החובשת אורית אוחנה הוזעקה כמתנדבת במד"א לטפל בנער פלשתיני פצוע. אוחנה, המורגלת לטפל בפלשתינים רבים התייחסה לאירוע כאל עוד אירוע שיגרתי. אלא שבעוד היא מטפלת בנער נודע לה כי הנער בו היא מטפלת יידה אבנים, רק זמן קצר לפני כן, על רכב בו נסע בנה איתמר בן ה-13.
איתמר, בנה של החובשת נסע יחד עם חבריו לישיבה בה למד בבית שאן. באמצע הדרך הושלכו, כאמור, אבנים על הרכב בו נסע. למרבה המזל האבן שנזרקה על השמשה רק סדקה אותה וכך ניצלו חייהם של הנוסעים.
הנער בן ה-18 החשוד בזריקת האבנים סיפר בחקירתו כי יצא לנקום ביהודים לאחר שהסתכסך עם אביו. הוא הגיע לכביש הבקעה זרק אבנים על רכבים חולפים ואז רץ לשדה, פצע את עצמו וחזר לכביש על מנת לבקש עזרה.
"כשהגענו לשטח על כביש הבקעה מצאתי פלשתיני צעיר פצוע במצב קל שסבל מחתכים עמוקים בידיים" מספרת אוחנה. "סביבו כבר היו כמה שוטרים ואנשי צבא. והבנתי שהוא חשוד בפעילות פלילית או לאומנית כלשהיא".
אוחנה החל לטפל בנער הפצוע, והמשיכה גם לאחר שהשכן שלה הגיע למקום והודיע לה במי היא מטפלת, לא לפני שהרגיע אותה "את יכולה להגיד ברכת הגומל על הבן שלך".
"למרות הכעס העצום שחשתי באותו רגע כלפי הפצוע המשכתי לטפל בו כפי שחינכו אותי במד"א" מספרת אורית אוחנה. "למרות הכול אני בטוחה שאפילו אם הייתי יודעת מראש שהפצוע פגע בבן שלי הייתי מטפלת בו באותה מידה ובאותה מסירות כי זו חובתנו, לטפל בכל אדם באשר הוא אדם".
"כל השבת רצו לי סרטים בראש מה עלול היה לקרות" היא מוסיפה, " אפשר רק לנחש מה עלול היה לקרות אילו האבן הייתה מנפצת את השמשה וחודרת לתוך המכונית. איזה אסון נמנע ואיזה נס קרה לנו".
ראש המועצה האזורית בקעת הירדן, דוד אלחייני, מסר בתגובה לכיפה כי "האירוע במהותו אינו אירוע ביטחוני אלא סכסוך חמולות. אנו נתקלים בסיפורים כאלה מדי יום בהם פלסטינים לא פונים למוסדות הרפואיים שלהם לעזרה אלא מגיעים אלינו. אנחנו מחויבים מוסרית לעזור לאנשים מכל הסוגים וכך נהגה גם אורית".