בית הדין הרבני הגדול בירושלים גזר חמש שנות מאסר על סרבן גט חרדי, זאת בנוסף לשורה של הגבלות. דייני ההרכב הם הרב אליהו היישריק, הרב אהרון כץ והרב מיכאל עמוס, שלושתם נבחרו לפני יומיים על ידי הוועדה למינויי דיינים. השלושה קיבלו את בקשת האישה לאכיפת גט באמצעות מאסר.
לפני כשנה קבע בית הדין כי הבעל חייב במתן גט לאישתו. פסק דין ארוך ומנומק ניתח את העילות ההלכתיות שהביאו למסקנה זו. הבעל המשיך בסירובו לתת גט ולפני ארבעה חודשים הטיל בית הדין צווי הגבלה על הבעל הכוללים שלילת דרכון, סגירת חשבונות בנק ועוד. הבעל בתגובה אמר "אני לא אתן גט לעולם. גם אם היא תחזיר לי את הרכוש והדירה, התפילין והטלית גט היא לא תקבל". חברי בית הדין הרבני הגדול גזרו, לאחר דיונים ופסק דין נוסף, 5 שנות מאסר לבעל.
"אין ספק כי חתימה על פסק דין אינה יכולה להיעשות ב'יד קלה' והיא נעשית אכן ב'יד כואבת'" נכתב בפסק הדין שהדגיש כי הבעל לא הותיר לבית הדין כל ברירה. "ההלכה המסורה לחכמי ישראל, מחייבת את בית הדין לעשות כל אשר לאל ידו לגאול אישה מעגינותה. אין ספק שהגדרתה של אישה זו הוא כ'שבויה', שידיה כבולות בכבלי העיגון. גאולתה של אישה זו מבעלה היא מצוות 'פדיון שבויים' על כל המשתמע מכך ובית הדין הוא זה שעליו מוטלת חובה קדושה זו. אותה התורה וההלכה שקבעה לנו כלל מסירת גט ומונעת הטלת כפיה ללא בסיס על הבעל, היא אותה התורה שבמקרה שלפנינו לא זו בלבד שאינה מונעת - אלא אדרבה היא המחייבת אותנו להציל אישה עלובה זו בכל דרך שנוכל לפעול לפטור אותה בגט פיטורין מתחת יד בעלה, אם ברצון ואם תוך הטלת כפיה על הבעל ובהקדם".
בית הדין הוציא צו מאסר נגד הבעל למשך חמש שנים, כל עוד לא יתן גט לאישתו. הצו יושהה לעשרה ימים על מנת לאפשר לבעל הזדמנות אחרונה למתן גט.