בסוף השבוע שעבר הקדיש "הארץ" את הכותרת הראשית לרב הצבאי הראשי, הרב אביחי רונצקי. העילה היתה התבטאות מוכחשת של רונצקי, שלפיה "בנות אינן צריכות לשרת בצה"ל".
"בשנים האחרונות נמתחה ביקורת קשה על רונצקי בשל מה שתואר כמגמה קיצונית שהנהיג ברבנות הצבאית, הן מבחינת מעורבות הרבנים ביחידות והן בנוגע לקשר בין הרבנות לגופים ימניים קיצוניים", נכתב בידיעה על שער העיתון. בכתבה לא הובאו הפניות למקומות שבהם נמתחה הביקורת הקשה, אולי משום שמדובר בעיקר במקום אחד: עיתון "הארץ" עצמו, שמתנגד בעקביות לכהונתו של רונצקי (ואמנם הכותרת הזו הביאה כבר לדרישה של ח"כים להדיח את רונצקי, כפי שמדווח "מעריב").
המתקפה על רונצקי נמשכת. העיתוי אינו נראה מקרי: הרמטכ"ל החליט להאריך בשנה את כהונתו של הרב רונצקי, חוזר בתשובה וקצין בסיירת שקד. בידיעה על שער העיתון כותבים אנשיל פפר ויובל אזולאי כי הדברים של רונצקי עוררו סערה, וכי הוא "נאלץ להתקפל" ולהודיע שהוא "איננו מחזיק בעמדה לפיה אין מקום לשירות נשים בצה"ל". זו הערה תמוהה, משום שכבר אתמול הכחיש רונצקי את הפרסום ב"הארץ": לטענתו, הוא לא אמר כי בנות אינן צריכות לשרת בצה"ל, אלא התייחס לקשיי ההשתלבות של בנות דתיות בשירות הצבאי. כותרת הידיעה: "רבנים תומכים בדברי הרב הראשי נגד גיוס נשים: זו ההלכה ולא צריך להתנצל".
 |
|
מה אמר כבוד הרב?
|
מאמר המערכת של "הארץ" מוקדש גם הוא לעניין. כותרתו בוטה, וולגרית ממש במונחי "הארץ" (הישן...): "רונצקי הביתה". המאמר מתייחס להכחשה של רונצקי וקורא לה היתממות והתפלפלות הלכתית (כמדומני שאחד הכינויים האנטישמיים באירופה הישנה היה "תלמודי").
לפי המאמר, הציטוט של רונצקי היה "אני אישית חושב ששירות של בנות בצבא זה לא מלכתחילה". האם הוא שווה לציטוט "בנות אינן צריכות לשרת בצה"ל"? התשובה היא, לכתחילה לגמרי, "לא". המאמר ממשיך ברובו בפלפול ארכני באשר לציטוט המדובר, ותולה את ההתנגדות לרונצקי בכך ש"פעם אחר פעם הוא מפר את הכללים המחייבים אותו מתוקף תפקידו". אלא שהדוגמאות שהמאמר מביא אינן דווקא סותרות את הכללים, אלא, אם כבר, שייכות לתלונה האחרת של "הארץ" על רונצקי, שהופך את הרבנות הצבאית ל"ספינת הדגל של הקנאות החשוכה". כיצד יודעים מהי קנאות חשוכה? לפי המאמר, המבחן הוא כזה: אם היא "רומסת ברגל גסה את הממלכתיות ואת הקונסנסוס הלאומי". האם "הארץ" הוא ספינת הדגל של הממלכתיות והקונסנזוס הלאומי? נראה שכן, לפחות בממלכתיות כפי שהיא על-פי "הארץ".
גם במוסף "השבוע" של "הארץ" כותב עקיבא אלדר נגד הרב הראשי של צה"ל ומצדד בעמדתו של קצין חינוך ראשי, אלי שרמייסטר, ש"חרד גם ללגיטימיות של היהדות החילונית ומודאג מסכנת הניכור בין הזרמים השונים בחברה הישראלית". "שרמייסטר אינו מחפש עימות עם רונצקי", כותב אלדר. הכתבה של אלדר, הממוסגרת כהתקפה על הרב הראשי לצה"ל, היא ברובה שיר הלל לקרן פוזן - עמותה של מיסיונריות חילונית שהקים גביר בשם פליקס פוזן, ופועלת בבתי-ספר, באוניברסיטאות וגם בצה"ל. האם הערכים שמקדמת הקרן יכולים להיות ספינת דגל של ממלכתיות וקונסנזוס לאומי? נראה שכן.
שוקי טאוסיג הוא עורך אתר ביקורת התקשורת "העין השביעית"
עוד באתר העין השביעית: