ארבע הערות: בית הקלפים של יוני שטבון

חבר הכנסת יוני שטבון היה אדם אנונימי, ששם לעצמו למטרה להתקדם ולהגיע לפוליטיקה. הוא הקים תנועה וזנח אותה כשמילאה את מטרתה. השבוע הוא צעד עוד צעד אחד קדימה לעבר המטרה הסופית

חדשות כיפה חנן גרינווד, כיפה 13/03/14 20:30 יא באדר ב'

1.

"דמוקרטיה מוערכת יתר על המידה" (פרנק אנדרווד)

חצי שבוע עבר מאז הכרזתו של חבר הכנסת יוני שטבון כי יצביע נגד חוק הגיוס. חצי שבוע לאחר שבין לילה עבר שטבון ממחנה אחד למחנה השני ונראה כאילו הציונות הדתית חטפה נוק אאוט מכיוון לא צפוי לחלוטין.

אין ספק שמדובר במהלך שנוי במחלוקת אך יחד עם זאת גאוני בכל קנה מידה. קם חבר כנסת כמעט אנונימי, והודיע לפתע פתאום שהוא יוצא נגד הקואליציה, נגד האח הגדול, נגד סיעתו שלו וטרף את כל הקלפים.

בחצי השבוע שחלף מאז אותה הצבעה שהכריעה כי החרדים יגוייסו לצבא, הפך שטבון ליקיר חלק מסוים במגזר ושנוא על החצי השני. הליברליים טוענים כי הוא לא נבחר כמייצג הצד החרד"לי, אשר מתנגד לחוק הגיוס והשמרנים, הלוא הם אנשי הזרם החרדי דתי, טוענים בתוקף כי הוא אמר את דעתם של אלו שאינם נשמעים בדרך כלל. מכתבים בעד ונגד המהלך החליפו ידיים, חתימות נחתמו, הסכמים נפרצו והדת נתנה בשושן הבירה.

2.

"לאלו מאתנו אשר מטפסים אל ראש שרשרת המזון, לא יכולים להיות רחמים. יש רק חוק אחד: תצוד או תהיה הניצוד" (פרנק אנדרווד)

בימים אלו צופה כמעט כל עיתונאי ופוליטיקאי בסדרת המופת של קווין ספייסי 'בית הקלפים'. ספייסי, כ'מצליף' בבית הנבחרים האמריקאי בשם פרנק אנדרווד מפלס את דרכו כמעט עד הבית הלבן ובעונה השנייה המשודרת השנה הוא משמש כסגן נשיא ארצות הברית.

אנדרווד מהווה את הניגוד המושלם. פוליטיקאי מושחת, מסואב, שמוכן לעשות הכל כדי להגיע אל מושב נשיא ארצות הברית. במהלך הפרקים הוא טווה בגאוניות רשת של שקרים, של משחקים פוליטיים, שעל פניו יגרמו לקריסתו ולמעצרו אך איכשהו לבסוף הוא יוצא כשידו על העליונה.

פרק אחר פרק אנו לומדים כיצד טווים הפוליטיקאים הגדולים באמת את המשחקים הפוליטיים. כיצד כוח פוליטי ועוצמה של אדם אחד מסוגלים להביא לניצחון. אנו מבינים כי מניפולציות הן שם המשחק וכי גם העם, כמו הפוליטיקאים, נופלים לידיהם של אנשים חדורי מטרה שמוכנים לעשות הכל, אבל הכל, כדי לנצח.

3.

"אין דרך טובה יותר להכניע זרזיף של ספק מאשר עם מבול של האמת העירומה" (פרנק אנדרווד)

על פניו שטבון נראה לנו תמים לחלוטין. "איני יכול עוד", אמר מנחם בגין ושטבון, בהודעה כמעט זהה, אמר כי אינו יכול עוד והחליט לצאת נגד הקואליציה ונגד חברי סיעתו כשהוא אומר את האמת מבחינתו - השיח על החוק עושה עוול לחרדים ואינו עולה בקנה אחד עם עמדתו.

למעשה מדובר במהלך פוליטי גאוני כמעט. רגע לפני ההצבעה, כשהחוק כבר מעוגן היטב, וברור שיעבור, מחליט חבר כנסת אחד, אנונימי כמעט לחלוטין, לעשות מעשה שמציב אותו על המפה הפוליטית ברמה משמעותית ביותר.

