בנט: מתנגדי החוקה מבקשים להחזיר אותנו להיות גבאי בית כנסת

בראיון ל'כיפה' מסביר יושב ראש הבית היהודי מדוע הוא מנהל מאבק עיקש לשינוי חוקת המפלגה, למה הוא חושב שאורי אריאל צריך להישאר בצמרת המפלגה וגם מה הוא חושב על הגירעון ששר האוצר מבקש להכניס אותנו אליו (רמז: הוא לא ממש אוהב את זה)

חדשות כיפה חנן גרינווד, כיפה 05/09/14 06:28 י באלול התשעד

בנט: מתנגדי החוקה מבקשים להחזיר אותנו להיות גבאי בית כנסת
פלאש 90, צילום: פלאש 90

"החוקה מצוינת אבל לכל דבר יש מי שיתנגד. יש כאלו שמפחדים ליטול אחריות ולהנהיג. זה מזכיר לי את חטא המרגלים - החטא היה הפחד לנצח. אנחנו משמעותיים בתחום הביטחון, הכלכלה והתחום המדיני. זה אף פעם לא היה כך ותמיד עסקנו רק בבניית מקוואות. מקוואות זה חשוב אבל אנחנו לא שם ואני לא רוצה שיחזירו אותנו לימי מש"ק הדת. מתנגדי החוקה מבקשים להחזיר אותנו להיות גבאי בית כנסת".

ימים סוערים עוברים על הבית היהודי ככל שמדובר בפוליטיקה פנימית. ביום רביעי הקרוב תתכנס וועידת החוקה בנוכחות יותר מאלף חברי מרכז הבית היהודי באוניברסיטת תל אביב להצביע על החוקה החדשה, הרבנים נושכים מאחור עם התנגדות עיקשת לחוק הגיור והקרב על תפקיד רב העיר ירושלים מתקרב להכרעה.

בראיון ל'כיפה' מתייחס יו"ר הבית היהודי השר נפתלי בנט לנושאים הבוערים ובראשם ההתנגדות מצד חבריו למפלגה, ח"כ יוני שטבון וח"כ מוטי יוגב, המובילים חזית נגד החוקה החדשה של המפלגה, אותה הם מכנים דיקטטורית ואנטי ציונית

ההתנגדות שלהם לחוקה לגטימית?

"כולם פועלים מתוך רצון אמיתי לשפר את המפלגה, ואני משוכנע שגם יוני שטבון רוצה את טובת המפלגה. זכותו לצאת נגדי ולפעול כאוות נפשו. הבוחרים בסופו של דבר יבחרו את כולנו ונצטרך לתת להם דין חשבון. המתנגדים צריכים להבין שיש רצון של ציבורים נוספים, עדות המזרח, החרדים והמסורתיים, להצטרף למפלגה ואנחנו חייבים מפלגה שיכולה לגדול. זו הפעם הראשונה בה אנו מדברים על הבית היהודי כמפלגת הנהגה. מפלגה קטנה אפשרה את ההתנתקות ומפלגה קטנה פירושה דחפורים על עפרה. דווקא העמידה על העקרונות היא זו שהביאה לנו את ההצטרפות המסיבית למפלגה בשנים האחרונות".

אני מבין שאין לך בעיה ששטבון יתמודד מולך על תפקיד יו"ר המפלגה?

"זכותו להתמודד. כל חברי הבית היהודי, חברי המרכז והאזרחים במדינה מוזמנים להתמודד על כל דבר - על תפקיד במפלגה ואפילו על הכיסא שלי כיו"ר. זה בדיוק מה שאנחנו מעבירים בחוקה. בחוקה הישנה אין אפשרות להתמודד ואם מישהו היה רוצה להתמודד הדבר בכלל לא התאפשר לו".

ומה עם הטענות על הכוח שאתה לוקח ממרכז המפלגה ומעביר לידיים שלך?

"יש מקום לאפשר למרכז להחליט דברים ובחוקה יש איזונים. החוקה נותנת אפשרות לעבוד - גם היו"ר עומד לבחירות ואם אנחנו לא בסדר יחליפו אותנו. בכל ארבע שנים יש בחירות אבל תוך כדי צריך גם לאפשר לנו לעבוד".

"הדבר החשוב ביותר הוא לא לחזור אחורה, למצב של מפלגה קטנה. אני לא רוצה לחשוב על ימי ההתנתקות, על חוסר האונים ועל האסון שקרה בלי יכול לעצור את המהלך. פרסמנו את החוקה לפני כמעט שנה והיא עברה מומחים פוליטיים, מתמטיקאים, רבנים, אנשי שטח ומשפטנים. היא הוצאה להערות הציבור וחלק ניכר מההערות התקבלו. התוצאה היא חוקה מצוינת שאני גאה בה. מי בציונות הדתית חשב שנגיע למצב כזה?".

