השבוע, מן הסתם, שמעתם 80 או 90 פעם את המדרש הידוע על ארבעת המינים. הלולב הוא כנגד אלה שלומדים תורה אבל אינם מרבים במעשים טובים, ההדס מסמלת את אלה שחזקים במעשים אבל בלימוד תורה הם לא משהו, האתרוג מייצג את אלה שיש להם הכל והערבה את אלה שאין להם כלום. ואת כולם אוגדים יחד, באחדות נפלאה.
השבוע, מן הסתם, שילמתם 80 או 90 שקל עבור סט של ארבעת המינים. ככה זה, בשביל אחדות צריך לשלם מחיר כבד.
לא לבד בעולם
כל סיפור חסידי טוב לחג הסוכות מתחיל בעיירה נטולת אתרוגים. בכל האזור לא היו אתרוגים בכלל, או שרק לרב של העיירה היה אתרוג, או שהאתרוג הכשר היחיד נפסל, וכן על זו הדרך. זה נשמע לנו רחוק, גלותי, נחלת העבר, אבל השנה היינו קרובים מאוד לייצור סיפורים חסידיים חדשים. אמנם לא חסרים אתרוגים בארץ, אבל בלולבים כשרים יש מחסור, ומצרים היא זו שמספקת בדרך כלל את הסחורה. המהפכה המצרית הביאה השנה למניעת ייצוא הלולבים לישראל, אחר כך המדינה אישרה לייבא לולבים מעזה וקצת הסתבכה עם ממשלת החמאס, ובסוף נכנס לסיפור ייבוא מירדן.
יש כאלה שמדברים בסוכות על אוניברסליות, "שבעים פרים כנגד שבעים אומות העולם" וכדומה, אבל הפעם מדובר במציאות ממשית: אנחנו יכולים להשלות את עצמנו שאנחנו יכולים להסתדר לבד, בלי עזרה מאף אחד, אבל לפעמים - אפילו כדי לקיים מצוות - אנחנו זקוקים לעזרת אומות העולם. ועוד איזה אומות עולם.
לא בחומר הנלמד
החופש הגדול הוא הנושא האחרון לדבר עליו כשאנחנו רק בתחילת השנה, ובכל זאת המדור דורש לערוך דיון חוזר בסוגיית אורכו של החופש הגדול. הדיון הקודם היה בשאלה האם לקצר את החופש או לא, והוחלט רשמית לקצר אותו, אבל פתאום התברר שלקיצור הזה יש מחיר - הארכת חופשת סוכות. בשבוע האחרון מערכת החינוך הייתה בחופש, מאז ערב יום כיפור. האם כולם למדו על סוכות? האם בשבוע שעבר היה מספיק זמן ללמד אותם גם על יום כיפור, וגם על סוכות, ועוד לא דיברנו על שמחת תורה? גם ככה מצב ההכרות של תלמידי ישראל עם היהדות אינו מזהיר במיוחד, אז לפחות שידעו איך נראה לולב.
שובה הביתה בזמן הנכון
שכוייח השבוע מוענק לנתניהו ולצוות המו"מ על גלעד שליט, על העיתוי של עסקת השחרור. ערב חג, יום לפני שבוע שלם שאינו אמור להתאפיין בצער והספד, הוא הזמן הטוב ביותר לחתום על עסקה כזאת. עכשיו יש לנו כמה ימים לשמוח, להתרגש, להודות על השחרור והשיבה הביתה. אחר כך יהיה זמן לבכות, לצעוק ולהתרגז על כל מה שלא בסדר בהסכם הזה.
חומרי הבעירה של עמוד האש
מכאן לאייטם קצת פחות חגיגי: יגאל לוסין, האיש שמאחורי הסדרה המיתולוגית "עמוד האש", הסביר השבוע מדוע יהודי המזרח לא זכו לקבל יחס ראוי בסדרה שלו. מבחינתו הם לא חלק מהציונות, כי "העלייה שלהם הייתה משיחית". האמירה הזאת הרגיזה את בני עדות המזרח, אבל עוד יותר היא צריכה להרגיז את בני הציונות הדתית. בעצם, אולי אי אפשר להשתמש בכלל בביטוי "ציונות דתית", כי מי שרואה בציונות התחלה של גאולה, אינו ראוי להיקרא ציוני. קשה להתווכח עם הקביעה הזאת, כי כל אחד מתעד את ההיסטוריה כפי שהוא רואה אותה מנקודת מבטו, אבל מעניין איך הייתה נראה התהליך הציוני אילו לא היו בו כלל שאיפות לגאולה. ספק אם עמוד האש היה מחזיק מעמד.
ותהייה קטנה לסיום
בסימן טוב ובמזל טוב, אנו שמחים להזמינכם לחתונתם של סר פול מקרטני, עם בחירת לבו ננסי שבל היהודייה. ידענו כבר כמה וכמה נישואי תערובת של יהודיות עם סלבריטיז מאומות העולם, אבל הפעם לא מדובר בעירוב בין יהדות לנצרות, כי הביטלס הם הרי דת בפני עצמה. איך ייראה הילד שיוולד מהשילוב בין שתי הדתות (זאת כנראה שאלה היפותטית, לאור גילו המתקדם של החתן דנן)? הוא ישיר סביב שולחן השבת את "דרור יקרא" ו"מה ידידות" יחד עם "Let It Be"? הוא יצלול בים התלמוד בצוללת צהובה? כדי לדעת כמה היום לעומר, הוא יברר מה היה Yesterday? ילמד משניות ביארצייט של לנון? בהושענות יחליף את ה"הושע נא" ב"Help Me"?
התחזית לשבוע הקרוב: אור ליום רביעי, חלק יעשו "תיקון ליל הושענא רבה" ויתעפצו בתפילת שחרית, וחלק ישנו בלילה ויהיו ערניים בתפילה הקריטית על הגשמים של השנה - וזה יהיה לא פחות תיקון.