חוות דעת משפטית שהוכנה לבקשת הרב שלמה אבינר, רב היישוב בית אל, קובעת כי הפסקת הבניה בבתי דריינוף לא נבעה מפניות תושבי בית אל כלל, אלא בעקבות עתירות חיצוניות שהוגשו על ידי פלסטינים.
בחוות הדעת, שנכתבה בידי עו"ד יחזקאל לוי, קובע לוי כי "בפסק דינו של נשיא בית המשפט העליון, השופט גרוניס, בפרשת קאסם, הוא תיאר בתחילה את הרקע והבסיס המשפטי לבניית הישוב בית-אל על שטח שנתפס לצרכים צבאיים, ואת השינוי של מדיניות הממשלה בענין זה לאחר בג"צ אלון מורה, ולפיה היא תימנע מהקמת ישובים על קרקעות בבעלות פרטית של פלסטינים. השופט קבע בפסק דינו: "אין מחלוקת כי הקרקע עליה נבנים המבנים האמורים היא קרקע מוסדרת, הרשומה על שמם של תושבים פלסטינים"".
לוי מציין כי בעתירה נכתב תיאור פעילותו של העותר, עבד אל רחמן אחמד עבד אל אחמן קאסם, באוקטובר 2010, עם גילוי פעולות הבניה, ובפסק הדין של נשיא בית המשפט העליון השופט גרוניס נכתב כי "ביום 11.10.2010 הוצא ביחס לעבודות הבנייה מושא העתירה צו הפסקת עבודה, וביום 18.10.2010 הוצא ביחס אליהן צו סופי להפסקת עבודה ולהריסה. צו ההריסה הומצא במקום ביום 8.11.2010"".
"לאורך כל פסקי הדין בעתירות לבג"צ לא נאמרה מילה כלשהי המתייחסת לתושבי בית-אל. אדרבה, מודגשת פעמים מספר יוזמתו של קאסם, הרשום כבעל הקרקע, בפניותיו אל הרשויות השונות ואל בית המשפט, בעקבות פעולות הבניה שנעשו בשטח, וטענתו על אי-כיבוד הצווים שניתנו להפסקת העבודות", כותב לוי.
"משלושת פסקי הדין של בית המשפט העליון שפסקו בנושא "בתי דריינוף", עולה בבירור כי היזמה להפסקת הבניה באה מאת העותר קאסם הרשום כבעל הקרקע, ואין רמז כלשהו לפניית תושבים מבית-אל לרשויות בעניין זה", קובע לוי חד משמעית.