תחושת בושה כללית ריחפה השבוע במדינה. בושה בלתי מוגדרת בדיוק, בושה רטרואקטיבית על מה שקרה עם נשיא המדינה לשעבר, שהטילה אות קלון על האומה. אבל עבר שבוע שלם מאז, ואפשר להפסיק להתבייש על מה שהיה, ולהתחיל להתבייש לנוכח ההווה. למשל, בכך שכל כלי התקשורת שלנו, כבר כמה ימים, מלאים בתיאורים על גבי כותרות ענק של דברים שהצניעות יפה להם.
קטרים ומקטרים
שיעור טוב על חזרה בתשובה (או בשפה ישראלית עדכנית ובעיקר פוליטית: "הסקנת מסקנות" ו"הפקת לקחים") אפשר ללמוד מרכבת ישראל. לא עברו ימים מעטים מאז השריפה ברכבת, וכבר הם החלו לעבוד על בקרה ושיפוץ של הקרונות. קרונות רבים עברו השבוע ביקורת כדי לאתר תקלות שאולי קיימות בהם, ולמנוע את התאונה הבאה. לא חיכו לוועדת חקירה, לא חיכו לדו"ח שיתאר בפרוטרוט את מה שקרה, פשוט התחילו לעבוד במהירות לפני שעוד תקלה תיגרם. נוסעי הרכבת היו אמורים להעריך את המאמצים וההשקעה, אבל בכל זאת רבים מהם בחרו באופציית הקיטורים. זה משבש את תנועת הרכבות, זה גורם לאנשים לאחר לעבודה, אז מה אם אין ברירה וזה מה שצריך לעשות כדי להציל חיי אדם בעתיד. עכשיו זה מפריע ומעכב, רק אחרי שכבר מתרחש אסון אפשר להתעורר. רק לכבות שריפות אנחנו יודעים.
 |
|
רק לכבות שריפות אנחנו יודעים (צילום: karpov the wrecked train -CC-by)
|
אינטרנט מהיר מדי
מכללת תלפיות, מדרשת אביב וישיבת ההסדר בחולון קיימו השבוע כנס בנושא אינטרנט וחינוך. את האייטם הזה אתם יכולים להמשיך לבד: הנושאים שעלו בכנס היו...? נכון, התמודדות של מחנכים עם האינטרנט. ומה עוד? כן, כמובן, האם להתמודד עם האינטרנט בלי חסימות בכלל, או להשתמש באינטרנט רימון, או לא להתחבר אליו בכלל. ומי השתתף בכנס? הרב יהושע שפירא, יונה גודמן, אלישיב רייכנר, זבולון אורלב, נו, גם את זה יכולתם לנחש לבד.
ברור שמדובר בנושאים חשובים, אי אפשר לומר אחרת יומיים אחרי שנער מתאבד תוך כדי גלישה בפייסבוק. אבל עושה רושם שהאינטרנט מתקדם בקצב מהיר יותר מהדיבורים שלנו עליו.
נגיד שיודע מה להגיד
בשורה משמחת מתחום הכלכלה: נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, אמר השבוע כי "בלי עין הרע, המשק הישראלי נמצא במצב מאוד טוב. הצמיחה צפויה לעמוד על 3.8% ועוד יותר מכך. שבדיה היא המדינה היחידה ב-OECD שמציגה צמיחה גבוהה יותר". משמח לדעת שהמשק משגשג, ישתבח שמו, אבל לא פחות משמח לשמוע שנגיד הבנק שלנו יודע להיזהר מעין הרע.
מסורת בלי שימורים
שכוייח השבוע מוענק לקיבוץ בית השיטה. תשאלו: איך יתכן שבאתר דתי יעניקו שכוייח לקיבוץ של חילונים מחללי שבת ואוכלי טרפות, שאין להם אפילו בית כנסת בכל הקיבוץ? אז זהו, שעכשיו עומד להיבנות שם בית כנסת. לא שמישהו מהחברים מתכוון להתפלל בו שלוש פעמים ביום, אבל עצם ההחלטה להקים בית כנסת בקיבוץ מהווה עובדה היסטורית. אם זו התוצאה של ההתפרקות, ההתרסקות ומשבר הערכים הישנים בקיבוץ - אולי זה שווה את זה.
מקומו של בית הכנסת, אגב, מיועד להיות על חורבותיה של סנדלריה ישנה. בבית השיטה מן הסתם לא יחשבו על זה, אבל אפשר ללמוד מכך שיש דברים ישנים שמתפוגגים עם הזמן (סנדלריות, למשל), ויש דברים ישנים שגם אם מנסים להתייחס אליהם כ"נחלת העבר" - הם ימשיכו להתקיים לנצח. אפילו בלי קופסת שימורים עם מלח או חומץ.
ותהייה קטנה לסיום
על הידיעה המסעירה והמטרידה ביותר של השבוע האחרון עוד לא דיברנו - עליית מחירי הדלק. סביר להניח שהיא היתה הרבה פחות מעצבנת, אילו רק הדלק היה מתייקר. הבעיה היא שהדלק מצטרף למים, לחלב, לירקות, למחירי דירות ועוד. אבל יכול להיות שאפשר בכל זאת למצוא עידוד ונחמה, גם בתקופה של התייקרויות. למשל, הידיעה שגם חברת הבשר הטרף "טיב טעם" נאלצת להעלות מחירים - לא מעוררת אצלכם שמחה?
התחזית לשבוע הקרוב: עד לא מזמן זה היה ריאלי כמו לחזות שלג בדימונה באמצע תמוז, אבל אולי עוד נראה את פולארד חופשי השבוע. בעזרת השם (ובהשתדלותנו).