אחרי הבלגן במצרים, לפני הבלגן המאיים לבוא מהצד הפלסטיני, ותוך כדי הבלגן עם טורקיה, נשמעו גם איתותי אזהרה מהכיוון הירדני. אבל בניגוד לקריאות מלחמה קולניות של מנהיגים אחרים, דווקא מלך ירדן שיחרר הצהרה שנשמעת יותר כמו בדיחה: "עתידה של ירדן חזק יותר מעתידה של ישראל". כן, בדיוק כך. אין לעבדאללה שום בעיה להסתכל על העם ששרד הרבה יותר מכל עם אחר בהיסטוריה, על העם שהיה פה עוד כשסיחון מלך האמורי הסתובב בממלכת ירדן, ולהגיד משהו על העתיד שלו. אין שום סיבה להוציא משפט מגוחך כזה מהפה, אלא אם כן אתה חושש שעתידך אינו חזק יותר מזה של מובארק.
כאילו זה היה אתמול
העולם ציין השבוע את ה-11 בספטמבר. עשר שנים בדיוק (למניינם, כמובן. בלוח השנה שלנו יעברו עשר שנים רק בשבוע הקרוב, בכ"ג באלול) עברו מאז שהמילים הללו, "אחד עשר בספטמבר", הפכו מציון סתמי של תאריך למושג היסטורי רב משמעות. נדמה כאילו הפיגוע הנורא והפתאומי במגדלי התאומים התרחש רק אתמול, ובצדק - באמת יש הרבה קווי דמיון בין היום ההוא ובין אתמול. כלומר, לא השתנה הרבה בעשור האחרון. חוץ מהעובדה שלפני עשר שנים אוסאמה בן-לאדן היה בין החיים והיום כבר לא, וחוץ מכל מיני הסתבכויות של הצבא האמריקני במדינות ערב עויינות, הטרור עדיין ממשיך לאיים על מי שהוא רוצה.
לא הכל דיבורים
הרעיון לשלב אנשי תקשורת במערכת הפוליטית נראה בהתחלה כמעין אפיזודה. מין קישוט למפלגות, תוספת ססגונית לרשימת הפוליטיקאים האפרוריים. יש דתי מחמד, ויש עיתונאי מחמד. ניצן הורוביץ הוסיף הרבה לשורות מרצ, אבל איש אינו מצפה ממנו להפוך פתאום ליו"ר הסיעה, גם אם היו"רים שם ימשיכו להתחלף בזה אחר זה. נחמן שי מצוין בתור חבר כנסת בקדימה, אבל הוא איננו אמור להוביל את המפלגה. שלי יחימוביץ' הגיעה למפלגת העבודה כשחקנית חיזוק אטרקטיבית מהרדיו, אבל לא כדי להפוך למנהיגת המפלגה ולמועמדת לראשות הממשלה. זה תפקיד לגנרלים, או לפחות לגורמים בעלי ותק רב בשדה הפוליטי, לא לעיתונאים. והנה, פתאום יחימוביץ' לוקחת את המקום הראשון בפריימריז, ונמצאת קרוב מאוד לתפקיד יושב הראש.
עכשיו נשאר רק לדמיין מה יקרה הלאה, אם עוד עיתונאים שחצו את הקווים לכיוון הכנסת יקחו דוגמה מיחימוביץ'. אורי אורבך, נגיד.
נעים להכיר
הח"כים משה גפני ואורי מקלב, מנציגי יהדות התורה בכנסת, נפגשו השבוע עם נציגי ה-OECD, לשיחה על המגזר החרדי, כלכלה ומה שביניהם. הח"כים החרדיים ניסו להציג בפני אנשי האירגון הכלכלי הבינלאומי תיאור אותנטי של המגזר שלהם, כדי שישמעו עליו פעם אחת ממקור ראשון ולא משמועות סטריאוטיפיות.
כיוון שאת המושג OECD חייבים להזכיר תמיד בהקשר של השוואה (ישראל נמצאת במקום ה-X בתחום ה-Y בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD), ורצוי בהקשר של השוואה שלילית (ישראל נמצאת בתחתית רשימת מדינות ה-OECD בתחומים X, Y, Z), אז גם כאן צריך לציין שיש עוד תחום שבו ישראל חלשה יותר משאר החברות באירגון המדובר: הם למדו לעשות הכרות עם החרדים, ומרבית הישראלים עדיין לא.
חידה מקורית
והפעם בפינתנו "שכוייח השבוע", חידה: אמש התקיים אירוע בשם "מקורוק" (מקור + רוק), ובו להקות רוק צעירות התחרו ביניהן בשירים שמילותיהם לקוחים מן המקורות בלבד. היכן התקיים האירוע הזה? א. בירושלים; ב. בשומרון, בהשתתפות בני נוער מיישובי יש"ע; ג. בנגב, בהשתתפות בני נוער מעיירות פיתוח. שכוייח השבוע מוענק לכל מי שלא חשב רק על אפשרויות א ו-ב, וידע שגם אפשרות ג (שהיא התשובה הנכונה) באה בחשבון.
ותהייה קטנה לסיום
המחאה החברתית נמצאת בשלבי פייד-אאוט מתקדמים. לתקופת החגים הממשמשת ובאה, ניכנס כנראה בלי מחאה חברתית ברקע. וזה די מצער, למען האמת. מוכרי ארבעת המינים מתחילים לצוץ במחוזותינו כערבות אחרי הגשם, ואנחנו נעביר אליהם את מיטב כספנו תמורת לולבים ואתרוגים, גם אם נבחר לרכוש את ההכשר המינימלי ביותר. איפה דפני ליף כשבאמת צריך אותה?
והתחזית לשבוע הקרוב: החרם על "תנובה" יתחזק בשבוע הבא, ויחריף לאחר מכן בשבוע של ראש השנה, שבו במשך שלושה ימים רצופים יהיו כאלה שיאכלו רק ארוחות בשריות ללא גבינה.