אז למה עדיין אין רב ראשי לירושלים?

"דילים", בג"ץ, עתירות, הבטחות פוליטיות, ניר ברקת, גוף בוחר, הסכם מול ש"ס, מחלוקת מול החרדים האשכנזים, הרב אריה שטרן ועשור שלם שבו אין רב ראשי לבירה. ככה "נתקענו", ההסבר המלא

חדשות כיפה נטעאל בנדל, כיפה 08/05/13 17:36 כח באייר התשעג

אז למה עדיין אין רב ראשי לירושלים?
פרטי, צילום: פרטי

סערת הבחירות לרבנות הראשית אינה פוסקת וממשיכה לייצר כותרות, שקצת ממאיסות על חלקנו את התהליך. מי שמאסו עליהם הבחירות לרבנות יותר מכל הם תושבי העיר ירושלים, כשבמשך כעשור תפקיד רבה הראשי של ירושלים אינו מאויש. עתירות לבג"ץ ו“דילים“ לא פתרו את הבעיה וכשאני שואל את רחל עזריה ממועצת העיר ואת עו"ד אילן קמינצקי, יו"ר נציגות בתי כנסת הציונים בירושלים, הם מסכמים זאת במילה אחת - "תקוע". ויש גם מי שדואג שזה ישאר כך, השאלה היא מדוע?

הרב שלום משאש והרב יצחק קוליץ שכיהנו בראשות רבנות ירושלים, נחים בשלום על משכבם כבר משנת 2003. מי שמצאו עצמם במרוץ עיקש ורחוקים מאוד ממנוחה הם המגזרים השונים בעיר שיצאו למאבק על התפקיד היוקרתי. השנים הם שנים לא פשוטות לציונות הדתית: ש"ס שולטת במשרד הדתות, אורי לופליאנסקי מיהדות התורה בראשות עיריית ירושלים והציונות הדתית נבוכה. ללופוליאנסקי לא דחוף למנות רבנים חדשים והקלפיות יורדות אל מרתפי העירייה.

ואז קרה המהפך. ב-2008 ניר ברקת מביס את מאיר פורש מיהדות התורה, כשלאורך כל הדרך הוא מנופף לשלום לציונות הדתית, שיצאה להצביע בעבורו. ברקת מכריז כי יקדם רב ציוני דתי לעיר ואף מגיש עתירה לבג"ץ נגד משרד הדתות בגין עיקובים מיותרים של הליך הבחירות. בצמרת ש"ס מתחילים להילחץ ומעבירים מסרים ברורים לשר הדתות דאז, יצחק כהן, כי הרב עבדיה רוצה את בנו, יצחק יוסף, ראש ישיבת ”חזון עבדיה“, על כס הרבנות. השר כהן נדרש למלאכה אלא שהליך הבחירות מתגלה כהליך מסורבל מאוד. ישנו גוף בוחר, וגוף שבוחר את הגוף הבוחר כשהשאלה מי ממנה את הגוף הבוחר של הגוף ומה הם הקריטריונים. על מנת להבטיח את המינוי, חובר השר כהן אל ראש הממשלה, ואלה מציבים הליך בחירות חדש: גוף בעל חמישה חברים ממשרד הדתות ומעיריית ירושלים הם שיבחרו את הגוף שיבחר את רבני העיר. הגוף שבוחר בפועל את רבני העיר יהיה כזה בעל 48 חברים, 18 מתוכם נציגי העיריה, שישה ממשרד הדתות ו-24 נציגי בתי הכנסת בעיר. כשמשרד הדתות נשלט בידי ש"ס אין טוב מכך בכדי לסלול את דרכו של הרב יוסף אל המלוכה.

ההבטחה שלא מומשה, ברקת ב"מרכז הרב", אתמול (צילום: אורי לנץ)

משרד הדתות מגיש לעירייה את רשימת נציגי בתי הכנסת, אלא שבדיקה השוואתית בין המצב בשטח לבין הרשימות הולידה לא מעט תהיות והרשימה מבוטלת. אנחנו כבר בשנת 2009 ומי שנכנסו לעובי הקורה הם תנועת נאמני תורה ועבודה ועו"ד אילן קמינצקי, איש הציונות הדתית בעיר, שמרכיבים לראשונה גוף המאחד את כל בתי הכנסת הציוניים בעיר. רשימות בתי הכנסת מתעדכנות ותנועת "ירושלמים" בראשות רחל עזריה מהציונות הדתית דואגים שנציגות בתי הכנסת הציוניים תתחזק ברשימה הרבה יותר. תוך כך, ראש העיר ברקת יוזם דיל עם ש"ס, תתמכו ברב אשכנזי מהציונות הדתית ואנו נתמוך בבן הרב עבדיה יוסף לרב הספרדי. החרדים האשכנזים לא רק שנחלשים אלא שאינם מכריזים על מועמד מצידם, שמועות שרצות מספרות על הרב גרוסמן ועל הרב דוד לאו כמועמדים.

כל שנותר לציונות הדתית הוא להציג מועמד מצדם. שמות רבים עולים כאשר המוכרים שבהם הם הרב יוסף כרמל, ראש כולל "ארץ חמדה", הרב דוד סתיו יו"ר ארגון רבני צהר, הרב אריה שטרן ראש מכון הלכה ברורה והרב יעקב שפירא ראש ישיבת מרכז הרב. עזריה וקמינצקי יזמו כנס של 60 רבני הציונות הדתית מירושלים בראשותם של הרב אהרון ליכטנשטיין ראש ישיבת הר עציון, הרב יעקב אריאל רבה הראשי של רמת גן והרב חיים דרוקמן ראש ישיבת אור עציון. בניגוד לסאגה המתישה בבחירות נציג הציונות הדתית לרבנות הראשית לישראל, דווקא הכנס הזה מצליח לבשר על נציג ירושלמי אחד וכשזה נבחר כולם מתייצבים מאחוריו. שמו של נציג הציונות הדתית לרבנות ירושלים הוא הרב אריה שטרן.

נוגע בכולם, הרב שטרן (צילום: פרטי)

אם יש רב שמצליח לגעת בכל הזרמים בציונות הדתית הוא הרב שטרן כך שבמבט לאחור הוא אכן התברר כמועמד הטוב ביותר. הרב שטרן (69) הוא רב קהילת 'הר חורב' בקטמון ובשליחות הרב צבי יהודה קוק הקים את מכון "הלכה ברורה ובירור הלכה" ואף היה ממקימי בית הספר לקולנוע 'מעלה'. את דרכו החל בישיבת היישוב החדש החרדית בתל אביב ומשם עבר לישיבת מרכז הרב והתגלה כלמדן בקנה מידה אדיר. מצד אחד הוא איש מרכז הרב אך מן הצד השני מלמד בישיבת פתח תקווה המתונה. הרב שטרן רשם לעצמו קריירת רבנות כר"מ בישיבת ההסדר אש התורה, רחובות, קריית שמונה, מרכז הרב, אור עציון, מרכז הרב וישיבת הכותל - מה שהפך אותו לדמות חביבה על כולם. אחת הסיבות שהחרדים מסרבים לראות את פרצופו על כס הרבנות הוא שיעור קומתו בכל הנוגע ללימוד גמרא בעיון. בקלות יכול היה הרב שטרן להחליף כל ראש ישיבה ליטאית, נתון שמהווה איום על ההגמוניה החרדית שייחסה לעצמה את מפעל תלמידי החכמים האיכותי ביותר שלא ממש רוצה שהמרכזניק הציוני דתי יערער על כך.

