קיווינו לחזור לשם, האמנו בכל ליבנו שעוד נשוב. גם אחרי שנעקרנו מאותו חבל ארץ. והנה, השבוע היה נדמה כאילו חזרנו לגוש קטיף: טילים, פצמ"רים, ירי לעבר אוטובוס של ילדים בעוטף עזה, זה ממש כמו שהיה פעם בגוש, לא?
היום הקדוש
גם מי שלא מבין בכדורסל, חושב שהכוכב של מכבי הוא עדיין דורון גמצי ומשוכנע ששחורציאניטיס זה שם של מחלה, היה יכול להנות השבוע מהדרמה סביב הפיינל-פור. הניצחון של מכבי ת"א בסדרת רבע הגמר היה רק השלב הראשון בהעפלה לשלב המכריע של היורוליג, השלב השני היה להתמודד עם העובדה שהגמר עתיד להתקיים בליל יום הזיכרון לחללי צה"ל. הקרב היה מרתק, שמעון מזרחי וחבורתו נאבקו חזק, אבל הנהלת היורוליג לא ששה להזיז את התאריכים או השעות של המשחקים, וגם בישראל לא רצו לשנות את מועד יום הזיכרון (איזה מזל שאף אחד לא חשב על זה, המדינה שלנו כנראה עדיין שפויה). לבסוף, באופן מפתיע ודי בלתי-צפוי, כמעט כמו השלשה של שארפ שהעלתה את מכבי לפיינל-פור בזכייה הקודמת בגביע, הוחלט להקדים את המשחק בכמה שעות. אז ככל הנראה הסיפור הסתיים, ומכבי תוכל להתמודד על גביע אירופה לאחר שבע שנים שבהן לא זכתה בו, כמעט ללא בעיה (חוץ מערוץ 10 שמתלבט אם לשדר את המשחק, מהטקס של סוף המשחק שעשוי לגלוש לתוך יום הזיכרון, מהאפשרות שתהיה הארכה ומפרקינס הפצוע).
אגב, יומיים לפני כן, מכבי תעלה לשחק בחצי הגמר, בשבת. אבל זה כנראה פחות חשוב.
 |
|
בני עקיבא. ממעיטים בערכה של הוועידה. חבל
|
ישחקו הנערים
מדריכים בבני עקיבא עושים הצגות אחת לכמה שבועות, כדי להעביר מסרים בדרך קלילה; חניכים בבני עקיבא מעלים הצגה פעם בשנה, כחלק מאירועי שבת האירגון; תנועת בני עקיבא כולה מעלה הצגה פעם בארבע שנים. מאות חברי בנ"ע משתתפים ב"ועידה הארצית", ומחליטים החלטות משמעותיות בתחומים חשובים, אבל אחוז קטן מאותן החלטות מיושם בשטח - גם החברה בסניפים וגם הרכזים נוטים לשכוח מהן בדרך כלל. ברגעים אלה ההצגה חוזרת על עצמה, אלא שהפעם בהנהלת בנ"ע החליטו להיות קצת יותר גלויים, ומלכתחילה המעיטו השנה בערכה של הוועידה. השנה הם עורכים מיני-ועידה, "מועצה" (בגלל איזשהו חוק שמונע מוועידה להתקיים באמצע קדנציה של מזכ"ל), כך שמראש לא צריך להתייחס לאירוע הזה ברצינות.
אם השורות האחרונות הצליחו לעצבן מישהו מחברי התנועה - מצויין. הוא מוזמן לעשות משהו כדי שהפעם הוועידה תממש את הפוטנציאל שלה, ותהיה משמעותית עבור בני עקיבא ועבור החברה כולה.
המו"ל הוא המלך?
מסע ההשלטות של "ידיעות ספרים" על ארון הספרים היהודי עדיין ממשיך. אמנם כבר התרגלנו לעובדה שאותה הוצאת ספרים אחראית כמעט על כל ספר חדש שיוצא לאור נושאי יהדות, אבל השבוע נשבר שיא חדש. זה היה ביום העיון שהתקיים ב"בית הרב" לרגל צאת ספרו של ד"ר חגי בן ארצי "החדש יתקדש" (על שיטתו החדשנית של הרב קוק בפסיקת הלכה), או יותר נכון - בפרסומים לקראת אותו יום עיון. הפרט המעניין ביותר בפרסומים הללו, יותר מכותרת השיעור של הרב פרופ נריה גוטל - "אילו מצות אכל הרב" - ויותר מנוכחותו של ח"כ הרב חיים אמסלם ברשימת המשתתפים, היה האופן שבו נרשם שמו של מנכ"ל ידיעות ספרים: "ה דובי איכנוולד". עם כל הכבוד למפעל הגדול בתחום הספרות היהודית, דב איכנוולד הוא עדיין לא אלוקים. להירגע.
חברה שלמה
שכוייח השבוע מוענק ל"נאמני תורה ועבודה" על ערב העיון בנושא "חברה מעורבת צנועה", לרגל יציאת החוברת של הרב יובל שרלו בנושא. "נאמני תורה ועבודה" מארגנים ערבי עיון מסוג זה לעיתים קרובות, אלא שהפעם בין המשתתפים נמנה גם הרב אלישע וישליצקי - לא בדיוק אחד ממורי דרכם של המארגנים בדרך כלל. נתינת הבמה לרב שדעותיו שונות ראויה בהחלט לשכוייח; אם נניח כרגע בצד את שאלת העירוב וההפרדה בין המינים - חברה שאינה מפרידה בין רבנים מזרמים שונים אלא מערבת ביניהם, היא באמת חברה מתוקנת.
ותהייה קטנה לסיום
לכל משרדי הפרסום באשר הם. כן, גם השנה בפסח (מצטער על הביטוי "גם השנה בפסח", אבל כנראה צריך לדבר איתכם בשפה שלכם, ואתם הרי אומרים כל רגע "גם השנה בפסח ניתן להנות ממוצרים/ממבצעים/מהנחות...") המדור נטפל אליכם. יפה שאתם משתמשים בפרסומות בארבעת הבנים, באפיקומן, בעשר המכות ובכרפס, אבל אתם באמת חושבים שמספיק להגיד "הפסח הזה" ("הפסח הזה קונים בזול", "הפסח הזה טעים יותר" וכן הלאה) כדי לצאת מקוריים?
התחזית לשבוע הקרוב: ההתרעות של גורמי הביטחון על חשש לחטיפה תתחזקנה, ובשבוע שלאחר מכן החששות אפילו יתממשו בפועל - אבל בסוף כל האפיקומנים יוחזרו.