המהירות שבה אתם מנסים להעביר את החוקה מרמזת על בחירות קרבות?

"אני מקווה שלא יהיו בחירות כי זה רע לישראל, למרות שמבחינת המפלגה מדובר בדבר טוב כי אנחנו נמצאים בעלייה מתמדת בכוחנו. עם זאת חייבים להיערך כי במציאות הפוליטית יכולים ללכת למערכת בחירות גם עוד שבועיים. העברת החוקה החדשה חיונית".

תרוץ כמועמד אלטרנטיבי לנתניהו? לראשות הממשלה?

"שיטת הבחירות הקיימת אומרת שאנו מתמודדים כמפלגה. הצמיחה שלנו הדרגתית ואני חושב שזה נפלא. אם לא נחזור לאחור המשמעות תהיה שבפעם הבאה יהיה לנו משקל איתו נוכל להוביל את מדינת ישראל. אני עוסק בימים אלו במשרד הכלכלה ורק הבוקר עסקתי ברפורמה בזכויות של עובדי השמירה ובהיצע המעונות. יש לנו המון עבודה נפלאה לעשות והדבר רק יגבר".

אתמול בערב אמר אורי אריאל שהחוקה עלולה להביא לפילוג בין הבית היהודי לתקומה. שתי המפלגות ירוצו יחד שוב?

"אני משוכנע שכמו שרצנו יחד, כך גם נרוץ יחד בעתיד. אורי אריאל הוא שר מצוין, הוא ביצועיסט וערכי, וכך גם כל חברי תקומה. נסיים עם החוק ונעביר את האיחוד עם תקומה. אני רואה את אורי אריאל בהנהגת התנועה המאוחדת בכל קונסטלציה עתידית. יש לי הערכה ובאופן אישי אני אוהב אותו מאוד".

"ברור לחלוטין שכדי לצמוח אנו צריכים להיפתח ולפעול בשיטה של פריימריז, וגם בתקומה מבינים את זה. העברת החוקה תאפשר את ביצוע האיחוד בצורה חלקה יותר. צריך שניים לטנגו ואני משוכנע שבסופו של דבר הכל ילך טוב. אמרו שלא נצליח להתאחד והצלחנו, וכך גם נצליח בעתיד".

במהלך מבצע צוק איתן מתח בנט לא מעט ביקורת על החלטות נתניהו. בדבריו קרא בנט להעמיק את המבצע הקרקעי ולמוטט את החמאס. למרות שאלות חוזרות ונשנות בראיון סירב בנט לענות במילה אחת האם ניצחנו או לא ניצחנו במבצע ותחת זאת אמר "החמאס יצאו נטולי הישגים לאחר 50 ימי לחימה. זה לא סוד שהיו גישות שונות אבל בשורה התחתונה צה"ל חזר לעצמו, חזר להיות הצבא בו מפקדים עומדים בראש הכוחות וששים אלי קרב, לא מתוך תאוות הקרב אלא מתוך רצון להיערך קדימה".

ובכל זאת, ניצחנו?

"עם ישראל ניצח ותזת קורי העכביש של נסראללה לא הצליחה. גילינו עורף חסון, יחידות שחותרות למגע וטכנולוגיות מדהימות. עם זאת ברור שאנו צריכים להשתפר ולהיערך למלחמות ומבצעים הבאים".

אילו טעויות נעשו במבצע? הרמטכ"ל ושר הביטחון טעו כשאמרו שאפשר לחזור לעוטף עזה?

"אני לא מחלק ציונים לעוסקים במלאכה. את הלקחים כולל הטיפול בעורף אנחנו כבר מפיקים בכנות ובפתיחות. יש המון לקחים שצריך להפיק וצה"ל שוקד על זה לצד ההנהגה המדינית. חשוב לזכור שיש על ישראל איום, ואני לא מדבר על החמאס אלא על המזרח התיכון החדש שהפך לסערה אסלאמית רדיקלית שמפוצלת לעשרות ארגוני טרור. אנחנו חייבים לפתח תורת לחימה על מנת להילחם בארגונים אלו".

שר האוצר יאיר לפיד קורא להגדיל את הגירעון ולא להעלות מיסים על מנת להתמודד עם התקציב החסר בעקבות מבצע צוק איתן, ולעומת זאת נגידת בנק ישראל קרנית פלוג טוענת שהגדלת הגירעון היא סכנה לישראל. מהי עמדתך בנושא?

