עשרת החוקים הפופוליסטים של הכנסת היוצאת

חוק הפופקורן, חוק הספרים או חוק הגיוס. לקראת הבחירות מצאה יסכה אלפרוביץ עשרה חוקים יותר פופוליסטים מיעילים

יסכה אלפרוביץ´, כיפה
כט בשבט התשעה
,
18 בפברואר, 2015 18:08
Shutterstock

Shutterstockצילום: Shutterstock

אמנם הכנסת היוצאת הספיקה למלא את תפקידה מעט פחות משנתיים, אך נראה שחברי הכנסת עשו כל מאמץ להשאיר את חותמם על ספר החוקים של מדינת ישראל. מאמץ שלעיתים הביא לתוצאות שנראות מוצלחות, עד שיורדים ל'אותיות הקטנות' או בוחנים את השפעתן לאחר זמן ומתברר שמוטב היה לחוק שלא ייחקק. לכבוד סיום תפקידה ולקראת הבחירות הבאות ליקטנו כמה דוגמאות, מקווים שתזכרו אותן מאחורי הפרגוד.

חוק הספרים

חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל התשע"ג-2013, או בשמו המוכר יותר 'חוק הספרים'- כולנו התרגלו למבצעי ה 4 ב100 או 1+1 במתנה (הזול מבניהם) ברשתות הספרים הגדולות במשך כל השנה.

לכאורה כולם מרוויחים, הקונים שב100 ₪ מגדילים את מלאי הספרים הפרטי שלהם, ורשתות הספרים וההוצאות לאור שמוכרות מלאי מהר יותר, ומוציאות מהדורות חדשות יותר.

אך מתברר כי יש מי שראה במציאות הזו טעם לפגם כאשר סופר היה מרוויח, לאחר תשלומים לכל מערך הדפוס, השיווק והפרסום, כ2 ₪ לספר. ועל כן נחקק חוק האוסר על מכירת ספר במבצע בשנה הראשונה לפרסומו. רשתות הספרים נאלצו לקפל את שלטי המבצעים, והקונים נאלצו להתרגל למצב החדש בו ב100 ₪ אפשר לקנות ספר אחד, ומגנט למקרר מעמדת התשלום. היום, אחרי שנה מאז החוק נחקק, פורסם סקר שגילה כי נתוני מכירות הספרים צנחו משמעותית בשנה הזו. מסקנה? לא להתערב בשוק המסחר החופשי, בוודאי שלא באגרסיביות, לעולם אין לדעת אם התוצאות תהינה חיוביות.

(צילום: Shutterstock)

חוק הפופקורן

תיקון מס' 39 לחוק הגנת הצרכן, או בשמו המוכר יותר 'חוק הפופקורן', התיקון מסדיר מחדש את כוחן של רשתות שיווק מול הצרכן הקטן. כל אחד מכיר את הרגע בו הוא מגיע לקולנוע, ועובר בדיקה ביטחונית הכוללת הצצה בתיק, לוודא שאינך מחזיק נשק או חלילה שקית במבה שהבאת מהבית. משלם קרוב ל40 שקלים לכרטיס וסכום כמעט זהה עבור כוס פופקורן בגודל בינוני ופחית קולה. לא עוד! הסעיף זכה לשמו מפני שהוא אוסר על אולמות קולנוע וכל מקום בו נערך אירוע ציבורי למנוע מהקהל להכניס מוצרי מזון שהביאו איתם מהבית. אז שוקולד וקולה אפשר להביא מהבית, אבל תכל'ס אין על הפופקורן החם והטרי של הקולנוע.

(צילום: Shutterstock)

חוק הנאצי

חוק איסור השימוש בסמלים וכינויים נאצים, או בשמו הקליט יותר 'חוק הנאצי'. הרעיון להצעת החוק הגיע מאמנון דנקנר ז"ל שנתבע על שימוש במילים 'נאצי' ו'נאצי מלוכלך' כלפי איתמר בן גביר בדיון טלוויזיוני בו השתתפו. על פי הצעת החוק יאסר על שימוש "במילה 'נאצי' על כל הטיותיה", "כינוי המתקשר לנאציזם ולמשטר הרייך השלישי בגרמניה או למי מראשיו", "כל דבר אחר המצביע במובהק על זיקה לנאציזם", סמלים, איורים ופסלים של צלבי קרס, ואפילו "מלה בעלת צליל דומה למלה 'נאצי' על כל הטיותיה, שנעשה בה שימוש בשל דמיונה זה". וכן יאסר על "העלבת אדם על-ידי הבעת משאלה, תקווה או ציפייה להגשמת מטרות הנאצים, או הבעת צער או מחאה על שלא הוגשמו במלואן", וכך גם "שימוש בלתי הולם בסמל השואה". כך יאסר על אדם להשתמש במילים נעץ, נאצים, רייך וכדומה שלא לצורך לימודי. מהו סמל השואה? לא הובהר בהצעת החוק. לצערם של המציעים הכנסת פוזרה וחקיקת החוק לא הושלמה.

