש; אינו מתיר לעצמו מה שהוא סובר שאסור לאחרים; מנסה להוכיח את דבריו בכלי ההיגיון והטיעון, ולא בכלי ההתפעלות והרוחניות; ובעיקר - מעמיד בפנייך את הבחירה האם ללכת בדרך זו או אחרת. בשל כך, זו הדרך הטובה ביותר (וכמובן גם היא לא מובטחת) להתמודד עם סכנות בקשת השליטה על אחרים וניצולם".
"כאמור, מביך אותי מאוד לענות על שאלתך זו, ואף על פי כן אני עושה זאת, ואפילו בפומבי, כדי להשיב מעט מן השפיות למערכת, ולדבוק בעוז החיים הטבעיים הפשוט, המוסרי והצניעותי, בבריאות נפשית וביחסי אנוש הגונים", מסכם הרב שרלו.