"אבל גדול. בשברון לב הננו מודיעים על האסון הנורא שנקרא אל השמים מעל בפתע פתאום. הרב הגאון רבי יוסף רבי זצ"ל, ר"מ ומנהל הת"ת וישיבת שעלי תורה בעיר הקודש ירושלים, גיסו של כ"ק גאון עוזנו מרן אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ראש רבני א"י. הארון יגיע פעה"ק היום בש' אחת וחצי בחצר הת"ת עץ חיים במחנה יהודא".
כרוז זה, יחד עם אחרים, שופכים אור חדש ופחות מוכר על התנהלותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק בימי חייו. בעוד עשרות ספרים נכתבו על הרב קוק, אוסף המכתבים והכרוזים המתפרסם בימים אלו במסגרת מכירה פומבית בבית המכירות 'ירושלים של זהב' שתתקיים היום (ג') מספרים על פטירת גיסו של הרב קוק, על מכתב של אחיו אל הוריו ואחותו שבאירופה, על פרשה היסטורית בה היה הרב מעורב בנוגע לחילוץ תלמידי ישיבות מרוסיה הסובייטית ואפילו על התנהלות משרדו של הרב הראשי בזמן שהיה עם רבנים נוספים במסע המושבות.
 |
|
(צילום: באדיבות 'ירושלים של זהב')
|
בי"ט בחשוון יצא הרב קוק בראש משלחת הרבנים למושבות הגליל במסגרת מסע המושבות. את המסע כולנו מכירים ולומדים עליה בבתי הספר ובספרים השונים, אך רובנו לא חושבים על מאחורי הקלעים של מסע זה. בתחילת כסלו תרע"ד, לפני מאה שנים בדיוק, כתב הרב שלמה הלוי רוהלד, ראש לשכתו מכתב לרב הראשי הספרדי הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. לכאורה מדובר במכתב סתמי, אך מאה שנים לאחר מכן חושף את מהות הקשר הדבר חושף את ההתנהלות מאחורי המסע המפורסם.
"כבוד הרב המפורסם והמצוין איש חי רב פעילים", פונה הרב רוהלד לרב עוזיאל. “הנני ממציא לידו הגדולה מכתב רבנים אל הבד"ץ בדבר הנורא שאירע לי", הוא מספר ומבקש את תמיכתו בנוגע לאותו מאורע, אשר לא ידוע מה משמעו.
מכתב נוסף מוציא לאור את משפחתו של הרב קוק. בעוד הרב אברהם יצחק הכהן קוק מוכר וידוע עד היום, מכתב אותו שלח אחיו, הרב דובער הכהן קוק להוריהם של השניים, מספר על התחייבויות כספיות מצד האחים. “קבלתי לפני החג מכתב מאחי בנך הרב שי' (- רבי אברהם יצחק הכהן קוק), ומאחי בנך החתן חיים שי' (- הרב חיים הכהן קוק)... כי לפי דברי בנך אחי הרב שי' אשר אמר בפיו כי הוא ערב בדבר הג' מאות רובל מאד מאד היה קשה לו ליסוג אחור מדיבורו אבל ההכרח לא יגונה כי בשעה ההיא לא היה אפשר לו בשום אופן להשיג עוד ק' רובל... אמנם לא הודיענו כלום ממצבו, אך... כאשר היה מצבו בעת פרידתי ממנו בחורף העבר היה בנקל... אקוה כי לעת בא מכתבי אליכם כבר יהיה תחת יד הק' רובל כסף מזיימעל", נכתב. כן שואל הרב דובער את אביו שאלות לגבי חתונת אחיו, הרב חיים, שתהיה בסמוך. לאחר מכן דן בעיון באריכות בסוגיה במסכת חולין.
 |
|
(צילום: באדיבות 'ירושלים של זהב')
|
שלוש מעטפות נוספות ונדירות מפיחים אור בפרשה היסטורית עלומה שנגעה כפי הנראה למבצע העלאת בחורי הישיבות מרוסיה הסובייטית. 'הספר הלבן' מנע את העלייה החופשית לארץ ישראל והגביל אותה לבעלי סרטיפיקטים בלבד. חלק קטן ממכסת הסרטיפיקטים הוקצה לרב הראשי, הרב קוק, כדי להעלות לארץ בחורי ישיבות מרוסיה. להיות בחור ישיבה תחת המשטר הסובייטי היה דבר כמעט בלתי אפשרי, וגבל בסיכון חיים אמיתי. הרב קוק קיבל מכתבים נואשים מבחורי ישיבות ובני משפחותיהם בתחנונים שישיג להם אישור עלייה, ונאבק באופן תמידי על מנת להגדיל את מכסת האישורים. נוסף על בעיה זו, השגת אישור יציאה מרוסיה הייתה מסובכת גם היא, וכך גם טלטולי הדרך והכסף שנדרש לשם המסע.
בראש כל המבצע עמד בנו של הראי"ה, הרצי"ה קוק, שניהל מטה מבצעי, ובמסירות עצומה העלה לארץ רבים שגדלו אחר כך להיות גדולי ישראל. הרצי"ה ניהל רישום מדוקדק של ההתכתבות הענפה עם בני משפחות הבחורים, עם מחלקת העלייה של הסוכנות, עם מחלקת ההגירה של ממשלת פלשתינה ועם יתר הגורמים בארץ (ביניהם 'הפועל המזרחי'), מִספר כל מעטפה וכתב עליה בכתב ידו את תאריך קבלתה.
לא ברור מה בדיוק עומד מאחורי המכתבים, אך הסקרנות היוצאת ממכתבים אלו גוברת על כל דמיון ומפיחה חיים בדמות הרבנית של הרב קוק, שמתברר שעסק לצד כתיבת מאמרים גם במבצעים עלומים, במסעות ובהתנהלות יום יומית אשר אינה מוכרת בדרך כלל.