פרשיות השבוע

אם אשכחך

בימים האחרונים אי אפשר היה שלא לפתוח רדיו/טלווזיה/מערכת קולנוע ביתית/פלזמה מבלי לשמוע על שביתת המורים. נדמה שרק על זה (ועל בלוטת הערמונית של רה"מ) נשאר לדבר. אבל האמת העצובה היא שהשביתה מציקה לשני מגזרים בלבד-ההורים והמורים. אם נהיה כנים לרגע, יתכן שגם קצת לתלמידים שנדקרו/סוממו/הושקו באלכוהול, אבל הם ממילא לא פה כדי לספר או לא זוכרים כלום מאותו אירוע, ככה ששוב נשארנו עם ההורים המתוסכלים והמורים המתוסכלים עוד יותר.

"יש לכל מורה להשתתף בשביתה" (צילום: R@punseLL-cc-by)

שבת אחים

אז אמנם בישיבות ובאולפנות לא שובתים משום "ביטול תורה" ובעיקר בזכות התשלומים הנוספים של ההורים, אבל לתלמידים ולמורים מהמוסדות האלו שיחליטו לשבות בכל זאת

(מישהו הרי צריך לצבוע את הסניף בחודש ארגון) יש על מי להסתמך. הרב אבינר במכתב תמיכה שנתן לקבוצת מורים דתיים שהחליטו לשבות על אף ולמרות הכל והתפרסם באנרגי מעריב מצהיר שההחלטה ראויה, ואף מוסיף שמי שלא יעשה זאת ולא יצטרף למאבק המורים-פוגע בכלל. "התנהגותך משמשת לקנה מידה עבור כולם. לכן יש לכל מורה להשתתף בשביתה, הן בלימודי חול, הן בלימודי קודש". הבהיר הרב אבינר.

חנוך לנער- ע"ח כספו

מן הסתם רוב הציבור הדתי ימשיך להתנגד לשביתה ול"ביטול התורה" שבא בעקבותיה,אבל כנראה שמעבר להשתתפות בעניין השביתה עם המגזר החילוני דווקא השיתוף והערבוב בין בתי הספר נראה לשני המגזרים סביר ביותר.בסקר שערך אתר YNET התגלה ש69% אחוז מהציבור יהיה מוכן להצטרף למוסדות לימוד המשותפים לדתיים ולחילונים. כמובן שעורכי הסקר לא התאפקו, ולמרות שהיה להם ברור שהם דורכים להורים האומללים על היבלות, שאלו אותם אם הם היו מוכנים לשלם מכיסם כדי לפתור את מצוקת המורים. למרבית הפלא 21% השיבו שהיו מוכנים לשלם כל סכום מכיסם לעומת 57% שטענו שזו אחריות הממשלה. 15% השיבו שלמורים כלל לא מגיעה תוספת - מסתבר שלמרות שבר און ניסה לגייס את כל המשפחה והחברים הוא לא עבר את 15 האחוזים. אין מה לעשות,הוא יצטרך להתאמץ למצוא יותר חברים.

מה הכשר?

על הקשר שבין כשרות לבריאות דנים חדשות לבקרים. אבל כמו בכל סוגיה בגמרא-תמיד אפשר להמציא עוד פלפול,ולצאת מזה גדולים.

הפעם היה זה הרב הגדודי של גדוד הנח"ל החרדי שהגיע לביקור פתע בבסיס והחרים את כל האוכל שאינו נושא את חותמת כשרות הבד"צ. לטענת החיילים נותרו להם ארוחות שהורכבו בעיקר מלחם והמון מרגרינה. אבל למה להיות קטנוניים? הנה שיעור קצר והכרחי בתכנון לטווח ארוך: כשאתה אוכל כמויות אדירות של מרגרינה אתה צריך לדאוג למצבו של העוה"ב שלך. ויפה שעה אחת קודם.

כיפת סלע המחלוקת

קצין בטחון בתע"ש אסר על מאבטח לבוא עם כיפת "ברסלב" בגלל גודלה ועורר את זעמו של חבר הכנסת אמסלם מש"ס. אמסלם הגיש על כך שאילתא בכנסת וסגן שר הבטחון הורה להחזיר את הכיפה העליזה לראש המאבטח ולא להעיר לו יותר על כך. "הקב"ט ראה בכך פגיעה בקוד הלבוש האחיד של המאבטחים במשמרת ובייצוגיות הנדרשת כלפי עובדים ומבקרים במתקן. אך משהובאו הדברים לידיעת הממונה על הביטחון בחברה, הוא הנחה את הקב"ט המקומי לאפשר למאבטח לחבוש כיסוי ראש ללא מגבלות." כך נמסר ממקום העבודה.

