פרשיות השבוע

תמיד ידענו שתפוז זה כתום

תפוז כתום?

מישהו בתפוז החליט לתת לנו פרס, ולפני שבוע נפתח שם אתר "לכתומים" בשם- "הערוץ להנצחת הגירוש מגוש קטיף". בערוץ תוכלו למצוא סרטונים שונים על גוש קטיף בימיו הטובים, הגירוש מהישובים השונים ותיעוד החיילים בזמן הגירוש. בפתח הערוץ נכתב: "התנתקות? פינוי? עקירה? גירוש? לא משנה איך אתם קוראים לזה. חייבים לזכור את מה שנעשה לכ-10,000 יהודים...".

כבר בהתחלה משהו בעניין צרם לי, אבל מיד צץ בראשי המשפט הידוע- "אתם הדוסים, רק יודעים להתלונן!" ולמרות הכל החלטתי להכנס לאתר ולהתרשם.

אם כן, הסרטונים, הכותרות שלהם והאיכות- בהחלט ראויים לציון ולצפיה, אבל רק אחרי שהוספתי את שם האתר למועדפים, הבנתי מה צרם לי - הנצחת הגירוש? הנצחה?

הנצחה זו מילה של סוף, של בית קברות ושל חוסר אונים- ואת זה, כידוע, כבר יש לנו בשפע. דווקא הביטוי "רבותיי ההיסטוריה חוזרת" היה יכול להשתלב כאן הרבה יותר בטבעיות והיה קולע למטרה.

וההנצחה?

עזבו אתכם. זה של מורשת רבין. אנחנו עולים לחומש.

בחור קוקו

פרשיה שמסעירה את בני ברק בשבועות האחרונים, מספרת על בחור שאורב לילדות קטנות בחדרי מדרגות וגוזר להן את הקוקו. בשבועות האחרונים נמסרו על לפחות עשרה מקרים בהם הבחור תפס ילדות צעירות בחדרי מדרגות.

דווח כי בלשי משטרה סמויים וחוקרים עורכים מצוד אחריו בימים האחרונים. בידיעות אחרונות הופיעה גם תמונה של האיש ממצלמות אבטחה של חנות סמוכה לאחת מזירות הפשע. רבנים ומחנכים בבני ברק קראו לציבור לנהוג במשנה זהירות, ולהורות לתלמידים להיזהר ממגע עם אנשים זרים.

טוב. מן הסתם כמו בכל מרדף אחרי פושע החוקרים מחכים לטעות הראשונה שלו, והרי יש אינספור טעויות שהוא יכול לעשות. אבל הטעות הכי קריטית, תהיה כמובן גזירת הפיאה היקרה להחריד של מישהי. כי אז, אל דאגה - בעלה כבר ישיג אותו.

לחץ בלתי נסבל

ריכוז גבוה מידי

מחקר של עמותת "מגן לזכויות אנוש" מגלה כי חלה עלייה תלולה בכמות הילדים הצורכים רטלין במוסדות החינוך החרדיים והדתיים.

יהודה קורן, דובר העמותה, אומר שהתקווה היחידה להתמודד עם קצב החדירה של סמים אלה אל הדור הצעיר גם במגזר הדתי, היא "שהורים יסרבו לשתף פעולה עם פסיכיאטרים שמקדמים את עסקיהם הכלכליים בצורת אבחונים יקרים, שכל השקפתם מבוססת על פתרונות לטווח הקצר עם נזק חמור ובלתי הפיך בטווח הארוך".

ההורים מספרים על לחץ בלתי נסבל מבחינת הנהלת המוסדות שילדם יקח את הכדור ואף על חתימת הצהרות על כך כתנאי לקבלה בביה"ס.

אמנם בסקירה מעמיקה של הנושא, מתגלה שתופעות הלוואי והנזק לטווח הארוך שנויים במחלוקת בין המומחים הגדולים, אך על דבר אחד אין מחלוקת- השימוש בכדור נפוץ מידי. יותר מידי.

לכן כדאי להתרכז טוב טוב לפני שמחליטים לתת אותו לילד. רצוי בלי עזרת ריטלין.

על משמעות ה"חינם" בעברית מדוברת

לאחרונה קיבלו אלפי אנשים בארץ מכתב בתיבת הדואר האלקטרוני המציע "שי" מיוחד לקייטנות המתקיימות בישובים ברחבי הארץ, חינם אין כסף. מי שחתום על ההזמנה המפתה הוא עזריאל ארד מעמותה המציגה עצמה במייל כ"עמותה התנדבותית, ללא מטרות רווח, העוסקת בהפחתת האלימות ובקידום החינוך".

אך לצערנו, מדובר בעוד תכסיס של כת הסיינטולוגיה, המשתמשת בשמות רבים ובאצטלות שונות.

