שו"ת סמס: קיבלתי 'דואר ספאם' ללא רישום. מותר לי לתבוע?

לשון הרע על עצמו

ש: הרב כתב שאין איסור לספר לשון הרע על עצמו.  אבל שמעתי סיפור על החפץ חיים שאמר לאדם שלא הכירו שהחפץ חיים אינו כל כך צדיק כמו שחושבים.  אז אותו אדם הכה אותו. כאשר נודע לו שהוא היכה את החפץ חיים בעצמו והתעלף מרוב פחד, אמר לו החפץ חיים שד' הענישו בגלל שדיבר לשון הרע על עצמו.  ס' מרפא לשון.

ת: אין זה דומה, כי אותו אדם לא ידע שהוא נמצא מול החפץ חיים עצמו, אז הוא היה במצב של מי ששומע לשון הרע.  ואין זה דומה לאדם שאומר על עצמו שאינו כל כך צדיק. הרי החפץ חיים עצמו פוסק שמותר לספר לשון הרע על עצמו. כלל א סעי' ט.  באמ"ח א טו. ועיין כלל ב סעי' יג. אלא יש שאלה אחרת אם יש לאדם להתוודות ברבים. רמב"ם הלכות תשובה ב ה.

 מדיח כלים בשבת

ש: מותר להשתמש במדיח כלים בשבת בעזרת שעון שבת?

ת: אם מבטלים מתג הבטחון שהוא לא יופעל בדלת פתוחה, שאם לא כן, לסגירה בשבת יש דין גרמא.

 מעשר על ביטוח לאומי

ש: האם על סכום הכסף שהמעביד משלם לביטוח לאומי יש להפריש מעשרות?

ת: כן.  או עכשיו,  או כשתקבל הכסף.

 אמירת "מלח מים"

ש: זה נכון שאם אומרים "מלח מים" זה מגרש דבורה שיש בסביבה?

ת: אמונות תפלות.

 שיל"ת

ש: רשום לי על החולצה שיל"ת.  מותר להיכנס לשירותים?

ת: א. זה ראשי תיבות של שויתי ד' לנגדי תמיד.  אך כיוון שזה רק ראשי תיבות מותר (אגב, כאשר החת"ס מזכיר דבר בשם בעל ה'שאילת יעב"ץ', הוא נוהג לכתוב 'שילת יעב"ץ'.  בביאור הדבר ביאר הג"ר שמואל הלוי וואזנר, מח"ס שו"ת שבט הלוי: שהחת"ס ביקש להרויח בכך איזכור נוסף לשמו ית', שכן הר"ת של המילה 'שיל"ת': - הן 'שויתי ד' לנגדי תמיד'.  רב רבנן עמ' קסו - מ"צ). ב. אין ענין שזה יהיה על החולצה. ראה גדולי ישראל מכל הדורות, אלא שזה יהיה באישיות.

 תפילת הדרך על ידי אישה

ש: האם מותר לצאת ידי תפילת הדרך על ידי אישה?

ת: כן.  אך אסור לו להסתכל על אישה זרה, מלבד אשתו, אחותו, אמו וסבתו, בתו ונכדתו (קצשו"ע קנב ח-ט).  אבל מותר לשמוע קול רגיל.

 הוצאת הכוהן בברכת שהחיינו בפדיון הבן

ש: האם צריך לכוון על הכוהן בברכת שהחיינו של אבי הבן בפדיון הבן?

ת: זו מחלוקת. ס' פדיון הבן כהלכתו ח כג.  לכן ראוי לכוון.

[הגמרא בפסחים (קכא, ב) הסתפקה אם הכהן מברך או אבי הבן מברך, ולהלכה נפסק שם ובשולחן ערוך (יו"ד שה, י) שאבי הבן מברך.  בשו"ת חתם סופר (סי’ רצט) כתב שמסקנת הגמרא היא רק שאבי הבן קודם לכהן, ולכן יכוון אבי הבן להוציא את הכהן בברכתו (ועי' שו"ת כת"ס יו"ד קמז-קמח), וכן כתב הרש"ש על הגמרא שם.  אך בשו”ת אבני צדק (יו"ד סי’ קכו) דחה את דברי החת"ס בשתי ידיים, וכתב דאין נוהגים כן, וגם בשו”ת טוב טעם ודעת (מהדו"ג ב, קכד) לגבי הסובר שיש לכהן לכוין לשמוע מהאב כתב דאין נוהגים כן.  אבל באופן פשוט, כהן שיודע את הדין הזה מכוון לצאת בברכת שהחיינו כדי לצאת ידי כל השיטות.

ויש מקשים שעל פי ההלכה, הכהן צריך לברך שהחיינו מפני שקיבל כסף מתנה ואבי הבן צריך לברך מטעם מצוה חדשה, אמנם למעשה אומר רק אבי הבן שהחיינו ומוציא את הכהן.  וקשה האיך יכול להוציא, כי ברכת שהחיינו על המצוה צריך לברך קודם המצוה מה שאין כן ברכת שהחיינו על הנאה גשמית מברך אחר שקבל הכסף ולא קודם?  ובכן איך יכול להוציא את הכהן שעוד לא היה עליו חיוב שהחיינו כשאבי הבן מברך שהחיינו לפני שהוא נותן את הכסף לכהן?  האדמו"ר מבאבוב היה מורה לכהן שיאחז בידיו היד של אבי הבן היכן שמונחים החמשה סלעים וממילא נחשב שבא בידו, ובכן יכול להוציאו (שמחים לשמרו לרב משה מאנדל, מהדורה יא עמ' קלג-קלד) - מ"צ].

 שמירת עצמות לבעל חיים

ש: האם מותר בשבת לשמור עצמות שנותרו מהסעודה עבור בעלי חיים או שזה מכין משבת לחול?

ת: מותר.  הגדר של מכין הוא כדי לחסוך זמן מוצ"ש.  וכן זו הזדמנות חולפת.

 דואר זבל

ש: יש חוק במדינת ישראל, חוק הספאם, שאם אני מקבל באינטרנט הודעה על פרסומת מבלי שנרשמתי, אני יכול לתבוע 1000 ש"ח על כל הודעה.  האם מותר לפנות לבית משפט כדי לקבל כסף זה? או זה גזל?

ת: לכאורה זה רק גרמא של מטרד, שאי אפשר לתבוע תשלום.  אבל כיון שזה מתנאי השימוש באינטרנט, כל משתמש מתחייב לכך, לכן עליו לשלם.  יש לתבוע בבית דין רבני, אך אם יסרב, אפשר בבית משפט.

 בגד מלוכלך

ש: האם מותר להעיר לרב שיש לכלוך על בגדו?

ת: כן.  בענווה.