פרקליט המדינה שי ניצן מפרסם הוראות מיוחדות לפיהן תוכל פרקליטות המדינה להעמיד לדין פלילי סרבן גט שיסרב לציית לצו בית הדין הרבני לתת גט לאשתו.
עד היום יכלו בתי הדין בהליך מורכב יחסית לגרום לכליאתו של סרבן גט. הצו קובע כי מלבד זאת הוא יצטרך לעמוד לדין פלילי על הפרת צו שיפוטי שעונשו המקסימאלי: שתי שנות מאסר. המסמך קובע את שלושת המטרות בהוראה החדשה: הראשונה, תיוג הסרבן כעבריין פלילי הפוגע באינטרסים וערכים ציבוריים כלליים ולא רק בנפגעת מסורבת הגט.
השנייה, מיצוי הדין עם מבצע העבירה והגשמת מטרות הענישה הפלילית כגמול והרתעהבגין מעשה העבר (הן בשל פגיעתו באישה, והן בשל פגיעתו במערכת השלטונית שנתנה את הצו). והשלישית, הרתעה כללית של סרבנים פוטנציאלים וצמצום תופעת ה"עגינות".
מנהל בתי הדין הרבניים הרב שמעון יעקבי בירך על החלטת פרקליט המדינה בעניין סרבני הגט ואמר כי "זוהי עליה מדרגה משמעותית במאבק נגד סרבני הגט כאשר לראשונה בישראל יוטל הליך פלילי על סרבנים. מדובר בעבודה מאומצת ומשותפת של הנהלת בתי הדין הרבניים ופרקליטות המדינה לבניית מסלול נוסף למלחמה בתופעת סרבני הגט. הליך זה ייעשה רק לאחר שבית הדין הרבני יאשר כי אין בהליך הפלילי כל חשש לפסילת הגט. ידעו מעתה סרבני או כל מי שמסייע בידם שלא יהיה להם מנוח עד אשר העגונות ישוחררו".
עו"ד אפרת רוזנבלט, חברת הוועדה לבחירת דיינים בירכה על ההחלטה אך הביעה חשש כי הדבר יהפוך לחרב פיפיות: "הנחיית פרקליט המדינה עשויה להוות כלי חשוב במאבק בתופעת סרבנות הגט. עם זאת, אני מקווה שההנחיה החדשה לא תגרום לכך שבתי הדין יימנעו ממתן צווי כפיית גט, במקרים בהם הדבר הכרחי."
פרופ' אביעד הכהן, דיקן המרכז האקדמי "שערי משפט"אמר בתגובה מדובר במהפכה של ממש:" עד היום ראתה המדינה, במידה רבה, את המאבק בתופעה הבזויה של סרבנות גט, כעניינם הפרטי של בני הזוג. הנחיית פרקליט המדינה משקפת את השינוי בגישה זו, ולפיה סרבנות הגט אינה רק עניין פרטי אלא כתם על החברה כולה ופגיעה בערכי היסוד של כבוד האדם וחירותו. יש לקוות ששימוש מושכל בדין הפלילי, לצד כלים הלכתיים ואמצעים אזרחיים, יתרום תרומה נוספת לשחרורן של נשים מסורבות גט מכבלי עגינותן״.