חבר הכנסת יוני שטבון היה אדם אנונימי, ששם לעצמו למטרה להתקדם ולהגיע לפוליטיקה. הוא הקים תנועה, רעננים שמה, שכל מטרתה הייתה להכניסו לכנסת. ראו איזה פלא, יום אחרי בחירתו התפרקה התנועה כמעט לחלוטין. המטרה מולאה בהצלחה. האמצעי נזנח לאחר מעשה.

רגע אחרי החלטתו להתנגד לחוק הגיוס התראיין שטבון בשלל אמצעי תקשורת. הוא פרסם סטטוסים עוצמתיים בפייסבוק וגרם למהומה רבה על הצבעה של אדם אחד נגד כולם, תוך כדי שהוא ממצב עצמו כמנהיג ללא חת של הזרם החרד"לי. הנפתלי בנט של הר המור. בו בזמן שחברי מפלגתו, דוגמת מוטי יוגב ואבי וורצמן, היו במצוקה רבה מכיוון שהתנגדו לחוק ורגע לאחר מכן הצביעו בעדו בשל המשמעת הקואליציונית, בלט שטבון בתור מגן החרדים, החרד"לים, ומיצב עצמו כמנהיג. הכלבים נבחו בעוד השיירה עוברת. שטבון הנהיג את השיירה.

4.

"הדרך לשלטון רצופה בצביעות ובנפגעים" (פרנק אנדרווד)

לא ברור מדוע בחר שטבון לעשות את המעשה אשר עשה וגורמים בבית היהודי הטילו ספק האם הוא מסוגל לעשות מעשה כזה וטענו כי מדובר בלחץ של רבנים ואישי ציבור מאחורי הקלעים. הבוקר (ה') פורסמה מודעה בעמוד הראשון של אחד מעיתוני המגזר הדתי, בעלות אסטרונומית, עליו חתומים הרב שמואל אליהו, הרב אליקים לבנון והרב נחום נריה. לא ברור מי מימן את המודעה הגדולה אך ברור לחלוטין שיש מישהו מאחורי הקלעים.

בעוד הציונות הדתית רואה במעשיו של שטבון מעין מרידה, כועסת לרגע ועוברת לסדר היום. מאחורי הקלעים מדובר במאבק איתנים אשר מטרתו לקבוע את סדר היום הציבורי - הדתי לאומי ומהווה משחק פוליטי של ממש, כשהמושכים בחוטים הינם רבנים ואנשי ציבור. מטרתם היא אחת - להקים את המערכת הפוליטית הבאה של החרד"ל, של הזרם התורני דתי. אורי אריאל אאוט, יוני שטבון אין. מבחינת שטבון המצב הוא 'ווין ווין סיצ'איישן' . הוא מקבל כוח פוליטי אדיר, הם, שהעלו אותו, מקבלים נציג חזק ומשמעותי לטווח הארוך.

ימים יגידו האם יוני שטבון הינו המנהיג או הבובה על חוט אך הימים בהם הרב טאו, ראש ישיבת הר המור, קרא לתומכיו ולתלמידיו להצביע ש"ס ולא הבית היהודי תמו והלכו לבלי שוב. יש גורם במפלגת הבית היהודי אשר מוביל קו שאינו מיינסטרימי, לטוב ולרע.

איני מביע פה את דעתי על הקו אותו הוא מוביל, ולא בטעות. דעתי אינה משנה כהוא זה. לא משנה אם אגיד שאני מעדיף את בנט או את שטבון, לא קריטי האם תמכתי או לא תמכתי במעשה שעשה שטבון ביום שלישי השבוע. הדבר שמשנה הוא שנהיה מודעים למצב, לכוחות האמתניים מאחורי הקלעים. ישנם רבנים אשר מטרתם להוביל קו מסוים והם לא בוחלים באמצעים, כולל השתלת פוליטיקאים מטעמם לתוך המפלגה הדתית לאומית. אין שום דרך אחרת להסביר את עלייתו המטאורית ואת המהלך הפוליטי הנוכחי של יוני שטבון, או שמה עלי לומר פרנק אנדרווד.

אל תתפלאו כשיוני שטבון יוביל מפלגה חרדית לאומית בהמשך. מנהיג או בובה? דבר זה נותר באפלה לעת עתה.

"כוח דומה בהרבה מובנים לנדל"ן. זה הכל עניין של 'מיקום מיקום מיקום'. ככל שאתה קרוב יותר למקור, כך ערך הרכוש שלך גבוה יותר" (פרנק אנדרווד)