משנכנס אב ממעטים בשמחה, ומרבים בדיבורים על הרלוונטיות של תשעה באב. אתם יודעים, העיר הבזויה והשוממה כבר לא באמת בזויה ושוממה. מי שמסתובב בציון כבר יכול להביט בבניינים החדשים, להתפעל מהאתרים המרשימים. נכון, חסר בית אחד מאוד משמעותי על הר הבית, אבל בכל זאת, אי אפשר להתעלם ממה שכבר בנוי. לא צריך להתפלל על "לשנה הבאה", אנחנו כבר מזמן בירושלים הבנויה.
השנה, כשפרשיות השחיתות סביב בניינים מסויימים בירושלים נמצאות בשלבי חקירה מתקדמים, אולי יהיה לנו יותר קשה להתפעל מבניין ירושלים, ויותר קל להבין מדוע החורבן ממשיך.
 |
|
הרב עמיטל זצ"ל. רבים בא לחלוק לו כבוד אחרון(צילום: נעמן קם)
|
חבל על דאבדין
יום שישי, צהריים, אמצע הקיץ, בבית הלוויות הצפוף בסנהדריה. סביר להניח שהרב עמיטל לא היה רוצה להטריח ציבור שלם שילווה אותו בזמן שכזה. ובכל זאת, רבים באו לחלוק לו כבוד אחרון. אולי זה היה רק המדור, אבל היתה איזושהי תחושה שאע"פ שהרב עמיטל כבר הסכים למנות ראש ישיבה אחר במקומו, בימיה הראשונים של ישיבת הר עציון, וכבר מינה במקומו ראשי ישיבה לפני שנים אחדות - הוא לא מינה עוד הרב עמיטל במקומו.
ונעבור לפרסומות
"מה הקשר בינה לבין אבקת מרק?" זו השאלה שכל אדם אינטליגנטי שואל את עצמו, כשהוא רואה איזושהי כוכבת טלוויזיה בלונדינית מנסה למכור לו אבקת מרק. שאלה דומה תעלה, כמובן, לנוכח קומיקאי שמספר לו בשבחה של חברת ביטוח כלשהי, או לנוכח כדורגלן שמשכנע אותו לעבור בנק. הצופה ("צופה" זאת מילה מפרגנת מדי. בדרך כלל מדובר הוא סתם בוהה) הממוצע בפרסומת לא ישאל את עצמו שאלות כאלו. למחרת, בסופר, הוא כמובן יקנה את אותה אבקת מרק, מבלי לחשוב על כך בכלל.
כולכם מכירים מן הסתם את הטריק השיווקי הכל-כך פשוט הזה. החידוש הוא, שעכשיו גם הקמפיין של "אינטרנט רימון" משתמש בו. עד כה לא קרה שפרסומת שפונה למגזר הדתי השתמשה באיזשהו ידוען (ממילא אין הרבה כאלה בין חובשי הכיפות) כדי לפתות את הצרכן. כלומר, ברור שפרסומת לשכונה דתית תציג לנו זוג דתי אידיאלי עם תינוק, אבל בתור דוגמן היא לא תחשוב לקחת דווקא את אודי דוידי, או משהו בסגנון. לכן הפרסומות החדשות של אינטרנט רימון בכיכובה של נויה מנדל, קצת מפתיעות. אם תשאלו את המדור - משום מה קשה לו להאמין שזה מה שיעבוד על הצרכן הדתי הממוצע. אבל לכו תדעו.
 |
|
הכנס משנה שעברה. האם יתרחב לחודש ימים? (צילום: יחצ)
|
שווה להתפייס
לרגל תשעת הימים, הזמן שבו כולם נזכרים במושג "אהבת חינם" לפחות למשך כמה ימים, שכוייח השבוע מוענק לעמותת "צו פיוס" על אתר האינטרנט החדש שלהם. לדפים שהכילו בעיקר מידע על אירועים בחודש הקרוב, הצטרפו מגוון פינות חדשות ומסקרנות, מאמרים של כותבים מהשורה הראשונה, בלוגים מעניינים ועוד, ובאופן כללי העיצוב החדש נראה מושך ואטרקטיבי. מי אמר שאתר על אחדות וסובלנות חייב להראות לפלפי.
ימים רבים
ימי העיון בתנ"ך של מכללת הרצוג בישיבת הר עציון, הולכים ותופסים יותר שטח ביומן משנה לשנה. מה שעד לא מזמן נמשך בסך הכל שלושה ימים, הגיע השנה לשישה (כולל יום סיורים), ומי יודע מה יהיה בשנה הבאה. אולי כשימי העיון יגיעו לחודש ימים, הם יפסיקו להתרחב. מצד שני, אם מונדיאל נמשך חודש - אולי גם לתנ"ך מגיע.
ותהייה קטנה לסיום
גמר המונדיאל הסתיים עם זוכה אחת, והרבה תהיות. בין השאר: להשקיע בעיקר במגננה, לא רק לרוץ קדימה, לנצח כל פעם בקטן ובסוף לזכות - זו עצה נפלאה נגד היצר הרע, אבל לא קצת מכוער לקחת ככה את המונדיאל? האם יתכן שתוצאת המשחק נקבעה ע"פ איזשהו פסק הלכה, לפיו לאשכנזים אסור לזכות במונדיאל בתשעת הימים, ולספרדים מותר עד "שבוע-שחל-בו"? ומתי יבינו ההולנדים שעם כל היכולת המדהימה שלהם, המזל הרע ימשיך לרדוף אותם, עד שהם יתחילו לשמור קצת יותר משעה בין בשר לחלב?
בברכת ההקפאת הבנייה בירושלים הולכת להיכנס השבוע לשנתה ה-1941. זה הזמן להתעורר.