רשימה זו נכתבת בראשיתם של ימי חודש אלול, בהם מתעצם חשבון הנפש האישי והציבורי, ומקבל מדי שנה משמעויות אקטואליות חדשות.
מחר יתחדש הקרב על ירושלים ויבחרו הנציגים הרישמיים מטעם אנשי הציונות הדתית להתמודדות על משרת רב העיר הנחשקת אשר איננה מאוישת מזה שנים, מאז נפטרו שני הרבנים הראשיים הקודמים של העיר.
רשימת מועמדי הציונות הדתית לתפקיד כוללת ששה שמות הטוענים לכתר, וכולם על פניו ראויים, אהובים, גיבורים ואף עושים באימה וביראה רצון קונם. אמנם בהתבוננות מעמיקה יותר נראה כי רק לשם אחד ברשימה, יש סיכוי לעשות היסטוריה, להיבחר (בקונסטלציה הפוליטית הקיימת) ולהשיב לתואר את הדרו ואת הקונצנזוס סביבו.
מה בעצם צריכה להיות דמותו של רב עיר? אין חולק כי עליו להיות בעל כושר למדנות, פסיקה ושליטה במכמני ההלכה, אולם נדמה כי כיום דרישה בסיסית זו כרב איננה מספיקה לבדה וכי רב קהילה, על אחת כמה וכמה רב עיר, צריך היות בעל יכולות נוספות. כושר רטורי ויכולת הופעה מרשימה, כישורים מנהיגותיים לא רק כמורה הוראה אלא כרועה רוחני, יכולת "להתחבר" עם צאן מרעיתו (על כל גווניהם!) הם חלק מהדרישות הנוספות הנדרשות מרב בעולם המודרני. אין זאת אומרת כי עליו להסכים בכל דבר ובכל ענין עם ראשי הקהל ופרנסיו (וודאי שלא להתנהג כיס-מן וכחסר חוט שדרה) אך מאידך אסור לו להתקוטט ולהתגושש עם שולחיו על עניינים פעוטים - במילים אחרות, היכולת לברור בדיפלומטיות את מלחמותיו, או בשפת ימינו "שכל ישר".
מבין כל השמות המוצעים נראה כי רק שם אחד, הינו בעל פוטנציאל לזכות הן בתמיכת הציבור הדתי-לאומי והן בתמיכת החרדים - הרב ישעיהו שטיינברגר המכהן מזה שנים כרב שכונות רמת שרת ודניה בעיר (שכונות בעלות אופי חילוני בורגני מובהק). מצד אחד, הוא משמש כר"מ בישיבת "הכותל" וחוקר-עמית במכון ון-ליר, אך מצד שני הוא גם מקורב לחוגים חרדיים אשכנזיים רבים ואף מחותן עם בנו של הרב עובדיה יוסף שליט"א. אומנם הרב שטיינברגר הינו בעל חזות חיצונית חרדית אך השקפת עולמו רחבה, הוא דובר שפות רבות ואף מופיע בכלי התקשורת החילוניים. הוא בעל כושר ניתוח ופסיקה אך הוא נוהג לצטט בנוסף על מקורות יהודיים קלאסיים גם אמרות הוגי דעות כלליים כאפלטון, ניטשה, בובר ואחרים.
תמיכתו של ראש העיר ברקת במועמד ציוני למשרת רב העיר איננה מבטיחה כלל את בחירתו, שכן הגוף הבוחר יורכב ברובו מנציגים חרדים אשר יתקשו לשים בקלפי שם כמו "הרב כרמל" או "הרב שטרן" (המזוהים באופן מובהק עם קו ציוני-ליברלי) ויתמכו במקרה זה אוטומטית במועמד החרדי. אם אכן יתממש תרחיש זה, לא רק שרבנות ירושלים תיכבש גם היא ע"י רבני ועסקני המגזר החרדי, אלא גם הוועדה עצמה - בראשות הרבנים דרוקמן, ליכטנשטיין ואריאל שליט"א - תהפוך ללא רלוונטית במקרה הטוב, ולגיחוך ולשנינת חבריה במקרה האחר. לכן כדי להבטיח בחירת רב ציוני לעיר על רבני הוועדה לבחור בבעל הסיכויים הגדולים ביותר להיבחר- הרב שטיינברג. שכן רק לו סיכוי לקבל את תמיכת ש"ס, החרדים האשכנזים ואף הנציגים החילונים, ולהיבחר למשרה הרמה.
*רונן פרלמוטר, רו"ח הנמצא בשלבים סופיים לקראת הסמכתו לרבנות, הינו בעל טור בעיתונות החרדית והדתית לאומית.