שנה לאחר מכן, ב-2010, בג"צ מקבל את עתירתו של ראש עיירת ירושלים ניר ברקת נגד שר הדתות על כך שבמהלך השנה האחרונה הוועדה למינוי הרבנים פועלת באופן מגמתי ופסול, תוך אי עמידה בקריטריונים שקבעה לעצמה ובחוסר תיאום עם גורמי העירייה. במהלך הדיון אף מתחו השופטים ביקורת חריפה ביותר על עמדת הוועדה שלפיה רק מתפללים דתיים יקבלו ייצוג בגוף הבוחר. "אני מתפלל בבית כנסת שמחצית ממתפלליו בימים הנוראים אינם באים אליו כל יום. האם אין להם זכות לקבוע מי יהיה רב העיר?", הקשה השופט רובינשטיין, והוסיף: "כל אדם בירושלים נזקק לשירותי הרב. לא רק אדם דתי. כל אדם באשר הוא. יש לתת לכך ביטוי בגוף הבוחר שייצג וישקף את כלל תושבי העיר".

לאחר פסיקת בג"ץ מגיעה הציונות הדתית יחד עם ש"ס להבנות והם מגבשים גוף בוחר המוסכם על כולם כמו גם רשימת בתי כנסת מאושרת. אלא שדווקא כשהכל מוכן, שום דבר לא זז. גורמים בציונות הדתית מסבירים כי באופן לא מוצהר חזרה בה ש"ס מהדיל עם ראש העיר, כיוון שלא רצתה ללכת ראש בראש מול החרדים האשכנזים וכי הרב עבדיה לא הכריז סופית על מועמד מצדו. חשוב להבין: משרת הרב הראשי לירושלים אין פירושה רק מעמד ויוקרה כי אם הרבה מאוד כסף. מערך הכשרות החרדי בעיר מגלגל כספים רבים שגם הספרדים והאשכנזים החרדיים לא מוכנים לוותר עליהם. תחקיר שנערך לאחרונה בתכנית 'המקור' בערוץ 10 מצא כי רבני ערים ומועצות דתיות של ש"ס פועלים לחיזוק ה'בד"ץ בית יוסף' כל זאת על מנת לחזק את קופת המפלגה ומוסדותיה.

ועיר הבירה נבוכה (צילום: אסף.צ, ויקפדיה עברית)

התוצאה היא שעל אף הבג"ץ, אין אף אחד שמתניע את התהליך. למעשה גם ניר ברקת, כך לטענת גורמים בציונות הדתית, לא הפעיל משמעת קואליציונית להניע את התהליך כך שעל אף הצהרותיו - חלפה לה קדנציה שלמה כשעדיין לא התקיימו בחירות לרבנות. עו"ד אילן קמינצקי הגיש ב-2011 עתירה נוספת לבג"ץ כנגד משרד הדתות, שכבר הספיק לבצע חילופים ולמנות את יעקב מרגי לראשותו.

עם תחילת הבחירות לכנסת ה-19 הבינו בירושלים כי בתקופה הקרובה זה כנראה לא עתיד להתרחש, אך המתינו בקוצר רוח כדי לברר מה יולידו הבחירות והאם משהו חדש באמת יתחיל, גם ברבנות הירושלמית. "שמחנו ששר הדתות הוא מהציונות הדתית ולכאורה הכל אמור היה להסתיים אבל שום דבר לא קורה", אומרת רחל עזריה חברת מועצת עיריית ירושלים וראש תנועת 'ירושלמים', "אנחנו חצי שנה לפני בחירות בעירייה וחייבים למהר. כדי שהמהלך יקרה צריך שכולם יתגייס לכך אך הכל תקוע במשרד הדתות ובעירייה".

הרב שטרן וברקת (צילום: אריאל הורוביץ)

"לפני שבועיים פנינו שוב למשרד הדתות ולעיריית ירושלים והסברנו שאנו בסוף התהליך, שהכול מוכן ורק חסר תאריך למועד הבחירות אך לא זכינו לתשובה", אומר עו"ד קמינצקי, "עוד שלושה שבועות בג"ץ אמור לדון בעתירה שהגשנו לפני שנה, אך זו הייתה עתירה נגד משרד הדתות של ש"ס ולא של הבית היהודי. אנחנו מקווים לקבל תשובה ממשרד הדתות כי אנו רוצים להימנע מללכת נגד הבית היהודי, מבחינתנו למשוך את העתירה מבג"ץ. הבנו שיש שם כוחות חדשים שצריכים ללמוד את הנושא, אבל אין מה ללמוד, הכל כבר מוכן ומוסכם על כל הצדדים. כל שנותר הוא שהרב אלי בן דהאן יפגש עם ניר ברקת ויקבעו תאריך".