אמנם צודק הרב אמסלם בתלונתו, אך איזה פספוס, הרי היה אפשר כבר להריח את טרנד הכיפות הגדולות בצבעי אפור/חום, עם הכיתובים הבאים: "ע עצ עצו עצור או שאני יורה!" , "ידיים למעלה לבורא עולם!", "תתפלל קצר- אתה במעצר!" ו- "תקרא לטַאטֵא עכשיו- ידיים מאחרי הגב!" .טוב נו. חבל להצטער. תמיד בשמחה.

שבועת שקר

בטקס השבעת 19 רבני בית הדין הרבני החדשים שנערך השבוע, קרא הרב מצגר לרבנים לנמק את בחירותיהם ופסיקותיהם, משום שאלו עלולים להגיע לדיון גם בבג"צ. הרב בטח לא שיער שהם יגיעו לדיון בבג"צ מוקדם כל כך ועל עניין עקרוני כל כך.בכתבה שפורסמה השבוע באתר כיפה נחשפה העתירה נגד מינוי הרבנים שהוגשה לבג"צ. בעתירה, שהוגשה טענו העותרים שנפלו פגמים רבים בדרך התנהלותה של הוועדה. בין השאר, באמצעות "דילים" פוליטיים. בכתבה אף סופר על כך שבמהלך הדיון, הוברר לבית המשפט, כי כתוצאה מהמהלך החפוז לפרסום שמות הדיינים שנבחרו, חתם השר על כך שהם נבחרו לבית הדין הרבני הגדול (המקביל לבג"צ) במקום לבית הדין האזורי.

אין ספק שלפחות על העניין הזה יחלקו שופטי בג"צ, אם כי עם שלל העתירות שהוגשו לבג"צ בזמן האחרון, נראה שהם ישמחו לתגבורת.

סטודנט מלווה סטודנט

הפקולטה לחסד

ארגון החסד "פעמונים" יוצא בקריאה לסטודנטים שנמצאים במצב כספי קשה להגיע לפגישת יעוץ פיננסי. לפי "פעמונים" התכנון יעזור לסטודנט להימנע מלקיחת הלוואות אשר לא יוכל לעמוד בהם, כניסה למינוסים גבוהים, תכנון נכון לתשלום הלימודים וכדו.

הפרויקט בנוי מסטודנט מלווה סטודנט, ולשם כך הכשיר הארגון קבוצה מצומצמת של סטודנטים אשר עברו הכשרה מקצועית בכדי להיות מלווים אישיים לסטודנטים.

עם מצב הלימודים האקדמיים בארץ לנו רק נותר להתפלל שהארגון יעמוד בעומס. יישר כוח!

(לפרטים נוספים -מיטל 052-8083865)

גאון הדור

"אמא, האוטו לא טוב", הפתיעה הפרחחית כששוב זרקתי את הקלאץ וקפצצנו על פסי ההאטה במושב. "לא", השבתי בחיוך. "זו אמא שלך שהיא נהגת גרועה".

הפרחחית הסתכלה עליי בתמיהה, חשבה רגע והשיבה בלחץ השמור לבני שלוש ששכחו ממזמן הם צריכים להיות ילדים ולחייך באושר: "אז אם גם האוטו לא טוב ואת נהגת גרועה, איך נגיע הביתה??". ניסיתי לשווא להרגיע אותה ולהסביר שזו הייתה בדיחה, אך היא בשלה- "אני שומעת שהוא לא טוב. את שומעת את הרעש אמא? אוי הוא קופץ... האוטו לא טוב. אני יודעת!!". אכן, היא יודעת. ואת יודעת שהיא יודעת, כי כשהיצור הזעיר עוד רק למד לדבר וביקש לראות "סרט בוי.די.וי", הוא כבר ניגש לשם לבד פתח, הכניס, הפעיל וכיבה כשנמאס לו. אכן, אין ספק שהיא יודעת.

ולא רק את יודעת שהיא יודעת ותמו ימי החסד. גם המורים והמחנכים של היום יודעים באיזה אתגר הם יצטרכו לעמוד בעתיד כשהקטנים האלו ישבו מולם בשיעור משועממים ויריצו בדיחות על חשבון המורה במסך שמחובר לשולחן ובתוכנה שהם המציאו יום קודם.

יום אחד המורה ימצא את עצמו מיותר לגמרי ולאף אחד לא יפריע שהוא שובת (וואו, העתיד כבר כאן) ואנחנו נהיה חסרי אונים מול האיינשטינים הקטנים האלו. לכן משרד החינוך בשיתוף אינטל, ניסה השבוע למנוע את הקטסטרופה המתקרבת ביום עיון שדן בלמידה מקוונת וניסה לתת למורים כלים להתמודד עם העתיד הממוחשב.

תוכנית הכנס מגוונת ויפה ובמבט ראשון נראה שהולך להיות שם מרתק. אבל במבט שני משהו שם הפריע לי. כשהסתכלתי והתעמקתי בה שוב תוך שאני מביטה בפרחחיות משחקות עם הפונקציות של מכשיר הוידיאו נפל לי האסימון.

המרצים... מה זה? הם כל כך מבוגרים!