(צילום: Shutterstock)

חוק זכויות חברתיות

הצעת חוק יסוד זכויות חברתיות, נשמע יפה לא? כולנו אוהבים זכויות, ותמיד נחמד לקבל מתנות בחינם. רק שבמקרה הזה מי שיוטל עליה לממש את הזכויות האלה זו מדינת ישראל, מהכסף של כולנו כמובן. והנה כמה פנינים: "כל אדם זכאי לדיור נאות, בר השגה ונגיש, להגנה מפני פינוי שרירותי, לחזקה מוגנת על מקום מגוריו ולנגישות לשירותים ותשתיות בקרבת מקום מגוריו; לכל אדם הזכות לבחור את מקום מגוריו כרצונו" " כל אדם זכאי לחינוך ולהשכלה באמצעות חינוך ממלכתי חינם עד גיל 18, או באמצעות מוסד אחר בו הכירה המדינה לפי התנאים שנקבעו. כן זכאי כל אדם להשכלה גבוהה נגישה לכל".

הצעת החוק הזו של קבוצת חברי כנסת ממפלגת העבודה, ניסתה לנסח את סיסמאות המאהל ברוטשילד לכדי מסמך של זכויות וחובות, כאשר החובות כולן של המדינה והזכויות כולן של האזרחים. מובן שהמדינה אינה יכולה לעמוד במימון דיור לכל אזרח כרצונו, ולימודים במוסדות להשכלה גבוהה בחינם לכל דורש. נראה כי מטרת החוק היתה לקרוא תיגר על התפיסות הכלכליות השמרניות של ממשלת הימין, ולהוכיח עד כמה זו 'ממשלה רעה'. מובן כי הצעת החוק נפלה עוד בשלב הקריאה הטרומית ולא זכתה לתמיכת הממשלה.

(צילום: shutterstock)

חוק הגיוס

חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19), התשע"ד-2014. ידוע יותר בשמו 'חוק הגיוס'. כפי שהבטיחה מפלגת 'יש עתיד' לבוחריה, היא תהיה זו שתוביל את המהפכה בכל הקשור לשיוויון בנטל ותוציא את תלמידי הישיבות החרדיות בהמוניהם אל לשכות הגיוס. לאחר מאבקים רבים, כולל ניסוחים מפותלים משפטית שנועדו להוציא מהחוק את תלמידי ישיבות ההסדר, החוק עבר. וממש לאחרונה התפרסמו נתוני הגיוס המראים ירידה חדה בכמות המתגייסים בשנה שעברה מאז התקבל החוק, לעומת השנה שקדמה לו. כנראה שמהלכים שנעשים בשקט על ידי מי שמכיר את השטח באמת יכולים להביא לתוצאות חיוביות לכל הנוגעים בדבר, אבל החוק עבר וליאיר לפיד יש הישג קטן להציג בפני הבוחרים שלו בבחירות הקרובות.

(צילום: פלאש 90)

חוק 99 אגורות

תיקון לחוק הגנת הצרכן, פיקוח על שירותים ומוצרים. או בשמו הקליט יותר חוק 99 אגורות. האגורה אמנם יצאה משימוש כבר לפני שנים, אבל רשתות השיווק השונות נהגו להמשיך ולפתות קונים עם מדבקה המציינת את המחיר 9.99 ₪ ללא הפרעה, תוך מחשבה שהקונה הממוצע יתמקד ב9 ₪ ויתעלם מה0.99 אגורות, ובקופה ממילא לא יוכל לקבל עודף, במידה ושילם במזומן. החוק אוסר על הצגת מחיר כזה ודורש מרשתות השיווק להציג מחיר בשקלים שלמים. מה התועלת שלו לכיס שלנו? לא רבה, מאחר ורשתות השיווק יעגלו את המחיר תמיד כלפי מעלה ולא הפוך, אבל זה חוק שנשמע טוב ולכן עבר ברוב קולות.

(צילום: shutterstock)

מיזם הקפה של חוטובלי

אמנם לא חוק, אלא יוזמה של סגנית שר התחבורה ח"כ ציפי חוטובלי, כל נהג שימצא על הכבישים בשעות בין 12 בלילה ל6 בבוקר יוכל להיכנס לתחנות הרענון שעל יד תחנות הדלק ולקנות קפה בשקל. מתוך הנחה שהקפה יעורר את הנהג ויעזור במניעת נמנום על הכביש. המבצע יימשך לאורך כל שעון החורף וזכה לשיתוף הפעולה של ארבע רשתות התדלוק הגדולות בארץ. אמנם נחמד לקבל קפה בשקל כשאתה נהג משאית עייף או סתם בדרך חזרה מדייט גרוע, אבל בנינו מה הסיכוי שהכניסה לחנות תסתיים בהוצאה של שקל אחד?!

