הקש ששבר את גב הגבאי
על העלון החדש של מוטי זפט, "מצב הרוח", אפשר להגיד שני דברים מרכזיים: (1) הוא מעניין, מרתק, חדשני; (2) הוא לא קשור בשום פנים ואופן ל"מקדשי-המעט" שלנו. הייתי שמח לחתום על מנוי לעלון החדש הזה, אך לראות אותו כבר שבת שנייה בבית הכנסת - משאיר טעם רע בפה.
העלון החדש כולל בתוכו מדור חדשותי סביב נושאים בציונות הדתית ("קרה, קורה, יקרה"). המדור משלב פובליציסטיקה בסגנון "נקודה למחשבה" של "שבתון", לצד ידיעות חדשותיות עם "שאיפה לאפס נגיעה בפוליטיקה", כדבריו של העורך. (כהערת אגב, השבוע ביחס להצעה מסויימת של הרב שרלו, שולח אותנו "מצב הרוח" אל עלון הבית הקודם שלו, "שבתון", שם מעלה הרב שרלו את הדברים). כמו כן, העלון יעסוק מדי שבוע בכשני נושאים מרכזיים העומדים על סדר יומה של הציונות הדתית.
כאמור, מדובר בעלון מרתק ומעניין, כשניכרת השקעה בצוות הכותבים לצד העיצוב (גם לכם זה קצת מזכיר את "24 דקות"?). "מצב הרוח" עוד צריך להשתפר בכל הקשור לעריכה והגהה, אך זו לא הבעיה העיקרית שלי איתו.
מה שיש לנו כאן, בעצם, זה ניצול ציני של תופעת העלונים בבתי הכנסת. זקני בית הכנסת שלי, היושבים במזרח, נזכרו השבוע איך בזמנו היו מי שגנזו את "שיחת השבוע" כבר ביום שישי. "שיחת השבוע", שמאז הספיקו להוציא כמה מאות אלפי עלונים, הוא עלון שכל-כולו קודש, ההפך הגמור מ"מצב הרוח". כשהמתפללים השבת בבית הכנסת, בשעת קריאת התורה, קראו בעיון רב מאמר העוסק בהטרדות מיניות במוסדות החינוך של הציונות הדתית - לבי נחמץ. בכל הכנות. "מצב הרוח" משתדל להתרחק מכל נגיעה בתחום התורני ה"טהור", ללא חשש רבנים אורחים. אפילו את זמני השבת אי אפשר למצוא בו, להבדיל מ"מעריב" או "ידיעות" למשל.
אימפריית עלוני השבת
המסקנה שלי, שאלמלא זפט - "מצב הרוח" לא היה מופץ בבתי הכנסת. זפט שמכיר לפני ולפנים את עולם העלונים, מנסה לרכוב על גל ההצלחה הבטוח של "שבתון", על קשריו האישיים, על מערך הפרסום שלו - ולחדור לבתי הכנסת עם עלון מושקע שסיכויי ההצלחה שלו גבוהים. אני מאמין שיצליח, בגדול, דווקא בגלל הסיבות לעיל. אך ייתכן וזה יהיה הקש ששבר את גב הגבאי (במקרה הזה, הגבאי כסמל) - שדומני שגם לו חמוץ בפה כשהוא מסדר את הערימה התפוחה של "מצב הרוח" בכניסה לאולם התפילה. בכל אופן, לטעם החמוץ הזה, כנראה ונאלץ להתרגל.
דרושה בדחיפות
במדור שלפני שלושה שבועות, הענקתי כאן כמה המלצות ללא-תשלום למערכת "סיון", שמפיקים מדי שבת בשבתו עלונים משעממים למכביר. השבוע, בעמ" 2 ב"סיון", תוכלו למצוא מודעת "דרושים" מעניינת, וזו לשונה:
"דרושה אשת מכירות נמרצת ואסרטיבית לעלון נשים שבועי, לציבור הדתי". כמובן שהעלון נותר עלום שם - אך כתובת הדוא"ל, העיצוב וההיגיון, מסגירים כמובן את מקום העבודה של אותה אשת מכירות נמרצת.
אז אולי אחזור על זה שוב, בבחינת אינו שונה פרקו מאה פעמים למאה ואחת. "סיון" צריכה הרבה יותר מאשר עוד אשת מכירות, עוד נציג פרסום, עוד יחצ"ן או יחצ"נית. "סיון" צריכה שינוי קונספט שבבסיסו הכנסת עניין וגיוון, יציאה מהמשבצת היבשה של "נושאים שמעניינים נשים". האישה כבר מזמן מחוץ למטבח ועניניי חינוך אמנם חשובים - אך אפשר להרחיב את היריעה לתחומים נוספים. זה, זה מה שנחוץ ל"סיון". בהצלחה.
זוגיות משעממת
נדמה לי שהסיבה היחידה שמישהו התלהב מהעלון החדש "זוג או פרד", באה בעקבות הבאזז האדיר סביב "סרוגים". בסופו של יום, מדובר בעלון בעל עיצוב בסיסי עד חלש. חוץ מהעיצוב, בואו נראה מי ומי הכותבים: הרב רפי פוירשטיין, הרב ליאור אנגלמן, הרב שלמה אבינר, הרב אלישיב קנוהל וד"ר ברוך כהנא.