"התשובה תלויה במשתנים. אם הגדלת הגירעון נועדה בכדי לאפשר דברים שפתחו את המשק וייצרו צמיחה אז אני בעד. אבל חשוב להבין, גרעון הוא הלוואה שאותה צריך גם להחזיר. זו לא ארוחת חינם. אם לא ייעשו מהלכים אמיצים ליצירת תנאים טובים לצמיחה במשק אתנגד להגדלת הגרעון".

ובחזרה לביצה המגזרית. אתמול בערב נבחר הרב קלמן בר, נציג הציונות הדתית שנתמך על ידי הבית היהודי, לתפקיד רב העיר נתניה. מינויו מהווה חיזוק משמעותי לבית היהודי לקראת המבחן האמיתי - הבחירות לרב הראשי בירושלים בכ"ז תשרי. הרבה מונח על המאזניים, שכן אם הרב אריה שטרן, נציג הציונות הדתית, לא יבחר לתפקיד הרב הראשי האשכנזי לירושלים מדובר יהיה בכישלון חרוץ לבית היהודי, שני רק לכישלון בבחירות לרבנות הראשית.

"תם עידן דחיקת רבני הכיפות הסרוגות", אומר בנט בהתייחסו לבחירת הרב בר לתפקיד הרב הראשי האשכנזי בנתניה. "בחירתו של הרב בר, יחד עם הרב הציוני דתי בירוחם הוא ניצחון גדול לדרכה של הציונות הדתית. בעזרת השם משהו חדש יתחיל גם במקומות נוספים בארץ ואני מאחל לרב בר שיצליח ויזכה לקדש שם שמים".

כשאתה אומר מקומות נוספים אני מניח שאתה מתכוון לירושלים. הרב שטרן ייבחר?

"אני מקווה שכן ונפעל בכל כוחנו שייבחר רב ציוני דתי בירושלים. כבר כמעט עשור שאין רב ראשי בעיר והרב אלי בן דהן וראש עיריית ירושלים ניר ברקת יוזמים ודוחפים לכך שיבחרו רבנים מהציונות הדתית לתפקיד".

תתמוך במועמדותו של הרב חיים אמסלם או של הרב שמואל אליהו לתפקיד הרב הראשי הספרדי לירושלים?

"אני מעדיף לא להתייחס פרסונלית כרגע".

הרב שמואל אליהו הוא מהמתנגדים לחוק הגיור, אותו חוק שאתה מנסה להעביר כהחלטת ממשלה. החוק יעבור בסופו של דבר?

"מי שמוביל את התהליך הוא הרב דרוקמן, אותו אני מעריך מאוד. הוא מנווט את החוק יחד עם קבוצת רבנים מרכזיים בציונות הדתית. זה מדהים לראות את האיש המופלא הזה מתגייס בכל כוחו לטובת הנושא. אני אופטימי ומאמין שהוא ידע לנווט את הדברים לדרך נכונה".

אגב הרב אליהו, מה אתה אומר על דברים של ח"כ אלעזר שטרן נגד הרב השבוע?

"כולנו מצווים לכבד כל רב ולשמור על תרבות של כבוד הדדי. גם אם יש מחלוקות לגיטימיות לא ראוי אף פעם ללכת לקווים אישיים. טוב שאלעזר התנצל, זה היה במקום ומבחינתי ההתנצלות סוגרת את הסיפור".

בנט מתייחס בקצרה גם לסוגיית ההכרזה של מדינת ישראל על 4000 דונם באזור היישוב גבעות, הכרזה שגררה אחריה סערה מצד אירופה וארצות הברית. "אנחנו רוצים לקדם את סוגיית החלת הריבונות על יהודה ושומרון, וגוש עציון תחילה, ואני שמח שהמדינה השבוע יצאה לתהליך של הכרזה על אדמות מדינה בהיקפים גדולים בגוש עציון".

מה אתה אומר על התנגדות ארה"ב ואירופה למהלך?

"למדתי שהעולם מכבד אותנו כשאנחנו יודעים מה אנחנו רוצים, ובז לנו כשאנחנו מגמגמים. אנחנו צריכים להיות יציבים בדעותינו ובמעשינו והעולם ישלים עם זה כפי שהשלים עם סיפוח מזרח ירושלים ורמת הגולן. בתקופת אוסלו היו ביהודה ושומרון 70 אלף ישראלים והיום יש קרוב ל-400 אלף. אנחנו כאן כדי להישאר".

בסיום הריאיון מספר בנט על ההכנות למושב הבא ואומר "יש לנו המון דברים שאנחנו רוצים לקדם במושב הקרוב, גם בזירה המשפטית, בנושאי זהות יהודית ובנושאים שונים. אני מאוד אופטימי ובנימה זו גם אאחל שנה טובה לכל תושבי מדינת ישראל".