עירוב רשויות
אחת לכמה חודשים מוצא מאן-דהוא את הגמרא במסכת ראש-השנה שמותירה איזה פתח לביטול חלק מן הצומות. הפעם מדובר בארנון סגל, סגן עורך "עולם קטן", שקרא לרבני ישראל לבטל את הצומות, בטענה שמצבנו דווקא די טוב ואיננו מצדיק אבל ובכי ומספד. ברור לכל (גם לסגל עצמו), שלא יימצא לו ולו רבעלה אחד שיחתום על העצומה - זה מילא. אלא שחבל לי על סגל שלא מדפדף מדי פעם בעיתונים, או לכל הפחות מתעדכן מעט מהאינטרנט, כדי לגלות עד כמה מצבנו בכי רע.
לראשונה: התפרצות לשו"ת הסלולרי
עוד חזון למועד, יום יבוא והשו"ת סלולרי יתמוך בהודעות תמונה הלכתיות. עד אז, דבר לא אמור להפריע להגמוניה הטקסטואלית של השו"ת הסמסי. אלא שהשבוע, הפתעה: נכדו של הפרשן קאסוטו, פרופ משה דוד קאסוטו, ביקש לכתוב לרב אבינר אודות פסיקתו החיובית בעניין ביאורו של סבא קאסוטו. לאורך השבועות האחרונים, נוכח השאלות הסלולריות, הגן הרב אבינר על ביאורו של פרופ קאסוטו - חרף השמועות השקריות על כי מדובר בפרשנות נוצריתכופרת. טוב עשו ב"עולם קטן" על שטרחו לפרסם את מכתבו האישי של קאסוטו-הנכד, כדי להעמיד, שוב, דברים על דיוקם.
שיא הרלוונטיות
אני מבקש למחוא כפיים סוערות לכבודו של "השבת" מאת "צהר", ששוב הוכיח רלוונטיות יוצאת דופן. מאמרו של הרב אלי שיינפלד עסק בחינוך אך לא שכח גם הערה חשובה על זהירות בדרכים לקראת החופש; הרב שרלו חידד את ההבדלים בין מקובל לשרלטן; הרב בניהו ברונר המשיך לבאר שאלות הלכתיות לקראת החופש הגדול (האם אפשר לוותר על ציצית בימים חמים, בטיולים או בספורט? ומה עם מכנסיים לבנות - בטיולים או בפעילות גופנית?). הגדיל לעשות הרב רונן נויבירט, שקרא לרבנים לחנך קצת אחרת: "בכוח הרוח והאמת ולא בכוח הסמכות. רק סבלנות וסובלנות, אהבה חום והבנה, ואפילו קורטוב של אהבת חינם, יסייעו בעדינו להפיץ את אור החינוך לערכי הנצח". אמן.
"מצב הרוח", תרצו או לא תרצו, משמש חזית תקשורתית-פנימית למאבק נגד ההתחרדות בציונות הדתית. השבת, בתור דוגמא, הוקדשה הכתבה המרכזית לנושא ההתחרדות של תנועת בני-עקיבא. על המוקד: ההפרדה הקיצונית בין בנים לבנות, גם במה שנעשה בסניפים המקומיים ובמיוחד סביב ההפרדה שהגיעה במלא המרץ אל הפעילויות הארציות והרשמיות. כתבתו של אבי עמית הייתה מוצלחת, תוך שהיא נשענת על ראיון משמעותי שהעניק ד"ר אמנון שפירא (מזכ"ל התנועה לשעבר) ל"מקור ראשון" ול"מצב הרוח".
השאלה היא רק מה גרם לעלון לצאת כנגד תופעת ההתחרדות, והאם הצעד הפזיז עלול לסכן את עתידו של העלון?
טעם לפגם
הפרסומות של אורנג פשטו השבת על כל העלונים - ועל המרכזיים שבהם באופן מיוחד. הפעם לא שיווקו מסלול מוזל או מכשיר מהפכני, אלא הציגו תמונות של חייל מתפלל או משפחה המעיינת בעיתון. לפרסומות נלוו כותרות מחמיאות, כמו: "אתה נותן את כל מה שיש לך בדרך שלך", או "לטפח קריירה וגם משפחה". אין חדש, גם הפעם מנסות חברות מסחריות לנכס לעצמן אמביציה אנושית או אווירה משפחתית. מה חבל שגם עלונינו, הספק-רוחניים, משתפים פעולה עם הביזיון הזה.
לדיווחים והדלפות: mealel@kipa.co.il