עם התקפת איראן על ישראל באמצעות טילים בליסטיים בעלי ראשי נפץ גדולים, קיבלו שרי הממשלה הוראה להתכנס לישיבת קבינט בבונקר התת קרקעי בירושלים. הבונקר, ובשמו הרשמי המרכז לניהול משברים לאומיים, הוא מרכז שליטה ובקרה לשעת חירום של הממשלה הפועל תחת המטה לביטחון לאומי ומשרד ראש הממשלה ופרטיו המלאים שרויים תחת איפול מיום הקמתו.
התכנון החל בשנת 2002 עם הוראת רה"מ דאז אריאל שרון על הקמת בונקר תת-קרקעי בירושלים בו ישהו ראשי המדינה במצב חירום. באותה עת, מי שהוטל עליו לתכנן את פנים המבנה הוא המזכיר הצבאי של ראש הממשלה האלוף יואב גלנט. בשנת 2007, בכהונת אהוד אולמרט כרה"מ, אושרה התוכניות לבנייתו, זאת כחלק ממסקנות מלחמת לבנון השנייה. במסגרת כך, הוחלט על הרחבת המתחם כך שיקושר עד קריית הממשלה, ובשנת 2009 קושר אליו גם מעון ראש הממשלה. על פי דיווחים כביש גישה מיוחד מגיע מהמתחם עד ליציאה מירושלים באזור חורבות ליפתא, ובשנת 2011 הבונקר נחנך.
נתניהו. הבונקר נפתח, צילום: פלאש 90, יונתן סינדל
המתחם
הבונקר שוכן בעומק של עשרות מטרים מתחת לפני הקרקע, ונמצא בעמידות למתקפות אוויריות, כימיות וביולוגיות וגם רעידות אדמה. בנוסף, המערכות האלקטרוניות עמידות בפני מתקפות סייבר, וכן אופי הבנייה בנוסף לדרישה להפקדת פלאפונים ואביזרים טרם הכניסה למתחם מקנה לו אטימות הרמטית. למתחם כאמור, נכנסים השרים לבדם, ללא עוזריהם ויועציהם.
ברמה הטכנית, המתחם כולל בתוכו חדרי ישיבות, משרדים ואולמות לשימוש השרים ובכירים, מערכות טכנולוגיה מתקדמות להצגת נתונים ותקשורת עם בכירי מערכת הבטחון בקרייה וכלל גורמי גופי הבטחון. בנוסף, המתחם מציע פלטפורמה לשהות ארוכת טווח, הכוללת חדרי אוכל וחדרי שינה.
מטרת המתחם ושימושו
מטרת הבונקר הרשמית היא לאפשר הפרדה בין הממשלה שתשב בירושלים, לראשי הצבא שינהלו את המערכה מהבור בקרייה בתל אביב. במלחמה הנוכחית הבונקר שימש להתכנסות הממשלה לאחר חיסול איסמעיל הנייה באוקטובר 2024 והאיומים מצד איראן לחיסול ממוקד של שרי ממשלה ברקע מתקפת הטילים הנרחבת.
כעת, עם התקיפה האיראנית על ישראל התכנסו השרים חברי הקבינט להגיע למחם הבונקר ולהצטייד לשהות ממושכת, על מנת לנהל מהמקום את המשך הלחימה תחת מעטה בטחון פיזי ואלקטרוני. במשך השנים, נמתחה ביקורת נוקבת על כך שבניית הפרויקט עלתה למדינה מיליארדי שקלים בנוסף לעלויות התחזוק הגבוהות, לצד כך שהמתחם שומש פעמים בודדות בלבד.