ישיבת הממשלה שהתכנסה היום (א') צפוייה לאשר הקמת ועדת חקירה לפרשת רכישת הצוללות וכלי השיט, רוב שרי הממשלה יצביעו בעד הקמת ועדת חקירה. שרת הפנים איילת שקד חושפת היום את עמדתה לגביי וועדת חקירה ממלכתית לצוללות.
בהודעה לתקשורת נסתה שקד להסביר את עמדתה וכתבה: "עד שנת 2020 ממשלות ישראל החליטו על הקמתן של 14 וועדות חקירה ממלכתיות, אף אחת מהן לא הייתה על מעשים של שלטון קודם ,למעט בעניין ילדי תימן שלצערינו הוועדה קמה שנים רבות אחר כך".
"תמיד הממשלות הקימו וועדות חקירה על עצמן, לדוגמא: וועדת כהן – ממשלת בגין בדקה את עצמה (סברה ושתילה). וועדת אגרנט – ממשלת גולדה בדקה את עצמה (יום כיפור). וועדת אור – ממשלת ברק בדקה את עצמה (אירועי אוקטובר). הממשלה הזו מקימה כבר 2 וועדות חקירה על ממשלות קודמות. הוועדת חקירה היא רק על הדרג המדיני. מה קרה פה? הגוורדיה הביטחונית (אלופים במיל') רוצים לבדוק את הדרג המדיני".
שקד הזכירה את בן גוריון שהתנגד מאוד לשליטה של מערכת הביטחון על בניין הכוח. "הוא קבע שזה עניין של הדרג המדיני. לדוגמא: בן גוריון קיבל את ההחלטה להקים את הכור בדימונה בניגוד לעמדת הצבא. מה וועדת חקירה כזו תעשה? וועדות כאלה קובעות פרוצדורות וקובעות הלכות שבסופן יצמצמו את מרחב הפעולה של הדרג המדיני. לוועדות כאלה יש אפקט מצנן מאד על מקבלי ההחלטות. עדות לכך היא מה שקרה למשטרה כתוצאה מוועדת אור. זה טבען של וועדות חקירה".
לסיום תקפה שקד את עמדת חבריה לממשלה: "את ההשפעה של וועדת החקירה על מירון ניתן היה לראות כבר בהילולת הבאבאסלי שהתקיימה לאחרונה, ההילולה השנה עלתה 2.5 מיליון במקום חצי מיליון כי המשטרה רצתה להגן על עצמה מכל כיוון. וועדה כזו יכולה להפר את האיזון בין הדרג המדיני לצבאי. היועמ"ש ופרקליט המדינה קבעו שהדרג המדיני לא היה נגוע בפלילים אז כשנוח מקשיבים להם וכשלא מתאים לא מקשיבים להם?".