פרשיות השבוע

בשולי הפולמוס סביב הרבנים שנעצרו, התקיים דיון סביב אלה שלא נעצרו. אלה שקראו - גם בשבוע האחרון - להרוג מתנחלים, עדיין מסתובבים חופשי בקמפוסים. להרבה אנשים זה הפריע, והם הקימו קול זעקה על כך שפרופסורים מסיתים באופן חופשי, אבל המשטרה נטפלת רק לרב ליאור ולרב יעקב יוסף (אגב הרב יוסף, המדור מסתקרן לדעת האם השוטרים באמת ארבו לו בזמן שהתפלל תפילת שחרית, וחיכו המון זמן עד שהוא יסיים, בלי לדעת שבאותו יום היתה תפילת ראש חודש).
למדור לא ברור על מה המהומה; מובן למה לעצור רבנים ולא אקדמאים. לרבנים יש קהל גדול שמקבל מהם תורה, ולאקדמאים אמנם יש תלמידים, אבל הם לא מקבלים מהם הרבה מעבר לציון. הם יכולים להסית, אבל ספק על כמה אנשים זה ישפיע. נכון, העוול הוא עדיין עוול, תלמידי חכמים אינם אשמים בכך שהם משפיעים יותר מפרופסורים (בפרט כשאותם פרופסורים באמת מסיתים, לא רק חותמים על הסכמות לספרים), אבל זאת הזדמנות לשים לב לאיזה סוג של "אנשי רוח" יש השפעה רחבה יותר.

לא צריך טובות
הרעיון להפוך את יום א' ליום שבתון מסרב לרדת שוב מסדר היום. הפעם נראה שהוא נחוש להצליח, ואכן בשבוע האחרון הוא צבר תאוצה, ואפילו ראש הממשלה התייחס אליו ברצינות והקים ועדה בנושא. מלבד אותה ועדה, הצעד המשמעותי ביותר שנעשה השבוע למען השבתתו של יום ראשון, הוא ההתנגדות של ש"ס ליוזמה. כלומר, אם סיעה בכנסת כבר מודיעה שהיא מתנגדת למהלך כלשהו, סימן שהמהלך הזה הוא רציני.
מה שמעניין הוא שהסיעה הזאת היא דווקא ש"ס; לא מעט חילונים משוכנעים שהם אלה שיודעים ליהנות מהשבת, וכל הדוסים רק מפסידים מאי-היכולת לנצל כמו שצריך את היום החופשי. לו רק היתה להם האפשרות, אומרים לעצמם חלק ממחללי השבת, הם בטח היו קופצים על יום שבתון נוסף. אלי ישי, יחד עם דתיים אחרים שהביעו השבוע התנגדות להצעה, הוכיחו שהדתיים (או לפחות חלקם) דווקא מסתדרים יופי עם השבת, ולא חסר להם יום חופשי שמותר לנסוע ולקנות בו. קשה להאמין, אבל הם אפילו מעדיפים את ההכנות של ערב שבת על פני בילויים ושופינג ביום ראשון.

לפיד מסוג אחר (צילום:ליעד כהן)

הלפיד לא יעבור הלאה
יאיר לפיד דיבר השבוע בפני סטודנטים חרדיים במכון לנדר. לא משנה מה הוא עשה שם, מה היה נושא השיחה ומה בדיוק הוא אמר - רק העובדה שהוא הרצה בפני חרדים, בנימה של הערכה ולא לשם ויכוח והתנצחות, מושכת תשומת לב. אם מישהו חושש מפני הנבואות על כניסתו של לפיד לפוליטיקה, כי הוא זוכר שכבר היה בכנסת לפיד אחד, הוא כנראה יכול להירגע. לפיד הנוכחי מוכן לדבר עם חרדים, לא רק לתקוף אותם. גם אם הוא ימשיך את מסורת אביו, ויקים לתחייה את "שינוי", יהיו בה הרבה שינויים.

קשה באימונים, קל בלי רב
סוף סוף הרבנות הצבאית יישרה קו עם כל חיילות צה"ל. השבוע ערכה הרבנות, לראשונה, יום הכנה לצה"ל עבור תלמידי ישיבות הסדר שעומדים לפני גיוס. היום כלל שיחה של הרבצ"ר הרב רפי פרץ ועוד כל מיני שיחות חיזוק, אבל החלק המרכזי בו (לפחות לטעמו של המדור) היה פשוט תרגול מעשי. וזה, במובן מסויים, חשוב יותר מכל שיעור. כל מי ששירת בצה"ל אפילו למשך שבוע וחצי, יודע ש-99% מהזמן בצבא מוקדש לבלתי צפוי. החייל הממוצע נדרש לבצע אלפי פעמים פעולות "על יבש", שספק גדול אם הוא יזכה לבצע אחת מהן בזמן אמת; אבל לעולם אין לדעת מהיכן יגיע האויב, מה הוא יחזיק ביד ומה יהיה מזג האוויר באותו רגע, ולכן צריך להתכונן לכל צרה שלא תבוא. את החלק הדתי בצבא, לעומת זאת, פעמים רבות מתרגלים בפעם הראשונה תחת אש. כלומר, כשחייל מכניס כף חלבית לסיר בשרי על האש וצריך להכשיר אותו, או סתם כשהוא נתקע לבדו במקום נטול עירוב. יפה שמישהו דואג שגם לאתגרים ההלכתיים בצבא, החייל הדתי - גם זה שלא למד את כל השולחן-ערוך ולא הוסמך לרבנות - יגיע כשהוא מאומן היטב.

עלו על הגל
שכוייח השבוע מוענק לח"כ ניצן הורביץ, על המחאה הנמרצת שהביע נגד "גלי ישראל". הסיפור התחיל בתוכנית הרדיו של מנחם טוקר, שבמהלכה הוא התקשר לביתו של שי ניצן. ניצן לא היה בבית, במקומו ענתה לטלפון בתו בת ה-12, וטוקר ניהל איתה שיחה קצרה על נושאים לא חשובים מדי. אף שאת רוב שיחותיו הרדיופוניות של השדר הוותיק אפשר להגדיר כ"שיחות קצרות על נושאים לא חשובים מדי", השיחה הנוכחית של טוקר לא מצאה חן בעיני הורביץ, והוא טען כי מדובר בניצול והטרדה של ילדה תמימה. הרגע שבו הנושא נפגש לראשונה עם הכותרות, היה רגע היסטורי: ידיעה חדשותית התייחסה ל"גלי ישראל". התחנה האזורית של יהודה ושומרון עושה הרבה מאמצים כדי להשתפר ולהתקדם, אבל אין כמו סערה ציבורית כדי להוציא אותך מהאלמוניות ולקדם את מעמדך. מי אמר שערוץ 7 נכחד? הנה, שוב שמאלנים מתקיפים את הרדיו הימני.

ותהייה קטנה לסיום
אפילו המדור, שאינו חבר במועדון המעריצים של אודי דווידי, מתרשם מהצלחתו ההולכת וגוברת, שאחד מרגעי השיא שלה נרשם השבוע - במופע ההשקה של הדיסק החדש, בתל אביב, יחד עם שלומי שבת. השאלה היא ממה להתרשם יותר: מכך שהוא חודר גם לאזניים התל-אביביות, או מכך שעם כל ההצלחה הזאת הוא נשאר רועה צאן?

והתחזית לשבוע הקרוב: עוד סערה תרעיש את העולם הפוליטי, כשאריה דרעי יקרוץ למוכר במכולת השכונתית, שזה כמובן רמז ברור על כוונתו להקים מפלגה חדשה.