סלע המחלוקת: מנדלבליט אמר 'לא' לדרישת הרבנות

הרבנות הראשית דורשת אישור מיוחד כדי לאשר בנייה בכותל הדרומי. היועמ"ש מנדלבליט מסרב: "מדובר בשאלה של סמכות הממשלה". הרבנות: "פגיעה אנושה בהיבט הדתי העלולה להביא חלילה לחילולו של הכותל"

חדשות כיפה גלעד כהן 23/07/18 12:04 יא באב התשעח

סלע המחלוקת: מנדלבליט אמר 'לא' לדרישת הרבנות
מנדלבליט ונתניהו, צילום: פלאש 90. יונתן זינדל

היועמ"ש אביחי מנדלבליט השיב בשלילה לדרישת הרבנות הראשית והמשרד לשירותי דת לקבלת אישור מיוחד לייצוג פרטי בביהמ"ש העליון בעתירה הדנה בסוגיית העברת סמכותם של השרות מירי רגב ואיילת שקד לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר יובל שטייניץ בפרשת אישורי הבנייה בכותל הדרומי, כך פורסם היום באתר 'בחדרי חרדים' . הנימוק של מנדלבליט: "מדובר בעתירה העוסקת בשאלה של סמכות הממשלה".

העימות הנוכחי בין מנדלבליט לרבנות ולמשרד לשירותי דת התחיל כשהוגשה  עתירה של עמותת 'בצדק' כנגד העברת הסמכויות בוועדה המיוחדת שמאשרת עבודות בנייה במבני דת עתיקים, סמכויות שהועברו כזכור באישורה של הכנסת, מידי השרות רגב ושקד לידיהם של ראש הממשלה והשר שטייניץ.

בעתירה העומדת במרכז הפרשה טוענים העותרים כי העברה אינה חוקית מאחר ולא ייתכן שמקבלי ההחלטה בפועל יצביעו בנושאים אשר אינם בתחום אחריותם המיניסטריאלית.

בעקבות כך פנו במשרד לשירותי דת וברבנות הראשית ליועמ"ש מנדלבליט בטענה כי עמדת המשרדים הרלוונטית היא עמדה הלכתית ודתית ובעמדת המשיבים הנוספים, (ראש הממשלה והשר שטייניץ) יש גם שיקולים מדיניים, ובשל כך דרשה הרבנות ועמה המשרד לשירותי דת – ייצוג פרטי ועצמאי בדיון בבית המשפט.

בפניית הרבנות הראשית נכתב כי "קבלת החלטה על ידי הוועדה עלולה לפגוע פגיעה אנושה בהיבט הדתי ולהביא חלילה לחילולו של הכותל המערבי. המדובר באינטרס דתי מובהק, אשר הרבנות הראשית לישראל היא אמונה עליו, בהיותה הגורם ההלכתי המוסמך. על כך יש להוסיף, כידוע, שתקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים, תשמ"א-1981 חלות על הכותל המערבי ובכלל זאת על החלק הדרומי שלו. בעלת הסמכות לקביעת סדרי התפילה במקום קדוש זה הינה הרבנות הראשית לישראל".

"לגופם של דברים, עמדת הרבנות הראשית לישראל מנוגדת לחלוטין לעמדה שמופיעה בתגובת המדינה לצו הביניים, אותה היא תפרט בכתב טענות נפרד, ככל שהדבר יותר לה. לפיכך אבקש ייצוג נפרד גם בסוגיא זאת", נכתב בפנייה.

אלא שהיועמ"ש סירב להעניק את האישור ואמר כי "חזקה על וועדת השרים וועדת השרים כי תשקול את השיקולים הצריכים לעניין בעת בחינת הפעלת הסמכות האמורה בהקשר". בראש השיקולים טוענת המדינה בתשובתה לבג"ץ כי "חשוב לזכור תכליתה של הסמכות האמורה, והיא לאפשר לדרג המדיני ליתן דעתם לסוגיות הקשורות לאתר עתיקות המשמש לצורך דתי או מוקדש לתכלית דתית".

בעתירה עצמה שהוגשה על ידי 'בצדק', טען עו"ד אלדד רבינוביץ' כי "לפני קיומה של ישיבת ועדת השלשה, מתבקש ביהמ"ש הנכבד ליתן צו המורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא תבוטל ההחלטה נשוא עתירה ובקשה זו או כל החלטה אחרת שתקבל ועדת השלשה, מכיוון שהרכבה של ועדת השלשה הינו פגום".

מטעמו של היועץ המשפטי לממשלה נמסר ל'בחדרי חרדים' כי "מאחר והעתירה עוסקת בשאלה של סמכות הממשלה לאצול את סמכויות השרים, שאלה שאיננה קשורה לתחומי האחריות והסמכות של הרבנות הראשית, נמצא שאין מקום לאפשר ייצוג נפרד".