(צילום: shutterstock)

חוק ישראל היום

הצעת חוק לקידום ולהגנת העיתונות הכתובה בישראל או בשמה הידוע יותר המעיד גם על מטרתה, חוק 'ישראל היום'. היוזמה הזו של ח"כ איתן כבל נועדה לאסור חלוקה של עיתון בחינם, על מנת להחזיר את התחרות לשוק העיתונות ולקבוע 'כללי משחק' שבהם יאלצו כל המולי"ם לעמוד. בפועל ברור כי מטרת החוק היתה להצר את צעדיו של העיתון הפופולרי המחולק חינם מידי יום 'ישראל היום' המשמש במה לסקירה, אוהדת בדרך כלל, של מעשי הממשלה בדגש על ראש הממשלה.

נתניהו כמובן לא אהב את היוזמה הזו וניסה לגייס את חברי הקואליציה להצבעת נגד במליאה. בפועל החוק עבר בקריאה טרומית אך מאחר והכנסת פוזרה זמן לא רב לאחר מכן, החוק לא זכה להיכתב בספר החוקים. אמנם חוק פופוליסטי למדי, שמכוון כלפי כלי תקשורת אחד אבל יש בו הגיון מסוים.

מצד שני, חוקים שמנסים להתערב בשוק הכלכלי בישראל נוטים לכישלון, ע"ע סעיף 1.

(צילום: Shutterstock)

חוק יום ירושלים - יום שבתון

הצעת חוק יום ירושלים-יום שבתון. המציע הוא לא אחר מאשר הח"כ הנמרץ יוני שטבון, שהציע שיום ירושלים יהיה יום שבתון. ממש כמו יום הבחירות, יום ירושלים יהיה למעשה יום חופש ושביתה במשק. "יום ירושלים הפך מחג לאומי לנחלת מגזרים מסוימים בחברה. הפיכתו ליום שבתון תעניק לו את המקום הראוי לו בהוויה הישראלית, חג לאומי של כולנו".

מובן שיום ירושלים מצוין בעיקר על ידי דתיים ותושבי ירושלים, זה אולי אינו המצב הרצוי אך ישנן דרכים אחרות בהן ניתן להעלות את קרנה של העיר, מבלי לגרום נזק כלכלי כ"כ כבד למשק, ולשמור את ימי השבתון לימי הבחירות. או לימים של שלג. הצעת החוק נדחתה בקריאה טרומית.

(צילום: Shutterstock)

שלילת תשלומים עבור סטודנט משתמט

הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון - שלילת תשלומים מתקציב המדינה עבור סטודנט משתמט). ושוב אנחנו עם הח"כ הנמרץ שטבון, שבשיאו של מבצע 'צוק איתן' מציע לשלול מסטודנטים שלא קיבלו פטור כחוק את האפשרות לקבל תקצוב ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה. אין הכוונה לאותם אלו שקיבלו פטור מטעמי מצפון, אותם צה'ל משחרר מטעמו על סעיפים כאלה ואחרים, אלא לנערים משולי החברה שאינם מתגייסים לצה'ל כלל, או שהחלו בגיוס והם מוגדרים עריקים.

(צילום: Tomasz Bidermann / Shutterstock.com)

הצעתו של שטבון מנסה להעלות את קרנם של אלו שכן משרתים בצבא, ולפגוע באלו שמשתמטים, אולם כדאי לתת את הדעת על כך שאותם אלו שעורקים משורות הצבא אינם עושים זאת כדי לא להפסיד סמסטר אלא כדי לעזור בפרנסת המשפחה, לצאת מסיטואציות פליליות שנקלעו אליהן, לרדת מהארץ, או כי הצבא מתעלם ממצוקתם. ובכל מקרה, משתמטים היו לפני 'צוק איתן' ויהיו גם אחריו, מה הטעם בחוק כ"כ חסר שיניים דווקא בתקופה המתוחה הזו? באופן מפתיע החוק זכה לתמיכת חכי"ם מסיעות שונות, בניהם סלומינסקי (בית יהודי) ושלח (יש עתיד), החוק עבר את כל הקריאות ונכנס לספר החוקים של הכנסת.

לסיכום, חברי הכנסת קיבלו לידיהם כוח לא מבוטל, ליצור שינוי אמיתי ויסודי שישפר את איכות חייהם של תושבי המדינה, אך העדיפו לקדם חוקים שהשפעתם על האזרחים מעטה עד לא קיימת ונועדה לייצר אהדה מידית. נראה שזה לא מספיק, וחקיקה שתעסוק בנושאי הליבה תגרום לשינוי משמעותי יותר, ולאורך זמן.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

x
ראש הממשלה נתניהו, הרמטכ"ל אביב כוכבי וראש השב"כ נדב ארגמן צילום: עמוס בן גרשום /לע"מ

נתניהו: "אין עניין בהסלמה. מי שיפגע בנו - נפגע בו"

קרא עוד