ב-22 באוקטובר צפויים להתקיים הבחירות לראשות עיריית ירושלים, ככל שמועד זה מתקרב כך רחוק היום בו סוף סוף ימונה רב לבירה. כניסתו של ניר ברקת לראשות העיר והכרזתו על פעילות צמודה עם הציונות הדתית היא "מהפכה", כלשונה של רחל עזריה. אלא שבפוליטיקה כמו בפוליטיקה אין לדעת מה יוליד יום. אם העיר ירושלים תלך לבחירות ויחסי הכוחות בעירייה ישתנו או אף יובס ניר ברקת מראשות העיר הרי שעשור של מאמצים ירדו לטמיון והרב אריה שטרן נציג הציונות הדתית, צפוי להפסיד. עו"ד קמינצקי ורחל עזריה, יחד עם כל אנשי הציונות הדתית הירושלמית, מקווים שהפעם משהו חדש יתחיל ברבנות ירושלים. הכל תלוי עתה בניר ברקת ובשר הרב אלי בן דהן. הירושלמים שבעו הבטחות והם רוצים מעשים. לא גדולים כל כך, בסך הכל לקבוע תאריך. תאריך שיאפשר סוף כל סוף למהפכה הציונית דתית בעיר להתרחש.

תגובת עיריית ירושלים - ראש העיר ירושלים ניר ברקת יזם כבר לפני כשמונה שנים מינוי רב ראשי ציוני לירושלים, לצד רב חרדי, דבר הראוי בעיר ש-70% מהתושבים היהודים בה אינם חרדים. ברקת עתר כנגד ראש הממשלה דאז שרון בנושא ומנע מינוי שני רבנים מהמגזר החרדי לעיר. בקדנציה הנוכחית, כפי שהבטיח, שונה וקובע בחסות בג"צ הליך הבחירה לרבנים, כך שכשיתרחש יבטיח רב מהמגזר הציוני וייקח בחשבון את כלל האוכלוסייה בעיר ללא קשר למספר הפעמים בהם הם פוקדים את בית הכנסת. ע"פ החוק לא ניתן לקיים הליך בחירות בתקופה הנוכחית הסמוכה לבחירות המוניציפליות, אך העיקרון שקובע הוא החשוב. ההנחיה לפתיחה בהליך הבחירות נמצאת בסמכות שר הדתות ואנו סמוכים ובטוחים כי לאחר הבחירות המוניציפליות התהליך ייצא לדרך ובסופו לירושלים יהיה רב ציוני ראוי.

תגובת משרד הדתות- הוועדה לבחירת רבני עיר בירושלים קיימה את ישיבתה האחרונה ביום 21.8.12, לשם דיון בנציגות לבתי הכנסת בעיר. לאחר מועד הדיון התקבלו במשרדנו מספר פניות של בתי כנסת שונים שטענו לקיפוחם באמצעות באי כוחם. כן התקבלו במשרדי פניות של העירייה מיום 15.10.12 ומיום 6.11.12, באשר למינוי נציגי השר הקודם. על פי חוות הדעת המשפטית, השר (לשעבר) בחר את מועמדיו לאחר מועד ההכרזה של רה"מ על הבחירות לכנסת, הרי שיש לראות בכך קבלת החלטה בדבר הרכב האסיפה הבוחרת בתקופת בחירות. נוכח העובדה שסוגיית נציגי בתי הכנסת אינה מקובלת על כולם וכן נוכח העובדה שהשר לא השלים את בחירת הנציגים מטעמו, ומאחר שאנו עומדים כעת פחות ממחצית השנה לפני מועד הבחירות המוניציפאליות, חוות הדעת המשפטית אינה רואה אפשרות לקדם את הליך בחירת רבני העיר בירושלים לעת הזאת.

לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן