"בשמי ובשם הרב רא"ם: כל מה ששלנו- של מיקי"

מיקי, החבר שלי. יועץ הסתרים שלי. צעיר ממני שהפך להיות המנטור שלי. המורה המדריך בתחומים רבים כל כך. אני זוכר את עצמי גם חצי בוכה וגם חצי צוחק, בן ישיבה נשוי טרי, יוכי בשמירת הריון. אני צריך לבצע פרויקט: לסדר חדר אחד לפסח. יום לאחר יום לאחר סדר ערב הבית לא מסודר, ואני מוותר על סדר ערב. ואז יוכי שולחת לי ילד בן עשר, שנראה כמו ילד ממוצע בן 7. מי שזוכר אותו כילד, הוא כמו בסרטים המצוירים, טורבו עשן טס לפה ושם ותוך שעתיים הבית נקי.

מאז מיקי, גדלת, הניסיון גדל ואתה הפכת להיות הבונה הגדול של עולם התורה, של ארץ ישראל, של הר חברון. יגיד לכם גם הרב רא"ם בלב שלם: כל מה שהיה שלנו היה גם שלו. מנהלים באו והלכו, כלום לא צמח חוץ מהבור בלי התחתית בבנק. ואז אתה הגעת והדברים התחילו להסתדר. יחד איתך והתושבים והתלמידים היינו שותפים בבנין הישיבה והיישוב המופלא הזה. יישוב שצריך חיזוק גדול. אני אומר לכם, ראיתי עולם - ולא ראיתי יישוב רוחני כזה.

הילדים שלי כבר גדולים. אני רואה את הרשימה של הנופלים סביבי כולם צעירים ממני. ריבונו של עולם, אני שואל אותך דוגרי, למה לא יכולת לקחת אותי?

אני יודע על כמויות אדירות של מקרים, היו לו עשרה ילדים והוא נתן עשרות אחוזים מהונו לעשרות אנשים. הוא סייע מהונו הפרטי. עד היום יש אנשים שבטוחים שמיקי היה איש עשיר, אני אומר לכם מידיעה: הוא לא היה. כמה אנשים מיקי בנה להם פה את הבית? סייע להם כשהיה צריך.

מיקי נגע בישיבה והיא הפכה לזהב. הוא נגע בחברה לפיתוח והיא הפכה לזהב. ושלומי, שירה, נתנאל, וכולם מיקי נגע בכם ואתם זהב. רואים את זה.

הזכרתי שמיקי לא צבר רכוש. הבית שלו הרבה יותר פשוט מהרבה אחרים שהוא עזר להם לבנות את הבית שלהם. הוא פסל הזדמנויות עסקיות שהיו מפריעות לו ללמוד תורה. הוא קם ללמוד תורה כשעוד חושך בחוץ. היה קם בחמש בבוקר ללמוד תורה יחד עם חוי. חוי נאבקת עכשיו על חייה עכשיו בבית החולים, ריבונו של עולם אתה לא רוצה לשמוע עוד את קול התורה מתוק הזה?

שיקום פה מישהו שמיקי פעם כעס עליו. ראשי ישיבות, מנהלים - מעולם לא היו פה מלחמות. ה' עדי.

אתה תחסר לכולנו. אתה תחסר גם לשכינו הערבים שאנשים לא יודעים עד כמה וההודעות מצטברות והולכות. אתה תחסר לישיבה שאני לא יודע כמה יודעים, הוא לא נטל אגורה.

אני אומר לשכנים שלנו: אם לא תכרתו את יד המרצחים, אתם כורתים את הענף שעליו אתם יושבים. היישוב והשליו והנעים הזה של אנשים שוחרי אהבה ושלום, שיכלו כל כך הרבה מבניו. אנחנו לא שופכי דמים חפים מפשע ואנחנו מודים לשכנים שלנו שחילתו את בני המשפחה.

אני חושש שיקומו אנשים חלשים ולא נבונים שיפעלו באלימו הם יכולים להפוך לשורש פורה ראש ולענה. לא לכולם יש את הכוחות של אנשי עתניאל. אדוני הנשיא, אנא העבר את המסר להחזיר את הבטחון לאזרחים.

(צילום: דוברות הר חברון)

נשיא המדינה ראובן ריבלין שספד למיכי מרק אמר:

"הר חברון ערש ההתישבות היהודית ממשיכים ליפול מטובי בנינו. שורשינו נטועים עמוק בארץ הזאת. הטרור לא ערער את אחיזתנו בארץ ולא יערער. דם יהודי אינו הפקר. אנו מבטיחים להלחם ללא מורא ופחד ואנחנו ננצח. צהל ומערכת הבטחון יגדעו את ידי המרצחים. מיכי, אורה של הדרך שסללת לא יכבה".