לקראת תום כהונתו של נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, החל תהליך הצעת המועמדות למחליפו בתפקיד. 120 חברי הכנסת קיבלו את הטופס שבו עליהם לכתוב את שם המועמד שעליו הם ממליצים לנשיאות. נדרשות חתימות של לפחות עשרה ח"כים בכדי להיות מועמד לנשיאות, כאשר כל ח"כ יכול לחתום על מועמד אחד בלבד.
הנשיא ריבלין יפרוש בעוד כארבעה חודשים מתפקידו, לאחר שבע שנות נשיאות, והמירוץ לנשיא הבא, שכבר התרחש במידה מסוימת מתחת לפני השטח, נכנס לישורת הראשונה. היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק, העבירה הערב (א') לחברי הכנסת את תהליך בחירת הנשיא הבא.
המבקשים להציע את מועמדותם לנשיאות נדרשים להשיג לפחות עשר חתימות של עשרה חברי כנסת. הצעת מועמדות לנשיאות מוגשת ליושב ראש הכנסת כשהיא חתומה בידי חברי הכנסת ובצירוף הסכמת המועמד. ההצעה תוגש שבועיים לפני מועד הבחירה. חבר הכנסת אינו רשאי לחתום על הצעה של יותר ממועמד אחד.
צילום: ללא
שבוע לפני מועד הבחירה מודיע יושב ראש הכנסת לחברי הכנסת על שמות המועמדים ושמות חברי הכנסת שהציעו אותם. לבסוף, בחירת נשיא המדינה תהיה בהצבעה חשאית ותתקיים בישיבת הכנסת שנועדה לעניין זה בלבד.
בתום ההצבעה ועדת הקלפי תספור את הקולות. בהצבעה הראשונה ייבחר המועמד שיקבל 61 קולות. אולם, אם אף מועמד לא קיבל 61 קולות, תיערך הצבעה נוספת בה יועמדו לבחירה שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הגבוה ביותר. בהצבעה זו ייבחר המועמד שיקבל את רוב הקולות אף אם הוא נמוך מ-61.
השמועות סביב המועמדים לנשיאות העלו שמות מעניינים, של פוליטיקאים לשעבר ודמויות חשובות בציבור הישראלי: מרים פרץ, בוז'י הרצוג, מאיר שטרית, יהודה גליק ואחרים.