לאחר מאבק במחלה קשה ובעקבות הידרדרות במצבו בשבועות האחרונים נפטר הרב משה לוינגר, אבי היישוב היהודי בחברון, השבת והוא בן 80. לוויתו תתקיים מחר (א'). מסע הלוויה של הרב משה לוינגר זצ"ל יצא מחר מרחבת מערת המכפלה לבית העלמין העתיק בחברון. בשעה 12:30 הספדים ולאחריהם יצא מסע הלוויה. נשיא המדינה ראובן ריבלין ישתתף בלוויה.
היה ממקימי תנועת ההתיישבות גוש אמונים, וממייסדי מועצת יש"ע וממנהיגיה בעבר עד לפרישתו ממנה עקב התנהלותה הפשרנית. הרב לוינגר נחשב לאבי היישוב היהודי בחברון לאחר 1967 וראשון היהודים מתיישבי חברון בעת החדשה. זוכה פרס מוסקוביץ לציונות.
נולד בירושלים לד"ר אליעזר ותרצה (פאולה) לוינגר, אנשי פועלי אגודת ישראל שעלו מגרמניה לארץ ישראל בשנת 1933 והתיישבו בגבול שכונת שערי חסד בירושלים. למד בישיבת חורב, בישיבת כפר הרוא"ה ובישיבת מרכז הרב בירושלים שבה הוסמך לרבנות. הוא תלמידם של הרב צבי יהודה הכהן קוק ושל מרן הרב אברהם שפירא זצ'ל. היה חבר בגרעין נח"ל בקיבוץ שעלבים. התמנה לרב הקיבוץ לביא, ובכ"ט באדר ב' תשכ"ז (1967) מונה לרב המושב נחלים.
הקמת גוש אמונים עד ידו ועל ידי חנן פורת ז'ל ואלייקים העצני הי'ו הפכה אותו בעיני רבים אחד מאבות ההתנחלות בשטחי יהודה ושומרון בכלל ובחברון בפרט. הוא היה חתום על מודעה שקראה באפריל 1968 ל"משפחות או בודדים לבוא ליישב מחדש ביהודים את העיר העתיקה חברון". בפסח 1968 עמד בראש קבוצת יהודים שערכו את ליל הסדר הראשון במלון 'פארק' בחברון, ולאחר החג הודיעו חברי הקבוצה כי הם נשארים במקום עד להודעה חדשה. הממשלה התנגדה ובראשם השר שפירא מהמזרחי אך השר יגאל אלון היה ראשון התומכים ואף הגיע לביקור במקום ולבסוף הלכו בעיקבותיו כל חברי הממשלה.
במשך שלוש שנים התגוררו חברי הקבוצה בהנהגתו של הרב לוינגר בבניין הממשל הצבאי בחברון עד שהוקמה קריית ארבע על ידי הממשלה בכדי שלא יהיו יהודים בחברון והם נאלצו לעבור לשם. אך הרב לוינגר נאחז בקרקע ולא הסכים לעבור עד להבטחה שינתן אישור למגורים יהודים בחברון עצמה האישור אכן הגיע בתקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים ייצג את המתנחלים שהתנחלו בתחנת הרכבת העתיקה בסבסטיה שבשומרון בעימות בינם לבין הממשלה בראשות יצחק רבין שהתכוון לפנותם מהמקום. לבסוף עקב התעקשותם הממשלה נכנעה ונתנה אישור לאיכלוס יהודים לראשונה בשומרון במחנה הצבאי קדום (כיום היישוב קדומים). היה ממקימי קריית ארבע. בשנת 1971 קרא לספח את חברון למדינת ישראל.
ב-30 בספטמבר 1988, הותקף באבנים במרכז חברון, ירה באקדחו מכיוון עמדת צה"ל לעבר עוברים ושבים והרג את קאיד חסן סאלח ופצע את איברהים באלי. אחרי משפט שנמשך שנתיים נחתמה עסקת טיעון שבמסגרתה הורשע בגרימת מוות ברשלנות (בשל ירי מעבר לתכתיב ההגנה העצמית), בפציעה בנסיבות מחמירות ובהיזק בזדון. נגזרו עליו חמישה חודשי מאסר בפועל ושבעה חודשי מאסר על-תנאי. הוא שוחרר באוגוסט 1990, לאחר שריצה שלושה חודשי מאסר. בעקבות מאסרו נערך כנס רבנים וראשי ישיבות להזדהות אתו ולתמיכה בו.
היה חבר איחוד הרבנים למען ארץ ישראל והיה נמנה על קבוצת הרבנים שדגלה בהיצמדות לדרך התורה ללא פשרות תוך שיתוף פעולה וחיבור משותף עם הציבור החרדי. התמודד בבחירות 1992 בראש מפלגת "התורה והארץ". רשימתו זכתה ב-3,708 קולות ולא עברה את אחוז החסימה.
בשנים האחרונות היה משותק במקצת עקב אירוע מוחי והיה מרותק לכיסא גלגלים. עם זאת הקים את תנועת ההתיישבות נחלה כחלק מרצונו להחזרת הרוח של תנועת גוש אמונים שחדלה מלהתקיים עם חשיפת המחתרת היהודית (שפעלה לגבות מחיר דמים ממחבלים במקום שהממשלה לא פעלה כנגדם) שחלק מאנשיה היו חברי גוש אמונים. בנו מלאכי לוינגר הוא ראש מועצת קרית ארבע. הרב לוינגר היה בן 80 היה במותו יהי זכרו ברוך
השר אורי אריאל על פטירת הרב לוינגר: אבד צדיק מן הארץ. עם ישראל איבד היום את הרב משה לוינגר זצ״ל שהיה ממובילי ההתיישבות בארץ ישראל ובעיר האבות חברון בפרט. רק סמלי הדבר שיום קבורתו יתקיים ביום שחרור העיר. הרב לוינגר פעל להתיישבות בכל חלקי ארצנו ללא פשרות תוך הקפדה על אהבת עם ישראל ללא תנאי. במשך שנים רבות למדתי מהרב לוינגר שליחות ציבורית מהי ואבדתו היא אבדת עם ישראל כולו״.
מדוברות קרית ארבע נמסר: "עיר האבות קרית ארבע חברון מבכה מרה את הסתלקותו של הרב משה לוינגר, מייסד ההתיישבות בעיר האבות וביהודה ושומרון על כל מרחביה.
"הגרעין אותו הקים חודשים ספורים לאחר שיחרור חלקי ארץ ישראל כולה ישב את העיר חברון בפסח תשכח והרוח הגדולה אותה הפיח בקרב סביבתו היא אשר יישבה ישובים רבים ביהודה ושומרון".
בנו מלאכי לוינגר: ״האבידה היא גדולה והפרידה כואבת, אך הסתלקותו של מו״ר אבי בערב יום ירושלים ויום חברון מסמלת את הרוח והאהבה הגדולה שפעמה בקרבו למען ארץ ישראל כולה, חזונו הוא חזון כולנו ורוחו הגדולה תמשיך לפעום בלב כולנו להמשך בניינה של האומה והארץ״