לפתוח את המדור בלי להתייחס בראש ובראשונה לרב חנן פורת ז"ל, זה יהיה עוול. אבל בכל זאת לא נפתח בדברי הספד, כי לפתוח את המדור הראשון של השנה החדשה בידיעת אבל - זה יהיה עוול הרבה יותר גדול כלפי מי שהקרין כל כך הרבה אופטימיות. כלפי מי שבמותו ציווה לנו את התקווה, את החזון, את עוז הרוח.
מי חילל את הקבר
מה שיותר מקומם מכתובות הנאצה שרוססו על קירות קבר יוסף, הוא העובדה שזה היה יכול לקרות בלי שאף אחד יידע. אלמלא התפילות שהתקיימו שם השבוע לרגל עשרת ימי תשובה, מתחם הקבר היה יכול להישאר בביזיונו. ומי יודע כמה זמן הוא כבר עמד במצב הזה לפני שגילו את כל הכתובות וצלבי הקרס. כשאחרים מחללים את קבר יוסף, במידה מסוימת זה מצביע גם על חילול מצידנו.
 |
|
כשאחרים מחללים, זה מצביע גם על חילול מצידנו (צילום: מאיר ברכיה, באדיבות מועצה אזורית שומרון)
|
הלכות תשובה, גירסת ביידן
כחלק מרוח התשובה המרחפת עלינו בימים אלה, נכניס הפעם למדור דבר הלכה: את הווידוי צריך להגיד בשקט, לא מתוודים על חטאים אישיים בקול רם. ההסבר המקובל לכך הוא שמי שאין לו בעיה לספר בריש גלי על מעשיו הרעים, כנראה אינו מבין את גודל חומרתם, אחרת הוא היה מתפדח לדבר עליהם. ניקח לדוגמא את ג'ו ביידן, שהופיע השבוע בכותרותינו. סגן נשיא ארצות הברית הודה בפה מלא, בפני קהל יהודי, בכך שהוא האחראי לאי-שחרורו של פולארד. אובמה כבר התחיל לשקול ברצינות להוציא כבר את פולארד ממאסרו, אבל הוא, ביידן, התעקש להשאיר אותו בפנים. לא רק שביידן פעל נחרצות כדי להשאיר בכלא אדם חולה ובודד שתקוע שם כבר כמעט 26 שנה, הוא גם לא חושב שצריך להתבייש בזה.
הלכות תשובה, גירסת טרכטנברג
שכוייח השבוע שייך אמנם לשנת התשע"א, אבל הוא עדיין רלוונטי, וחוץ מזה - מה לעשות שלקח למדור שבועיים להגיד "פרופסור טרכטנברג". על כל פנים, טרכטנברג מקבל את השכוייח הראשון של השנה. יכול להיות שהמסקנות שלו ושל הוועדה שתחתיו לא הולכות להציל את העולם, ויכול להיות שהממשלה לא תאמץ את כל ההמלצות, אבל פרופ' טרכטנברג כבר לימד אותנו דבר אחד: מי שרוצה תיקון אמיתי, לא יכול לצפות לרעיון מיידי שיפתור כליל את כל הבעיות. שיעור חשוב בכלכלה, ושיעור חשוב מאוד לעשרת ימי תשובה.
סידר לעצמו מניין
עוד אייטם שהחזיק מעמד במקפיא מאז סוף השנה שעברה: אחרי הזכייה בפרס התסריט הטוב ביותר בפסטיבל קאן, יוסף סידר קטף גם את רוב פרסי האוסקר הישראלי. "הערת שוליים" גרף תשעה פרסי "אופיר" (ביניהם הסרט הטוב ביותר, התסריט, הבימוי, השחקן הראשי ושחקן המשנה) ונשלח לייצג את ישראל בטקס האוסקר הבינלאומי. כאדם דתי, אולי מפריע לסידר שהוא קיבל תשעה פרסים וחסר לו עשירי למניין (הפרס מפסטיבל קאן לא נחשב, צריך עשרה פרסים יהודיים), אז המדור מתנדב להוסיף גם את פרס הסרט הכשר ביותר. צנוע, בלי הרבה רומנטיקה זולה, רווי אלמנטים יהודיים, ובעיקר אמיתי, כן ומביע מסר חזק מאוד. ומסתבר שכל זה לא מפריע לו להיות גם הסרט הישראלי הטוב של השנה.
ותהייה קטנה לסיום
כיוון שהיינו עסוקים בכניסה לחודש תשרי ולשנה החדשה, לא כולם שמו לב שנכנסנו גם לחודש אוקטובר. האם זה אומר שמותר כבר להפסיק לפחד מספטמבר?
התחזית לשבוע הקרוב: חטאינו יתכפרו, חוץ מחטאים שבין אדם לחברו שטרם נסלח עליהם. אי לכך, המדור מתנצל אם הוא פגע במישהו, איכשהו, במהלך השנה החולפת. באמת שלא הייתה שום כוונה לפגוע, להעליב או להזיק לאף אחד. גמר חתימה טובה לכולם.