איילת קדם, מנכ"ל המרכז לנפגעי כתות: "בארץ פועלות הרבה מאוד כתות, כאשר הסיינטולוגיה היא הגדולה והמסוכנת ביותר. הם מציעים קורסים לאנשים במשבר, לשיפור התדמית, להצלחה בחיים וכך הלאה. למרבה הצער, רבים נופלים ומגיעים אלינו לאחר שרכושם שועבד והם מגיעים למצוקה נפשית חמורה".

אז בפעם הבאה שמישהו מציע לך מתנה, חשוב פעמיים. כי צרכנות נבונה תגן לך לא רק על המצב בנק אלא גם על מצב הנפש. מסתבר ,ש"אין מתנות חינם" נאמר לא רק על החמות, אלא גם על הקניה בסופר.

המפד"ל לימינך

וקצת נחת- פינת הח"ח השבועית

שדרות אולי קצת ירדה מהכותרות אך יש מי שעדיין מתגייסים לסייע לתושבי העיר מוכת הקסאמים שרבים מהם טרם השתחררו מטראומת הטילים.

ביוזמת המפד"ל מגיעים לשדרות משלחות של פסיכולוגים ועובדים סוציאליים לטפל בתושבים הנזקקים לכך. הפסיכולוג ד"ר תפוחי וחבריו, עובדים סוציאליים, מעניקים את הטיפול הנדרש בהתנדבות.

פעולה זו מהווה נדבך נוסף לפעיליות שהמפד"ל מקיימת בשדרות וביישובי עוטף עזה, כמו- ארגון ואירוח משפחות, הפעלת קייטנות בחודשי הקיץ לילדי שדרות ועד עזרה כלכלית למשפחות נזקקות.

אשרינו שזכינו!

קרב לבבות- ותראה נפלאות

אחד הדברים הבולטים בחסידות חב"ד, בין החסידיות הגדולות והמפורסמות בעולם אלו הם סיפורי ניסים. וכזה הוא גם הסיפור המשפחתי שלנו הנוגע לחסידות הענפה הזאת.

האגדה מספרת,שכשאבא טס בפעם הראשונה לקבל ברכה מהרבי מליובביץ בעקבות הפציעה בצבא, הרבי אמר לו שהוא יפגש עם בחור רופא שיעזור לו ו"יראה נפלאות".

הימים חלפו ועברו כמו בכל סיפור טוב, עד שאבא השכיר את דירתנו לבחור חילוני לא מוכר.

בחתימת החוזה, אבא אמר לו חצי בצחוק חצי ברצינות- "מה אתה אומר על לא להדליק טלוויזיה בשבת?", ומשום מה (ואל תשאלו אותי למה) הבחור הסכים.

כמובן ששוב הימים חולפים והמנגינה עוברת, ויום אחד אבא מגלה שהבחור ומשפחתו התחברו לחסידות חב"ד וחזרו בתשובה. אבא יוצר איתו קשר בשנית ומגלה לתדהמתו שהבחור בדיוק סיים את לימודי הרפואה. הוא מציע לאבא עזרה שאבא חיפש כבר המון זמן- ופתאום אבא מבין שהכל קרה בדיוק כדבריו של הרבי.

סופו של דבר, המשפחות נהיות חברות טובות, אבא מתחיל לטוס כל שנה אל הרבי והברכה- "בניי חיי ומזוניי" נהיית שגורה בבתינו.

השבוע חל יום פטירתו השלוש עשרה של הרבי.

עקב כך פורסמה ידיעה בNRG, הקוראת ליושבי הברים בתל אביב ובירושלים, להגיע ביום שני לפאב המועדף עליהם ולהתכבד במשקה "על חשבון המשיח", לרגל חג הגאולה, ביום ג בתמוז.

הידיעה סיפרה כי לרגל חג הגאולה, יעברו ביום שני ברחובות תל אביב וירושלים, שיירות של 14 מכוניות, ומתוכן יצאו דיילות שיחלקו חינם, צייסר לכל דורש. בשעה 22:00 תערך שתיית "לחיים" המונית וכך יופץ אור הגאולה.

את הקמפיין הוביל משרד הפרסום "מוטי מורל" ובהודעתו נכתב כי חסידות חב"ד היא העומדת מאחורי האירוע. זמן קצר לאחר פרסום הידיעה, דוברי חב"ד התנערו לגמרי מן הידיעה. "עד שלא יוכח אחרת" אומר מנחם ברוד דובר חב"ד, "מדובר בפרובוקציה של גורם עוין שמבקש לפגוע בשמה של חב"ד ולהכפיש את הרבי, דווקא ביום השנה להסתלקותו ואם יהיה צורך ולא תהיה ברירה, נתבע את מוטי מורל".

אז אמנם למדתי על בשרי שחב"ד (בניגוד לחסידיות אחרות) מפורסמת בקירוב הלבבות שלה,

אבל תודו שעל כזה קירוב לבבות מקורי עוד לא שמעתם...