ונתנה תוקף התשע"א. עכשיו כבר אפשר לפרסם את גיליון התשובות:
כמה יעברון, וכמה יבראון -
מי יחיה. תושבי באר שבע ואשקלון, על אף כל ההתקפות לכיוונם. וגם כל אלה שיינצלו מהפיגוע בבנייני האומה.
ומי ימות. בן לאדן.
מי בקצו. מפלגת העבודה בגרסתה המאוחדת. NRG יהדות.
ומי לא בקצו. שביתת הרופאים.
מי במים. ניו יורק, כמעט.
ומי באש. הכרמל. איקאה.
מי בחרב. מפגינים בסוריה, במצרים, בלוב. ולהבדיל, הרב אבוחצירא.
ומי בחיה. משפחת פוגל, בן יוסף לבנת, הרוגי הפיגוע בדרך לאילת.
מי ברעב. אולי קדאפי, מי יודע.
מי בצמא. מתייבשי המאהלים ברוטשילד.
מי ברעש. היפנים. והם נכנסים גם לקטגוריה "מי במים". בכלל, אולי צריך להמציא סעיף חדש במיוחד בשביל זוועות מהסוג שלהם.
מי במגפה. הרוגי "מגפת" תאונות הדרכים, וביניהם הרב אורי דסברג זצ"ל.
מי בחניקה. נתניהו. הלחצים הציבוריים מכל כיוון אפשרי, בארץ ומחוצה לה, לא ישאירו לו הרבה אוויר. ועם זאת, הוא ייכנס גם תחת הקטגוריה "מי לא בקצו".
מי בסקילה. בסקילה תקשורתית, כמובן: יואב גלנט, אלי ישי, הרב דב ליאור.
מי ינוח. איומי ההקפאה.
ומי ינוע. הרכבת הקלה.
מי ישקט. כלומר, ידרשו ממנו להיות בשקט: חותמי מכתבי הרבנים נגד השכרה לערבים ובעד קצב.
ומי יטרף. מובילי המאבק נגד ביה"ס הדתי לאומי בבית שמש.
מי ישלו. חודש ספטמבר.
ומי יתייסר. פולארד. כלא, מחלות, אי-השתתפות בלווית האב.
מי יעני. תנובה.
ומי יעשר. קודחי הגז.
ומי ישפל. טקס הדלקת המשואות, פולמוס הגיור, מפלס הכינרת.
ומי ירום. קמפייני ההסברה של מועצת יש"ע, היכלי התרבות באריאל וקריית ארבע, אהרון רזאל, אודי דוידי, יוסף סידר, סגן הרמטכ"ל יאיר נווה, ראש השב"כ יורם כהן, ראש המועצה לביטחון לאומי יעקב עמידרור, ערוץ "אורות", ניסיונות האיחוד בין האיחוד הלאומי לבית היהודי, ובהקשר של טורקיה, חוק החרם והאו"ם - גם הכבוד הלאומי.
והתחזית לשנה הבאה: ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה.