אתמול , בבית נשיא המדינה, הושבעו תשעת הדיינים החדשים לשמור אמונים למדינת ישראל (ולא לחוקיה). ויצאו לדרכם החדשה בדיני בית הדין הרבני הגדול. אירוע משמעותי זה יש לו חשיבות גדולה ביותר לא רק עבור עולם המשפט, בתי הדין הרבניים והמתדיינים, אלא גם עבור פנינו כחברה יהודית מוסרית ודמוקרטית.
על דרך בחירתם של הדיינים בסבב הנוכחי נכתב כבר רבות: הדילים, הפוליטיקה, החלוקה העדתית והצבע של הכיפה.
מה שלא דובר כמעט בכלל, הוא על מהותם של הנבחרים, על רמת הפסיקה שלהם, על התקדימים שיצרו, הפתרונות שהביאו למערכת בתי הדין, "כוח ההיתר" שלהם, עצמאותם ההלכתית ורגישותם לאלו הבאים בשעריהם, פקטורים שהפוליטיקה של בחירת הדיינים כנראה לא התחשבה בהם בכלל , מה שהביא לבחירתו של דיין כמו הרב יצחק אלמליח.
לפני מספר שנים עמד הדיין אלמליח בראש הרכב בבית הדין אשר ערך גט במרמה לזוג בעלי צרכים מיוחדים (ואם נותר על הפוליטיקלי קורקט , זוג ששניהם עם פיגור קל) שבהחלט אהבו זה את זו, וזו את זה, והיו נשואים מספר חודשים בלבד. הסתבר כי אביו של הבעל מסיבותיו שלו "ביקש" מגיסו - קרוב משפחה של הדיין דומב שכהן בבית הדין הרבני תל אביב, לסדר לבנו גט בהליך מזורז, וזאת ללא ידיעתם ובניגוד לרצונם של בני הזוג.
דומב שמייד נענה לבקשה, גייס הרכב בראשותו של הדיין אלמליח והגט סודר במהירות ויעילות תוך שבני הזוג עצמם חושבים שהם משתפים פעולה עם הליך לקבלת דיור ציבורי.
ובפשטות :הדיין אלמליח וחבריו עשו "טובה" לחבר שעשה "טובה" לקרוב משפחה, ייצרו מצג שווא עבור זוג צעירים בעלי פיגור, רימו אותם והוציאו גט במרמה. זה לא עניין קטן, שראוי להערה או נזיפה בלבד זה מעילה היורדת למהות תפקידם כדיינים האמונים על כשרות ה"גט" ועל מילוי רצון הצדדים, שלא לאמר, על נקיון כפיים, יראת אלוקים ואהבת האמת.
ואכן כפי שמציינת הנציבה דאז, השופטת שטרסברג כהן, שהתלונה נגד הדיינים המעורבים התבררה בפניה, שאלמליח "מבלי לבדוק דבר" ביצע את הפקודה (לסדר גט) באמצעות דיינים נוספים. לא היה ספק לדעת שטרסברג כהן וכך היא כותבת בהחלטתה "שכל אחד מאלה שבה במגע עם בני הזוג, נוכח לדעת שמדובר באנשים בעלי צרכים מיוחדים" ולמרות זאת, ממשיכה הנציבה "איש מבין הדיינים המעורבים לא סבר שיש מקום לוודא שהאישה מבינה את ההליך הגורלי שמתנהל , איש לא חשב על הצורך בייצוג לאישה ולו על ידי קרוב משפחה שלה" ועוד כותבת הנציבה ובכך רק מרמזת על קצה קרחון כי "התנהגותו של הדיין דומב גררה אחריה רצף של התנהגויות והתנהלות תמוהות וחריגות של הדיינים הרב הלוי הרב אלמליח והרב בן יעקב. אלה שיתפו פעולה ליצירת הליך חפוז, מזורז, בלתי ענייני" ותרשו לי להוסיף , בלתי הלכתי ובלתי מוסרי בעליל ..
כן, אותו דיין אלמליח שבכל השלבים לא עצר את הזוועה, לא חקר ולא שאל , (גם אם לא יזם) הוא עם יחד עם דיינים נוספים מורמים מעם, זכה לכהן בבית הדין הגדול בשנים הקרובות.
אז מה יש לנו פה? מדוע מינתה הוועדה למינויי דיינים וקידמה דיין האחראי על עוולה כזו? מדוע לא נזדעקה הארץ ומערכת המשפט. ואין פוצה פה ומצפצף.
במענה לפנייתנו, הח.מ ועו"ד גלי עציון מנעמ"ת שהייתה יוזמת התלונה באותה עת, משיבה היועצת המשפטית לוועדה, כי הוועדה בהחלט ידעה על הפרשיה, החומר הונח בפניה, הוועדה שקלה, וזאת המלצתה. גם חוו"ד של היועץ המשפטי לממשלה לא אסרה על הוועדה להפעיל שיקול דעת ולקבל החלטה.
בתביעת נזיקין שהוגשה בימים אלו בשם האישה, מתוארת מסכת אומללה של חיי אותה בחורה שמאז פרשיית הגט במרמה, חייה הפכו לסיוט והיא אינה מצליחה להשתקם ממצב נפשי וכלכלי מדורדר.
אז הנה זה מה שקיבלנו מהוועדה (וזאת לאחר חמש שנים בהם לא מונו דיינים בכלל): סידור גט במרמה על ידי דיין בישראל אין בו בכדי לפגוע בדיין ובקידומו ושהנאת החלש וחסר הישע בחברה כנראה לא יזיז את שיקול הדעת של הוועדה, ואולי שאנשים מפגרים אינם ממש אנשים, וניתן לרמות אותם? והאם כשהדיינים אומרים שהגט "כשר" רק אם הבעל נותן אותו מרצונו החופשי, אינו תקף כאשר מדובר בבני אדם עם רמת משכל נמוכה. ואולי בכלל, בעלי צרכים מיוחדים , לא ראויים להליך הוגן מתוך כבוד.
לא מעט מינויים בכירים בשנים האחרונות מטורפדים על הרבה פחות מזה ולא רק באמצעות בג"צ או היועץ המשפטי לממשלה. אם לא נבחרנו היושבים בוועדה, אבירי זכויות האדם והדמוקרטיה, דעת הקהל, התקשורת והפייסבוק דואגים לכך. אבל כנראה כאשר מדובר על חסרי ישע, ללא משאבים ייצוג ולובי, גם אלו לא יספיקו.
הכותבת היא מנהלת ארגון "מבוי סתום" למען זכויות נשים