ערב דרמטי אמש התגלה דווקא בזירה הפוליטית, יו"ר ימינה נפתלי בנט החליט להתקפל מרעיון ממשלת השינוי. בנט מודיע כי בשל המצב הבטחוני הוא לא רואה אפשרות שתקום ממשלה, והוא מאשים את המפלגות הערביות. אך מתחת לפני השטח אם בנט היה יכול הוא היה מאשים את נתניהו וחבריו בימינה. בכל מקרה בנט למעשה נכנע ומחזיר את הכתר לנתניהו.
נתניהו הוא אכן בר מזל, בכל פעם שהוא בדרך לנפילה בא אסון חיצוני שמסית ממנו את הכוונת הפוליטית. אך לא די לתלות זו במזל, נתניהו יודע לזהות הזדמנויות בכל עת ויודע לנתב אותן למינוף עצמי. חשוב לציין, נתניהו לא הכניס את ישראל למצב הביטחוני כדי להציל את עורו, טענה שכזו היא אכזרית ודורשת הוכחות נחרצות שלעולם לא יגיעו. מה שכן נתניהו יודע למנף את המצב גם לטובתו האישית, אך גם זה לא כוח הקסם של נתניהו.
ממה מורכב הקסם של נתניהו?
כוח הקסם של נתניהו מחולק לשלושה חלקים: האחד לחיות תמיד את המקרה הגרוע ביותר עבורו, השני זה שנאת ערבים בציבור והשלישי זה הרבה אבל הרבה סבלנות. כשנמצאים בפסגה יש לאנשים נטייה להיות אופטימיים יותר, והמון תקווה אישית. משנת 2015 המשותף לכל יריביו של נתניהו זה שהם מסונוורים מהאפשרות כי הם מצליחים. פעם היה זה בוז'י יחד עם מפלגת העבודה, שלוש פעמים היה זה בני גנץ ופעם אחת בנט וגדעון סער. כולם האמינו כי הם מסוגלים לנצח והתרסקו, רק בגלל האופטימיות שלהם.
נתניהו לעומתם פועל באופן הפוך לגמרי, הוא רץ בכל פעם תחת התחושה שעוד רגע הוא בחוץ. כל קמפיין של נתניהו הוא שלילי, והתעלמות מהסקרים. על פי בדיקות לאורך השנים הסקרים כמעט תמיד מזייפים לרעה על כמות המנדטים של הליכוד, וברגע האמת נתניהו זוכה לכמות גדולה ממה שניבאו לו. זאת לעומת יריביו שמתקבלים בתשואות ברחובות ומשדרים למצביעים נינוחות, נתניהו מקפיד לשדר פאניקה וזהו רגש אפקטיבי להביא מצביעים.
כאן נכנס החלק השני, וזהו הזיהוי מה הרגש הכי מפחיד בציבור, וזה הציבור הערבי בישראל. בכל פעם נתניהו מנצח בזכות הפחד מהתושבים החולקים את אותו לאום ודת של אויבנו. זה התחיל עם הערבים נוהרים לקלפיות, שהפיל את הרצוג והביא עוד שני מנדטים לנתניהו. זה ממשיך עם האזהרה שגנץ עתיד להקים ממשלה עם ערבים ולזה גנץ סירב פעמיים, וגם עכשיו חברי ימינה נשברים מהפחד להקים ממשלה עם רע"מ. השילוב של קמפיין שלילי הכולל פחד מערבים לא מספיק, בשביל זה צריך עוד גורם אחד חשוב כדי שזה יעבוד דרושה סבלנות.
כדי שהקסם של קמפיין שלילי יעבוד בכל פעם מחדש צריך להיות סבלני גם אחרי שזה נראה מאוחר מידי. ב-2015 הוא חיכה לשעה שמונה בערב, שעתיים לסגירת הקלפיות, ושלף את האס שטרף את הקלפים. בסבב הבחירות ב-2019, הוא לא הצליח להקים ממשלה, אך הזהיר מפני הקמת ממשלה עם ערבים בזמן שהמנדט כבר היה אצל גנץ, והאחרון נכנע לאזהרות והתקפל. בשנה שעברה הוא כבר הפסיד בכנסת כשבני גנץ הדיח את אדלשטיין מהתפקיד, אבל אז הוא הוציא את כרטיס כי הוא מוכן לחלוק את ראשות הממשלה לטובת מלחמה בקורונה. וכעת שוב, הוא כבר איבד את המנדט הכרטיס הפריטטי לא עבד, אך המצב הבטחוני החזיר את הפחד מערבים ועשה את שלו.
מעולם ללא תמך בממשלה איתו באופן פומבי. עבאס ונתניהוצילום: Marc Israel Sellem&Flash90
נתניהו הפעם הזו היה סבלן וזהיר ביותר לא ליפול למלכודת של עצמו. גם מתחת לפני השטח נדמה כי נתניהו מתכוון להקים ממשלה יחד עם רע"מ, לאורך כל המנדט שלו אפילו לא פעם אחת הוא הכריז על כך בקול. נתניהו לא יגיד בקולו לעולם כי הוא נותן לגיטימציה לערבים, וזה אכן עבד לו, מה שלא היה נכון עבור חברי ימינה שנשברו. גם בתוך המפלגה שלו, נתניהו מקפיד לא להקים יורש עבורו, הוא סבלן ולא חושש מיריבים מבית. סער כבר לא היה יכול להתאפק יותר בניסיון להחליף את נתניהו הוא נותר בחוץ עם ששה מנדטים.
מי בכל זאת כן הבין את נתניהו?
אמש היו אלה חברי ימינה שנשברו (שקד ואורבך), סבלנותם להקמת ממשלה עם הערבים פקעה למורת רוחו של בנט. אך מבין כל הנשברים לאורך השנים מול נתניהו, חשוב לציין אחד שכבר מכיר את קסמו של נתניהו ופועל באופן דומה וזהו יאיר לפיד.
לפיד כמו נתניהו מנהל קמפיין שלילי על נצחיות שלטונו של נתניהו, ולמעשה מקים מחנה חדש המכונה "רק לא ביבי". לפיד ממש לא חושש מערבים וכבר מהסבב השני אמר שאינו מתנגד לתמיכתם, לצערו גנץ ובנט לא חשבו אותו דבר. וגם לפיד מצוין בסבלנות, הוא לא הכריז עד היום על שאיפה להיות ראש ממשלה והיה נכון לוותר על התפקיד פעם אחר פעם. בשל קטנות יחסית של מפלגתו עוד טרם כבש את הכס, אך הוא כן הצליח לבסס את יש עתיד כמפלגה יציבה בישראל ששווה באופן קבוע מעל 15 מנדטים כבר שמונה שנים. כל שנותר הוא להמתין ליום שבו עוד אנשים יבינו את קסמו של נתניהו ויאמצו אותו, אחרת אין סיבה שנתניהו לא ימשיך להיות ראש הממשלה לעוד שתיים עשרה שנים.