עולם קטן?
מי שעשו כבוד אמיתי לראש-השנה, היו החברה הטובים מ"עולם קטן". גיליון 171 (מישהו מזהה מאיפה לקוחה התמונה בשער?) שיצא השבוע - היה הפקה אדירה ומושקעת אליה גיוסו ה"תותחים הכבדים" באמת. זה התחיל בראיון קצר אך בלעדי עם הרב מרדכי אליהו והמשיך לראיון ארוך ומושקע של הרב חיים נבון (תלמיד מובהק של -) עם הרה"ג אהרן ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר-עציון. מי שמכיר את הרב ליכטנשטיין (כפי שהזכירו גם בגוף הראיון בעולם קטן) יודע שקשה מאוד לחלץ ממנו התבטאות תקשורתית - קל-וחומר שלא ריאיון מרכזי בערב ראש השנה. במרכז העלון עמד ריאיון ארוך עם עמיר בניון, שהצטלם כמעט בגודל טבעי בשולי הדף (פלוס ציציות). בניון הזכיר את החומרים המשומשים על החילוניות הריקה מכל תוכן או נשמה - אך לצד זה נתן הצצה אינטימית ומעניינת על תהליך התשובה שלו וחייו האישיים. מעניין.
בין העולם הבא, לעולם הזה
"עולם קטן" ניצלו את הפתיח כדי לקוות ולהתפלל לשנה טובה ומוצלחת. בסיום דבריהם עם הספיקו להודות לקוראים "הכי נאמנים, הכי פשוטים והכי מחכימים", להגדרתם. לכבוד התפוח והדבש, העורכים אפשרו הצצה אל האנשים שעומדים מאחורי המותג "עולם קטן": אודליה פרל, הרב יניא חניא, יוני לביא, דוד שמחון, איתיאל גלעדי, נדב גדליה, אפרת גרוס, צופיה סילברמן, אורית כרמלי, אדם צחי, איתן הוד, בתיה שטל, ישי פרידמן, רבקי גולדפינגר, דפוס העיר העתיקה, יאיר עמיחי וארנון סגל.
האחרון, ארנון סגל, הצטרף כחבר חדש למערכת "עולם קטן". סגל, בן 28, מתגורר בהר-הזיתים ירושלים. הייחוס העיתונאי מובהק: בנו של חגי סגל (מקור ראשון, ערוץ הכנסת) ואחיו של עמית סגל (חדשות 2). הוא בוגר הישיבה בתקוע, תלמיד-מקורב לרב שטיינלזץ ומלמד חסידות בישיבה בבית שמש. מסקרן לגלות האם וכיצד ישנה השחקן החדש את האווירה ב"עולם קטן" - מה שכבר פחות מסקרן היא הסיבה בגינה עמית סגל התרצה לכתוב ב"עולם קטן" השבת. הכל טוב, אח שלו?
פולארד
אם יש משהו שמעכב את שיחרורו של יהונתן פולארד, היא התנהלות דומה לנעשה השבוע ב"עולם קטן". בעמוד 7 העמידו זה לצד זה: אייטם על מצבם של האסירים הביטחוניים היהודים לצד אייטם על פולארד שנאלץ להינמק בכלא גם בראש-השנה הקרובה. עורכים, איפה הטאקט? הניסיון הטראגי לעטוף את פולארד מדי שנה בכיפה ענקית ובצמיד כתום, רק מרחיקים אותו מהקונצנזוס הישראלי.
באסה של מצב-רוח
שמישהו יסמס דחוף למוטי זפט, נראה כי ב"מצב הרוח" שכחו את ראש-השנה - אפילו לא חצי אזכור על יום הדין. מה שכן מצאתי השבוע, בין דפי העלון, הוא מכתב של הרב לאו לרוז פיזאם ז"ל. חשתי בדה-זוו היסטרי שהתאמת רק במוצ"ש כשמצאתי את דבריו של הרב לאו בידיעות אחרונות לפני למעלה משבוע. כנראה ש"מצב הרוח" הפכו "ירוקים" בכל הקשור אל עולם המיחזור.
החובבנות לא עצרה כאן. בכתבה על זיווגים ושידוכים, התייחסה הכתבת רחל קליין אל אתרי השידוכים ברשת. בגוף הכתבה הוזכרו מספר שמות, אך ללא שום זכר לכתובת אינטרנט. מה היינו עושים בעידן טרום-גוגל?
רגע של לשון
"באהבה ובאמונה" ניצלו את הימים הנוראים לעשות תשובה ולהחליף את העיצוב הזוועתי. כעת נוח יותר לעין - אך הייתי ממליץ לחשוב על איזשהו פתרון להמשכי המאמרים שכל פעם מצליחים לבלבל אותי. תעשו קצת סדר בדברים ונהיה לראש ולא לזנב.
בעמוד 5 באותו עלון, נתבשרנו על עצרת תפילה המתוכננת לרפואתו של הרב אליהו, בדיוק בימים אלה "שבין כסא לעשור". כן, צ"ל: כסה. יפוטר לאלתר מי שאחראי על הקלדת המודעות.
חוצמזה, איפה ר.לנדאו מהטור הקודם? מקווה שלא נעלבה וירדה למחתרת. בכל אופן, לנדאו, אם כבר נעלמת - תשלחי לי מייל. אני עוד סקרן לגבי שמך הפרטי.
תחיית המתים
היו שעמדו כאן בתגובות על הקשר הרעיוני בין "סיון" שיבדל-לחיים-טובים-וארוכים ל"ארגמן" ז"ל. אז אולי, הנה הוכחה קצת יותר מעשית: ד"ר יעל אראלי שפתחה את "סיון" השבוע, נהגה לכתוב בקביעות על פרשת השבוע ב"ארגמן". אז אולי אתם באמת צודקים ומדובר באותה גברת בשינוי אדרת?
"קולך" - לחופשה זמנית
ואם בענייני נשים עסקינן, "קולך", העלון הנשי-פמיניסטי, מקפל את עלוניו לתקופה בלתי מוגבלת. נראה כי הארגון מנסה להעביר את מרכז ההשפעה שלו מהעלון הכתוב אל אתר הבית של "קולך", בעיקר מפני שהעלון יוצא לאור ללא כל פרסום והוא מהווה נטל כלכלי על הארגון דל-האמצעים. לכן, אל תתפלאו אם החופשה תהפוך די-במהרה לפנסיה. בבית הכנסת שלי חילקו הבוקר סוכריות, ספק על זה, ספק בעקבות עוד בר-מצווה שמעכבת את התפילה בעוד 20 דקות.
שנה חלפה, שנה באה ואני כפיי ארימה
קוראיי היקרים, וודאי ציפיתם לסיכום שנתי. חשבתי לסכם בכמה מילים על מה שעברנו השנה - אך העדפתי להתייפח בסיום הטור האחרון לתשס"ח, על מה שעומד לקרות מעבר לפינה.
המגמה הרווחת בעולם העלונים שלנו ברורה: יותר פרסומות. מרבית העלונים נאלצים לתת דין וחשבון ל"בעלי המאה" - אנשי מחלקות הפרסום והשיווק. אלו לוחצים על כולם להקצות יותר שטחים לפרסום ולכתוב יותר "אטרקטיבי", מה שיביא את המפרסמים. התוצאה ברורה, מגמה עיתונאית (ע"ע "מצב הרוח" ומרבית "עולם קטן") שגובלת בצהובנות ומהתלת במתפללי (וגבאי!) בתי הכנסת. לכל אלו אני מציע להוסיף שורה נוספת ב"על-חטא".