הרב פוירשטיין כותב כבר שנים ב-Ynet וב"השבת" של צהר. את הרב אנגלמן תראו מדי שבוע ב"באהבה ובאמונה". על הרב אבינר, כמובן שאין שום צורך להרחיב (ביני לבין עצמי אני מתלבט מי מחזיק את שיא הכתיבה בציבור שלנו, הרב שרלו או הרב אבינר). אז מה יש להתרגש מ"זוג או פרד", כשאין שום חדש תחת נברשות בית הכנסת?
ובכל זאת, לרגל ההתחלה, מילה טובה: הבחירה ברב קנוהל לכתיבת טור שבועי היא סוג של "גילוי אליהו" מבחינתם. הרב קנוהל אוחז בבקיאות רבה בכל הקשור לענייני זוגיות ונישואין (הספר "איש ואשה" שלו, בדיוק על הנושאים הללו, חושף תפיסת עולם חדשנית ומבוססת). בקורות החיים הלא-רשמיות שלו, תוכלו למצוא פעולות חדשניות ואמיצות למען פתרון מצבן של מסורבות הגט. וכמובן, להבדיל מכל הכותבים המכובדים לעיל, הוא בבחינת "חידוש" בעולם העלונים. זה בדיוק הכיוון. תחדשו. אל תתקבעו על הישן והמוכר, תתפסו ל"שמות גדולים" שאנו כבר יודעים לצטט על-פה.
נעבור לפרסומות?
הייתי משוכנע שב"א"י שלנו" לא יגיעו לימים בהם הם נדרשים למכור פרסומות. כנראה שהמצוקות התקציביות של "המטה להצלת העם והארץ" מקשים על הוצאת עלון שבועי המודפס על נייר כרומו. כבר השבוע הם הצליחו למכור כמה שטחי פרסום - שמציבים דילמה בפני המפרסמים: מחד, "א"י שלנו" הוא עלון פופולרי ומחירי הפרסום שלהם (נכון לעכשיו) זולים; מאידך, נוכח אופי המאמרים המתלהמים של העלון, הפרסום בו כרוך בלא-מעט קונוטציות שליליות, המדירות את רגלי המפרסמים ה"כבדים" באמת. עלון שבועי, בסופו של דבר, לא יכול להחזיק לאורך זמן ללא תמיכתם כבדת המשקל.
כנראה את התשובה לדילמה הזו, נגלה בשבועות הקרובים.
אל המעיין
"מעיינותיך" של חב"ד הוא לא בדיוק עלון, אבל אם כבר סקרנו את "מצב הרוח", אפשר להתייחס גם אליו. "מעיינותיך" יוצא אחת לתקופה ומשווק ב6000 עותקים לבני ישיבות ואברכים. מספר העותקים ממש זניח לעומת השמות הגדולים בעלוני פרשת השבוע, אך ב"מעיינותיך" מתמקצעים באיכות יותר מאשר בכמות. גיליון חודש אלול הופץ השבוע בישיבות שונות ברחבי הארץ: ליטאיות וחסידיות, ציוניות וחרדיות. הציבור הדתי מעולם לא נראה מאוחד יותר, לא רק בכתובות ההפצה כי אם גם בתכניו. כך תוכלו למצוא את הרב יאיר דרייפוס, ראש ישיבת "שיח יצחק", מפלפל לצד הרב מנחם ברוד החב"דניק או הרב יצחק שפירא, ראש ישיבת יצהר.
אז, איך אתם יכולים לקבל אותו? שאלה טובה. בחב"ד מנסים כעת להגדיל את מספר העותקים ויעדי ההפצה. שיהיה להם בהצלחה.
מרוב פלפולים נהיו בלבולים
ועוד עלון איכותי הגיע לידיי השבוע, גיליון חודש "אלול" של "פלפול". "פלפול" הוא עלון לצעירים היוצא לאור ע"י ישיבת הר עציון. לרגל חילופי העורכים בחרו המפלפלים להחליף (בצדק) גם את העיצוב, שעבר לידיה הנאמנות של יעל ברגר.
"פלפול" יוצא מדי חודש אל כל התיכונים והישיבות התיכוניות בישראל. מבחינתם מדובר במשימה לא פשוטה, בדומה ל"מעיינותיך" מדובר בעלון נטול פרסומות. בשונה מהם, העובדה הזו היא תוצאה של חוסר עניין מצב המפרסמים, יותר מאשר בחירה בעלון נטול פרסום. הספונסר ל"פלפול" לכל אורך הדרך היא ישיבת הר עציון - שהשכילה לראות בו אמצעי שיווק איכותי עבור בני הנוער המתעתדים לצאת לשבו"שים. לצער כולנו, "פלפול" לא יגיע אל בתי הכנסת שלכם כל עוד לא ישיג מימון רציני לטווח ארוך. אז אם יש למישהו 10,000 שקלים מיותרים (כן, זה המחיר פר גיליון חודשי בתפוצה ארצית) - שיצור קשר עם העורכים.
לא נגענו
מזל טוב לאריאל שרלו להולדת הבן ולאביו, הרב יובל שרלו, להולדת הנכד. (שבתון, שם,שם)
ג. אברהם - הסוף
לאחר תחקיר ממושך כאן ב"מעלעל", גילינו כי "ג. אברהם" הוא לא קיצור צנוע לשמה של כותבת, אפילו לא חוקר שב"כ. מדובר ככל הנראה באברהם גולן, תושב אלון שבות העוסק בהוראה וחינוך. עוד דקה נשוב.